כתף קפואה

כתף קפואה ידועה גם בשמה המדעי adhesive capsulitis, ולמעשה מתארת מצב, בו קופסית מפרק הכתף חולה, וסובלת מהידבקויות. מאפייני המחלה כוללים: כאב וירידה בטווחי התנועה בכתף. כאבים בכתף נמצאים במקום השלישי, מבחינת המחלות ממקור רקמות שריר ושלד. במקום הראשון נמצאים כאבי הגב, ובמקום השני כאבי הצוואר.

הכאב מופיע בשלבים הראשונים, בעיקר בלילה, ו/או כאשר הכתף נמצאת בסוף טווח התנועה שלה. הכאב, בשלבים הראשונים, מורגש בזמן סירוק השיער או סגירת החזייה מאחור, והכנסת הארנק, או הוצאתו, מהכיס האחורי של המכנס. בשלבים המתקדמים יותר, הכאב הופך להיות קבוע, אינו קשור לתנועתיות או שימוש בכתף, אלא אף מוחמר עם התנועתיות, עד אשר החולה משתדל שלא להניע את האיבר, על מנת למזער את הכאבים.

הירידה בטווחי התנועה, נגרמת כתוצאה מהופעה של קונטרקטורות (הצטלקויות, המופיעות על הרקמות הרכות בכתף) והיא המאפיין השני של המחלה. בהתחלה יש ירידה בטווחי התנועה האקטיביים, כלומר, החולה אינו מפעיל את הכתף במרחב התנועה הנורמלי, ולאחר מכן נצפית אף ירידה בטווחי התנועה הפסיביים. המשמעות היא, שלא ניתן להזיז את הכתף באופן פסיבי, וכל תנועה או ניסיון תנועה, מעורר כאב עז.

על-פי מחקרים שנעשו, נמצא כי בבסיס התהליך הפתולוגי, מתרחש אירוע של פגיעה באספקת הדם המקומית (איסכמיה) וכתוצאה מכך נובע הכאב, כביטוי לסבל של מערכת העצבים, והצטלקויות ברקמות הרכות בכתף (קונטרקטורות).

טראומה - שבר בכתף או קרע ברצועות וגידי הכתף.
סוכרת.
עודף שומנים בדם.
מחלות בלוטת התריס.
בכל אחד מגורמי הסיכון האלו נפגעים כלי הדם הקטנים, או קיים מחסור באספקת דם.

שלב ראשון - כאב הנמשך מספר שבועות עד חודשים.
שלב שני - כאב, ירידה בטווחי התנועה והצטלקויות ברקמות הרכות בכתף.
שלב שלישי - ירידה הדרגתית בכאב ושיפור איטי בטווחי התנועה.

האבחנה נעשית על-ידי הרופא וכוללת: שיחת ראיון עם המטופל, סקירה של עברו הרפואי, בדיקות מעבדה ראשוניות, ובדיקה גופנית מדוקדקת. הרופא המטפל יפנה להמשך בירור, או טיפול לפי ממצאיו בבדיקה.

הטיפול השמרני מצליח ברוב במקרים ובדרך-כלל מועדף על כולם במקרים של כתף קפואה. טיפול זה כולל:

טיפול תרופתי - תרופות נגד כאבים וכן תרופות נוגדות דלקת.
פיזיוטרפיה - עם תוכנית שיקומית ארוכה ותרגילים להתעמלות עצמית בבית.
הזרקות לכתף של חומרי הרדמה וסטרואידים - מוגבל לשתי הזרקות לחלל הכתף, ויש לנהוג בזהירות יתרה בחולי סכרת.
הזרקות מקומיות לעצבי הכתף.
טיפול בגלי הלם E.S.W.T. - בבסיס הרעיון עומד העיקרון, שגלי ההלם גורמים לגירוי וליצירת כלי דם חדשים ברקמות הרכות, ובכך הם מגבירים את זרימת הדם המקומי לרקמות הסובלות והמצולקות, ומאפשרים להם להתאושש ולהחלים. בנוסף, גלי ההלם משפיעים גם על קולטני הכאב, וקיימת ירידה מוכחת בעוצמת הכאב. הטיפול אינו פולשני, זמין, קצר (כרבע שעה) וניתן לשלוט על עוצמתו, כך שהכאבים נסבלים בהחלט. בדרך-כלל, יש צורך במספר מועט של מפגשים להשגה תוצאה טובה, ויש לשלב גם תרגילי פיזיוטרפיה, להשגת תוצאה מקסימלית.

הטיפול הניתוחי מבוצע, בדרך-כלל, לחולים שלא פתרו את הבעיה על-ידי הטיפול השמרני, ולכן, יש להם פגיעה ניכרת באיכות החיים. טיפול זה כולל:

מניפולציה - החולה מורדם, והרופא מבצע הפעלה פסיבית של הכתף לאורך כל הטווח האפשרי, על מנת להפריד ולבטל את ההידבקויות. טווח התנועה שהושג, הינו הטווח, אליו יש לשאוף בהפעלה אקטיבית של הכתף (בפיזיוטרפיה כמובן).
ניתוח ארתרוסקופיה - לשחרור מבוקר של ההידבקויות בקופסית המיפרק ולסקירת הגידים הרצועות בחלל המפרקי.

ד"ר איתן טובי הוא מנהל היחידה האורתופדית, במרכז ד"ר דיין לרפואה שלמה.

בואו לדבר על זה בפורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני.