אוזניים: כל מה שרציתם לשמוע

האוזן היא איבר השמיעה ויש לה גם תפקיד חשוב בשמירה על שיווי המשקל. היא בנויה משלושה חלקים.

האוזן החיצונית - המורכבת מהאפרכסת ומתעלת השמע החיצונית, וגבולה הפנימי הוא עור התוף. תפקידה לרכז את גלי הקול ולהעביר אותם אל האוזן התיכונה.

האוזן התיכונה - היא מבנה גרמי סגור, המכיל אוויר, כשצידו החיצוני הוא עור התוף ובצידו הפנימי קיימים שני חלונות (החלון הסגלגל והחלון העגול), המחברים את חלל האוזן התיכונה אל האוזן הפנימית. האוזן התיכונה מעבירה את גלי הקול מעור התוף לאוזן הפנימית ומגבירה את עוצמתם. בחלל האוזן התיכונה נמצאות שלוש עצמות השמע: הפטיש, הסדן והארכובה, המחוברות ביניהן. חלל האוזן התיכונה מתחבר אל החלל החיצוני באמצעות חצוצרת האוזן, שתפקידה להשוות את לחץ האוויר בתוך האוזן התיכונה, ללחץ האוויר שמחוץ לגוף.

האוזן הפנימית - מכילה את איבר השמיעה (הנמצא בתוך מבנה גרמי בצורת שבלול) ואת איברי שיווי המשקל. איברי החישה הללו נמצאים בתוך נוזלי האוזן הפנימית והם מעבירים אל המוח את הגירויים המגיעים אליהם, דרך עצב השמע ועצב שיווי המשקל.

דלקת אוזן חיצונית שכיחה אצל מבוגרים ומופיעה במיוחד בחודשי הקיץ החמים והלחים. גורם חשוב בהתפתחות המחלה הוא שחייה (בבריכה או בים), ועל כן היא קרויה גם swimmers ear. דלקת אוזן חיצונית עלולה להיגרם גם על ידי פיטריות.

^^סימפטומים^^

דלקת זו מלווה בכאבים עזים, המוחמרים בכל נגיעה באוזן או באפרכסת. בנוסף, יש התפתחות בצקת של עור תעלת השמע החיצונית, עד כדי חסימתה המוחלטת, הגורמת לירידה בשמיעה. לעיתים גם ישנן הפרשות מהאוזן. כאשר הדלקת נגרמת ע"י פיטריות, התלונה העיקרית היא גרד עז באוזן ותחושת אטימות.

^^האבחנה^^

האבחנה נעשית על פי תלונות החולה ובדיקת אוזניים. בזיהום פטרייתי נעשית האבחנה ע"י זיהוי ההפרשה האופיינית לפטרייה.

^^הטיפול^^

הטיפול כולל מניעת חדירת מים לאוזן, שאיבת ההפרשות (רק על ידי רופא א.א.ג.) והזלפת טיפות אוזניים מתאימות. במקרים קשים, יש צורך בהכנסת פתיל ספוג בטיפות לתוך תעלת השמע החיצונית והרטבתו התכופה בטיפות אוזניים. במרבית המקרים אין צורך בטיפול אנטיביוטי, אך כאשר אין תגובה לטיפול מקומי, יינתן טיפול אנטיביוטי בהתאם לסוג החיידק.

הטיפול בדלקת פטרייתית נעשה ע"י שאיבת ההפרשות ומתן טיפות כנגד פטריות. אסור לטפל בדלקת פטרייתית באנטיביוטיקה, שכן טיפול כזה עלול להגביר את צמיחת הפטרייה.

דלקת זו היא אחת מהמחלות השכיחות ביותר בגיל הילדות. במבוגרים היא נדירה למדי ומתלווה, על פי רוב, לזיהום של דרכי הנשימה העליונות או למצבי אלרגיה.

^^הסימפטומים^^

כאב וירידה בשמיעה. סימפטומים דומים של כאב עז וירידה בשמיעה עלולים להופיע גם אחרי שינוי פתאומי ומהיר בלחץ הברומטרי, כמו בעת נחיתת מטוס או בצליל ('בארוטראומה').

^^האבחנה^^

האבחנה נעשית על פי תלונות החולה, הסיפור הקליני ועל ידי בדיקת האוזן - על פי תמונה אופיינית של עור התוף.

^^הטיפול^^

הטיפול, על פי רוב, כולל מתן אנטיביוטיקה ותכשירים להורדת הגודש בדרכי הנשימה. במקרים נדירים, יש צורך בניקור עור התוף לשחרור הלחץ של נוזלי הדלקת באוזן התיכונה על עור התוף. במקרים אלו הנקב ייסגר באופן עצמאי, בד"כ לאחר מספר ימים.

כאב אוזניים הוא כאב עז, שלעיתים קשה מאד לעמוד בו. אולם יש לזכור, שלא כל כאב אוזניים מקורו בבעיה באוזן והוא יכול להיות מוקרן אל האוזן ממקור אחר, כמו בעיות בשיניים, דלקת בגרון ובמיוחד בשקדים, הפרעות בפרקי הלסת ואפילו גידול סרטני בגרון. בכל המקרים הללו, בדיקת האוזניים תהיה תקינה ועל כן הטיפול באוזניים - מיותר. במקרים אלו, יש לחפש בדקדקנות את הגורם לכאב ולטפל בו בהתאם.

^^מהי השעווה הנוצרת באוזן והאם יש צורך לנקות את האוזניים?^^

השעווה (צרומן) היא הפרשה טבעית של האוזן ויש לה תפקיד חשוב בהגנה על עור התעלה ועור התוף. עקרונית, אין כל צורך לנקות את האוזניים מהשעווה המצטברת בתעלת השמע, שכן האוזן מתנקה מעצמה. במקרים בהם עור תעלת השמע אינו תקין או כאשר כמות הייצור של השעווה רבה במיוחד, מצטברת השעווה בתעלת השמע ועלולה, עם הזמן, לחסום אותה ולגרום לתחושת לחץ, אטימות וירידה בשמיעה. במקרים כאלו יש להסיר את השעווה. ניקוי עצמי עלול לגרום דווקא לדחיסה של השעווה פנימה ובכך להקשות על הוצאתה. שימוש באמצעי ניקוי ביתיים שונים עלול אף לגרום לנזק לעור תעלת השמע החיצונית ולעור התוף.

הדרך המומלצת לניקוי האוזניים משעווה היא בצורה מבוקרת, על ידי רופא אף אוזן, גרון, בשימוש במיקרוסקופ. שטיפה בלחץ צריכה להתבצע רק על ידי מי שמיומן בכך, שכן שטיפה בלתי מבוקרת עלולה לגרום לפגיעה בעור תעלת השמע החיצונית ובעור התוף.

השימוש בטיפות שונות 'מרככות שעווה' שנוי במחלוקת ולא תמיד יעיל בסילוק השעווה, במיוחד כאשר היא מתקשה כאבן.

- שחייה ככלל אינה מזיקה לאוזניים, כל עוד האוזניים בריאות והמים אינם מזוהמים. גם רוח אינה מזיקה לאוזניים ואין צורך לאטום אוזניים בריאות בצמר גפן גם בעת חשיפה לרוח או למזג אוויר קר.

- החדרת שמן לאוזן או כל "טיפולי הסבתא" השונים, אינם מסייעים בריפוי דלקות האוזן החיצונית ואף עלולים להחמיר אותן.

- בעת נחיתת המטוס מומלץ ללעוס מסטיק, או לבצע פעולות פימפום למניעת הופעת 'בארוטראומה' - מכניסים אוויר בלחץ לחללי האוזניים מתוך האף, בדומה לפעולת קינוח אף רגילה, כאשר היד חוסמת את יציאת האוויר מהאף. ניתן גם להזליף טיפות אף, לשחרור הגודש סביב פתח חצוצרת האוזן.

פרופ' אבישי גולץ, מנהל מחלקת א.א.ג וניתוחי ראש וצוואר, הקריה הרפואית רמב"ם.

הכתבה פורסמה במקור במגזין "אדם" מס' 5, ספטמבר 2006.

למעוניינים בקבלת המגזין, ניתן לפנות למרכז מידע רמב"ם.

טלפון: 1-700-50-51-50
כתובת מייל: [email protected]

בואו לדבר על זה בפורום אף אוזן גרון.