לאן זורם הדם?

לקראת חודש המודעות הראשון למחלת כלי דם היקפיים, עולים נתונים מדאיגים: כ-3% מהאוכלוסייה סובלת מצליעה לסירוגין, ועל כן ההערכות הן כי בישראל כ-200 אלף איש סובלים מהמחלה, אולם בשל מודעות נמוכה, רק כ-20% מאובחנים. ההערכות הן כי בארה"ב וקנדה כ-10.5 מיליון חולים ובמדינות אירופה כ-16.5 מיליון.

חודש המודעות נערך בחסות א.י.ל - אגודה ישראלית לסוכרת והאיגוד הישראלי לכירורגית כלי דם ומטרתו להעלות את המודעות למחלה, גורמי הסיכון והבדיקה הפשוטה באמצעותה מאבחנים את המחלה.

מחלת כלי דם היקפיים - Peripheral Arterial Disease- PADמתבטאת בהצרות עורקים המובילים דם לרגליים כתוצאה מהצטברות שומנים בדפנות העורקים (רובד טרשתי), ומנבאת התפתחות התקפי לב או שבץ מוחי, שכן בחלק לא מבוטל קיימות כבר הצרויות וחסימות גם בכלי הדם המובילים דם ללב ולמוח", מסביר פרופ' גבריאל סנדרו, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם ומנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם בבי"ח סורוקה בבאר שבע.

לדבריו, "מחקרים מעידים על כך כי כאשר חולה סובל מטרשת בעורקים באזור מסוים, קיים סיכוי גבוה לכך שיסבול מטרשת בעורקים באזורים הנוספים בגוף. כך לדוגמא, חולה הסובל מטרשת בכלי הדם בגפיים, נמצא בסיכון גבוה להתקף לב ולשבץ מוחי ובאופן דומה לסיכוי של אדם שכבר עבר התקף לב או אירוע מוחי.

על פי מחקרים, קיימת התאמה מובהקת בין הופעת תסמיני המחלה לבין הסיכוי ללקות בשבץ ובמחלות לב: כ-55% מכלל החולים במחלת כלי דם היקפיים מתים תוך 10 שנים, כ-12% מתים לאחר שלקו בשבץ וכ-60% מתים מאוטם שריר הלב. בשאר המקרים מדובר במוות שנגרם כתוצאה מאירוע אחר הקשור עם הצרות או חסימת כלי הדם.

אחוז התמותה של גברים הסובלים מהמחלה עומד על 62% לעומת 33% מהנשים".

"הבשורה הטובה היא כי המחלה ניתנת לאבחון בעזרת בדיקה פשוטה ולא פולשנית ע"י מכשיר דופלר, המשווה את לחץ הדם בקרסול ללחץ הדם בגפיים העליונות. הבדיקה הקרויה Ankle Brachial Index מבוצעת כאשר הנבדק שוכב פרקדן.

ע"י יחס לחצי הדם ניתן לקבוע את מצב החולה: במצב תקין, הלחץ ברגל יהיה דומה מאוד או זהה לזה שנמדד בזרוע . במצב של מחלת כלי דם היקפיים, לחץ הדם בקרסול יהיה נמוך יותר מלחץ הדם הנמדד בזרוע ויעיד על אי ספיקה בעורקים המובילים דם לרגליים, הגורמת לכך שזרימת הדם בגפיים התחתונות אינה תקינה".

עישון - גורם הסיכון המשמעותי ביותר לטרשת עורקים היקפיים בהגבירו את הסיכון פי 3 בממוצע.

מחלת הסוכרת - מגבירה את הסיכון ללקות במחלה פי 2.9 בממוצע (לחולי סוכרת מעל גיל 50 או חולי סוכרת צעירים מגיל 50 שלוקים במחלה לפחות 10 שנים, מומלצת בדיקת ABI לפחות מדי 5 שנים).
גיל - גבר מעל גיל 55 ואישה מעל גיל 65.
יתר לחץ דם - מגביר סיכון למחלה פי 2 בממוצע.
רמת כולסטרול גבוהה בדם מגבירה סיכון למחלה פי-1.5 בממוצע.
היסטוריה משפחתית של מחלות לב ושבץ מוחי.

לדברי ד"ר חוליו וינשטיין, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת ומנהל מרפאת סוכרת בבית החולים וולפסון, "סוכרת היא מחלה בראש ובראשונה של כלי דם, ועל כן לחולים סוכרתיים מעל גיל 50 ולחולים צעירים יותר שחולים במחלה לפחות 10 שנים, סיכון גבוה להתפתחות טרשת עורקים. היות שהם מצויים בקבוצת סיכון עליהם לעבור מדי 5 שנים בדיקה לאבחון המחלה.

בנוסף, כל חולה סוכרת חייב לשאוף לאיזון מטבולי מיטבי שמשמעותו: איזון לחץ הדם בערכים סביב 120/80 מ'מ כספית; ערכי סוכר בצום עד 120 ואחרי האוכל עד 160 מג לד'ל; Hba1C עד 6.5%; רמת הטריגליצרידים בדם מתחת ל-180 מ'ג ד'ל; והכולסטרול הרע (LDL) נמוך מ-70 מ"ג לד'ל.

"בנוסף, השילוב של עישון וסוכרת מסוכן מאוד; עישון פוגע בכלי הדם ומעלה אף יותר את הסיכון לטרשת עורקים. הימנעות מעישון, שמירה על אורח חיים בריא הכולל משקל גוף תקין, תזונה נכונה וביצוע פעילות גופנית קבועה במרבית ימי השבוע, עשויים למנוע הופעת מחלת כלי דם היקפיים ולהאט את קצב התקדמותה באלו שכבר לקו בה".

פרופ' סנדרו אומר כי כ-80% מהלוקים במחלת כלי דם היקפיים הם א-סימפטומטיים, כלומר אינם חשים בכל שינוי למרות קיום הבעיה.

מתוך 20% החשים בתסמיני המחלה, אצל רובם התסמין העיקרי הינו צליעה לסירוגין, כתוצאה מהצרות בעורקים המובילים דם אל הרגליים ורקמת שריר שאינה מקבלת את אספקת החמצן הנחוצה לה על ידי העורקים הפגועים המזינים אותה. תופעת הצליעה לסירוגין מתרחשת
בכ-3% מהאוכלוסייה ושכיחותה עולה עם הגיל - כמעט חמישית מבני 65 ומעלה סובלים ממנה. ההערכות הן כי כתוצאה משינויים דמוגרפיים דווקא במדינות המפותחות, שכיחות התופעה צפויה לעלות בשנים הקרובות.

תסמינים נוספים שעלולים להוות סימני אזהרה כוללים: ירידה בתחושה, כאב ממושך, צריבה בזמן הליכה, קור בכפות הרגליים, הפחתה בכמות שיער הרגלים, עכירות ציפורניים, הופעת כיבים ואיחוי איטי של פצעים. במקרים אלה מומלץ לעבור בדיקת Ankle Brachial Index באמצעות מכשיר דופלר.

לסובלים ממחלת כלי דם היקפיים, סיכון דומה לתמותה מהתקף לב כמו לאלה שכבר עברו התקף לב. על כן, יש צורך בטיפול מקיף באי ספיקת כלי הדם ובגורמי הסיכון למחלה. ראשית, הטיפול צריך להפחית את הסיכון ממחלת העורקים ההיקפיים על ידי הפחתה וטיפול בגורמי הסיכון,
דהיינו הפסקת עישון, טיפול לאיזון לחץ דם, טיפול לאיזון סוכרת, טיפול באמצעות נוגדי פעילות טסיות דם, טיפול להפחתת רמת שומנים בדם, כל זאת לצד תזונה מאוזנת ופעילות גופנית מבוקרת.

מחקר AGATHA הינו מחקר בינלאומי, אשר כלל למעלה מ-7,000 איש ונערך באירופה. המחקר בדק אירעות מחלת כלי דם היקפיים בקרב אוכלוסייה בעלת רקע של היצרות או חסימת עורקים. המחקר התפרסם במגזין European Heart Journal ביולי 2006.

^^הליך המחקר בישראל:^^

בישראל השתתפו 577 איש מ-8 מרכזים רפואיים:

- 215 מטופלים נשים (37%) ו-362 גברים (63%).
- 90% מהמטופלים מעל לגיל 55.
- 80% מהמטופלים סובלים ממחלת היצרות עורקים, ל-15% היסטוריה של היצרות עורקים.
- גורמי סיכון: ל-79% יתר לחץ דם גבוה, ל-64% שומנים בדם, ל-47% סוכרת ו-40% מעשנים. ל-86% מהמטופלים שני גורמי סיכון לפחות.

כל המשתתפים סבלו או מהיצרות/חסימה בעורקים או משני גורמי סיכון להיצרות עורקים. לכולם נערכה בדיקת לחצי דם בגפיים באמצעות מכשיר דופלר.

^^תוצאות המחקר בישראל:^^

מדד לא תקין של ABI נמצא ל-69% מהנבדקים.
הבדלים משמעותיות נצפו בקרב האוכלוסיות הבאות: קבוצת גילאי 55+ מול קבוצת גילאים מתחת ל-55 (0.88 לעומת 1); חולי סוכרת ( 0.88 לעומת 0.92); חולים עם לחץ דם גבוה (0.88 לעומת 0.93); חולים מעשנים (0.86 לעומת 0.91). לא נמצאו ממצאים מיוחדים לחולים הסובלים משומנים בדם.

^^מסקנות:^^

1. נמצא אחוז גבוה של חולים במחלת דם היקפית בקרב אוכלוסייה בעלת רקע של היצרות וחסימת עורקים ובקרב אוכלוסייה בעלת 2 גורמי סיכון להיצרות עורקים.

2. באמצעות מדד ABI נמצאו 69% חולים במחלת דם היקפית, שהם פי 5 מהאוכלוסייה המאובחנת כיום.

3. מכאן, הסיקו החוקרים שיש להעלות את המודעות לבדיקה באמצעות מכשיר דופלר, כאשר לחולה רקע של היצרות/חסימת עורקים או לפחות שני גורמי סיכון.

4. אבחון מחלת כלי דם היקפיים באמצעות מכשיר דופלר עשוי למנוע התפתחות התקף לב או שבץ מוחי.

בואו לדבר על זה בפורום ורידים וכלי דם.