10 עובדות על מחלת האפילפסיה

מרבית חולי האפילפסיה מנהלים כיום חיים תקינים ומלאים. ברוב המקרים הטיפול התרופתי מונע או מוריד באופן משמעותי את מספר ההתקפים האפילפטים, דבר המאפשר לחולים לנהל אורח חיים תקין לכל דבר. מגוון התרופות הקיימות לטיפול במחלה הוא רב, כך שניתן להתאים לכל אחד ואחד את התרופה המתאימה ביותר עבורו. בשנים האחרונות הוכנסו לשימוש תרופות חדשות ויעילות עם פחות תופעות לוואי, דבר המאפשר טיפול יעיל ובטוח יותר. הטיפול התרופתי הוא אמנם עמוד התווך בשליטה על ההתקפים האפילפטיים, אך בנוסף לכך, שמירה על אורח חיים מסודר, שינה מסודרת והימנעות מצריכה מוגבלת של אלכוהול, הינם חשובים אף הם.

לרגל חודש המודעות לאפילפסיה המתקיים לאורך חודש יוני, להלן עשר עובדות חשובות על המחלה שכדאי לדעת.

1. אפילפסיה היא מחלה נפוצה יותר ממה שנהוג לחשוב. ההערכות הן, כי כ-1% מאוכלוסיית העולם סובלים מהמחלה, לפיכך בישראל חיים כ-60,000 חולי אפילפסיה מתוכם כ-15,000 ילדים ובני נוער.

2. המלה אפילפסיה לקוחה מיוונית ומשמעותה להיות נשלט, מותקף, לכוד. בעת העתיקה האמינו אנשים שמקור ההתקפים הוא בשד המשתלט על גופו של האדם והאפילפסיה נחשבה גם למחלה קדושה. זהו הרקע לאמונות ולפחדים הקשורים לאפילפסיה גם בימינו ומקשים על אנשים עם אפילפסיה לנהל חיים תקינים.

3. מחלת האפילפסיה (כפיון) נובעת מהפרעות בפעילות החשמלית של המוח, אשר גורמות ל"ירי" בלתי מבוקר של קבוצת תאי עצב. ה"ירי" בלתי מבוקר גורם להתקפים של פרכוס חלקי או כללי ולתסמינים שונים בהתאם לאזור המוחי המעורב.

4. אישים מפורסמים שחלו באפילפסיה: דוסטויבסקי, נפוליאון, אגאתה כריטי, תומס אדיסון, אלכסנדר מוקדון, זאן דארק, יוליוס קיסר, וינסנט ואן גוך, צ'ייקובסקי, סוקרטס, צ'ארלס דיקנס.

5. לדברי פרופ' אורי קרמר, מנהל השרות לאפילפסיה בילדים בביה"ח דנה, מרכז רפואי ת"א, "ישנם סוגים שונים של אפילפסיה, שההבדל ביניהם הוא במיקום ההפרעות החשמליות במוח ובהתבטאות הקלינית הנובעת מהם. שני סוגי ההתקפים העיקריים הם: התקף מוקדי, המתאפיין בתנועות לא מבוקרות באזורים שונים בגוף ללא איבוד הכרה ונחשב לפחות קשה והתקף כללי, המתאפיין באיבוד הכרה, נפילה (ומכאן הכינוי שדבק בה), גלגול עיניים ופרכוס של כל הגוף מלווה בדרך-כלל באיבוד שליטה על סוגרים ונשיכת לשון עם הפרשת רוק מהפה. משך ההתקף נע בין מספר שניות למספר דקות ותלוי בסוג ההתקף. במקרים נדירים יכול התקף להמשך גם שעות".

6. מחלת האפילפסיה יכולה להופיע עקב סיבות מגוונות, ביניהן סיבות תורשתית, או להתפתח במהלך החיים כתוצאה ממצאים מוחיים שונים, כגון: פגיעת ראש חודרת הגורמת לצלקת ברקמת המוח, גידול ואוטם הפרעה בזרימת הדם למוח. בחלק מהמקרים לא ניתן לזהות את הסיבה להופעת ההתקפים.

7. 75% מכלל החולים במחלה מקיימים אורח חיים רגיל בעזרת טיפול תרופתי, אשר נועד לשמור על זרימת סיגנלים חשמליים תקינה במוח על מנת למנוע התקפים.

8. לטיפול במחלה קיימות כ-20 תרופות לסוגי האפילפסיה השונים, כאשר שלוש מהן: דפלפט כרונו, טימוניל ולומינל, ניטלות במתן חד יומי ובכך מקלות על החולה שזקוק לטיפול כרוני.

9. עוד מציין פרופ' קרמר, כי כ-25% מאוכלוסיית החולים במחלת האפילפסיה, אינם מגיבים לטיפול תרופתי. במקרים אלה ישנן מספר אופציות טיפוליות החל מדיאטה קטוגנית המבוססת על החלפת מקורות האנרגיה מסוכרים לשומנים, דרך ניתוח מוח ועד להשתלת קוצב ואגלי המפחית את תדירות ועוצמת ההתקפים - טיפול חדשני שנכנס לא מכבר לסל הבריאות.

10. האגודה הישראלית לאפילפסיה - א.י.ל - תומכת בחולים ובני משפחותיהם באמצעות קו פתוח.

האגודה יזמה פרויקט של מציאת מקומות תעסוקה לחולים. בנוסף, ניתן לשאל שאלות במסגרת חודש המודעות בטלפון: 02-5371044 או באתר האגודה.

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה.