שפת תינוקות: מסתבר שזה אומר משהו
בשפת התינוקות, "נה" זה "אני רעב". ננננננננננה" זה "אני ממש רעב, ואתם לא מתייחסים אלי. היכרות עם צלילים חדשים
שפת התינוקות האוניברסלית, לפי החוקרת פריסיליה דנסטן, עוסקת בזיהוי חמישה צלילים המופקים מתוך "רפלקסים של הגוף" בחודשי החיים הראשונים. למה הכוונה? באופן פשטני, אם תינוק סיני יצחק לידינו או יהיה עצוב נוכל להבין אותו, למרות שאנחנו לא יודעים סינית.
לפריסיליה דנסטן יש שמיעה מוסיקלית אבסולוטית. ברגע שנולד בנה היא התחילה לשמוע צלילים חוזרים בבכי שלו, ואחרי ניסוי וטעייה קצרים הבינה שכל אחד מהצלילים מגיע בסמיכות לאירוע מסוים. אחר כך היא בחנה את הצלילים והבינה שהם נובעים מתוך תנוחות מסוימות של הלשון בפה ומתוך מנחי גוף שונים. היא המשיכה לחקור והצליחה לזהות את הצלילים החוזרים גם בתינוקות אוסטרלים וגם בתינוקות אמריקאים ומאוחר יותר גם בתינוקות מרחבי העולם. לשיטה עדיין אין תיעוד במחקרים אקדמאים שפורסמו במגזינים מדעיים, למרות שיש הפנייה למרכז להתפתחות הילד באוניברסיטת בראון בארצות הברית.
הצליל הראשון הוא צליל "נה" המעיד על רעב. צליל זה נובע מרפלקס היניקה שאיתו נולדים כל התינוקות. אם תנסו להדביק את לשונכם לחיך העליון ותנסו למשוך אותה אחורה ייווצר אפקט יניקה. כשתינוק רעב הוא "מייצר" צליל זה ובמידה ולא נענה, הצליל הזה הופך להיות בכי מר שבדרך כלל מלווה בהרבה יותר "ננננננננננננהההההה". תוכלו לראות דוגמאות ברורות מאוד של הצלילים בקישור לתכנית של אופרה ווינפרי בתחתית העמוד.
הצליל השני הוא "אאו" שמאוד דומה לפיהוק... והבכי הספציפי הזה מחקה תנועת פיהוק: פה פתוח מלא ועגול וכל הצליל נובע מתהליך ההפקה של הפיהוק.
שלושת הצלילים הבאים קשים מעט יותר להפרדה אבל בעיניי אם הצלחתם לזהות את השניים הראשונים הרי שעברתם 80% מהסך הכולל של המשוכות שבדרך...
הצליל השלישי הוא צליל ה"Heh" (הדגש הוא על ההגייה של הה' ולא של הנ' כמו בצליל הרעב). צליל זה מעיד על חוסר נוחות. הצליל הרביעי הוא צליל ה"EAIR" - אם תנסו לחקות קולות של התאמצות בבית השימוש תוכלו לדעת בדיוק לאיזה צלילים אנחנו מתכוונים. צליל זה מעיד על כאב בטן או גזים ובדרך כלל הוא צליל מתמשך יחסית.
הצליל האחרון הוא צליל "Eh" שהוא צליל קצר מאוד ונובע מבעיית גזים "עליונים" או גרפסים. נסו לחקות קולות כאילו דבר מה נתקע בגרון ואתם מנסים להשתעל קצרות בכדי להוציא אותו החוצה. זה בדיוק הצליל.
זוהי כל התורה. כפי שציינתי, מכיוון שאלו רפלקסים והתינוק מתחיל להתנהל באופן יותר עצמאי ככל שחולפים השבועות, הרי שהם הולכים ונעלמים. שלושה חודשים עד שלושה וחצי חודשים זוהי התקופה שגברת דנסטן בדקה והכריזה כיעילה ביותר ל"מילים" הללו. היא גם מציינת שיש תינוקות עם מגוון רחב יותר של קולות וצלילים.
אני רואה את השיטה כמבורכת גם משום שאין בה כל נזק (במקרה הגרוע ביותר לא הצלחנו לזהות את הצלילים) וגם משום שהיא מביאה אותנו באופן מודע יותר להקשיב לתינוק ולפנות אליו באופן יותר ישיר, מכבד ומבין. שוב, לא מפתיע לגלות שהיצורים הקטנטנים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו מאמינים.שווה לנסות לבדוק האם השיטה עובדת עם הרך או הרכה הנולדת שלכם; קצר, יעיל ולא עולה דבר...
ליבי כץ-משיח מנהלת את מרכז "שפת אם" לתקשורת מוקדמת עם תינוקות ופורום בדוקטורס בעל שם זהה.
בואו לדבר על זה בפורום שפת אם - תקשורת דואלית עם תינוקות.