דורה
שמי דורה, אני בת שלושים ושבע ואמא לילד בן שבע שנהרה בקלות רבה.
כמו שנהוג בארצנו, במשך שנים אמרו לי בסביבתי לא לחכות ולהביא עוד ילדים לעולם. ואני, אני רציתי לחכות. וכאשר החלטתי שחיכיתי דיי וכאשר החלטנו בעלי ואני שאנחנו מוכנים להרחיב את המשפחה - אופס. זה לא הצליח.
וככה ביום בהיר אחד אמר לי רופא הנשים שלי שרצוי שאעבור למרפאת הפוריות. השמים נפלו.
מאז עברו כבר למעלה משלוש שנים. השמים כבר חזרו למקומם ואנחנו עברנו את כל המסלול. איתור ביוץ, איקקלומין, הזרעות, והנה אנחנו כבר עוברים הפריות. עדיין ללא הצלחה. אנחנו מוגדרים כסובלים מאי פריון משני מסיבות בלתי מוסברות. ובינתיים, כשהתהליך מתמשך ומתארך, עברנו תהפוכות רגשיות רבות, יחד כזוג וגם כל אחד מאיתנו עם עצמו. אינני יודעת מתי וכיצד יסתיים המסע הזה שלנו להרחבת המשפחה, אבל אני יודעת כמה קשה הוא ואשמח להמשיך ולתת כתף, חיבוק וחיזוק לכל מי שתזדקק לכך.
חשוב לי מאד להוסיף שאין לי כל הכשרה רפואית וגם הידע שאמור היה להשתקע במוחי בעקבות הטיפולים הרבים - מתנדף עוד לפניי שאני גומרת לשמוע אותו. לכן התמיכה שאני מציעה היא רגשית בלבד.
