שבץ מוחי: סימני אזהרה נסתרים
לאור ריבוי הפרסומים בתקשורת אודות אישי ציבור, בעבר ובהווה, שלקו בשבץ מוחי, דוקטורס נרתם להגברת המודעות לנושא
שבץ מוחי הוא גורם התמותה השלישי בעולם המערבי אחרי מחלות לב וסרטן, והגורם הראשון בחשיבותו לנכות קשה בקרב מבוגרים. 12 אלף חולים מכל מיליון איש בעולם לוקים בשבץ מוחי בדרגות שונות, ובכל שנה מתים כ-2,400 מכל מיליון אנשים. למעלה מ-15,000 ישראלים לוקים מדי שנה בשבץ מוחי - 16% מהם נפטרים ו-56% סובלים מפגיעה תפקודית או מנכות קשה. רק 25% מנפגעי שבץ מוחי חוזרים לתפקוד רגיל.
בקרב כ-85% מהלוקים בשבץ מוחי, הגורם הוא אוטם במוח שנגרם כתוצאה מסתימת עורק מוחי על-ידי קריש דם. בעקבות זאת נגרמת הפסקה פתאומית של זרימת דם אל המוח. עם הפסקת זרם הדם נמנעת גם אספקת החמצן וחומרי אנרגיה, כגון סוכר לתאי עצב. התא ניזוק או מת תוך דקות ספורות, וכתוצאה מכך לא יתפקדו אותם האיברים אשר נשלטים על-ידי אותו אזור מוח שנפגע. קיימות שתי אפשרויות לחסימת כלי דם הגורמות לשבץ מוחי: חסימה מקומית של עורק במוח או תסחיף שמקורו בלב או באזור של הצרות בעורקים המובילים דם למוח ובעיקר בעורק התרדמה (אחד משני העורקים החשובים בצוואר שתפקידם להזין את המוח). כ-15% לוקים בשבץ מוחי הנגרם עקב קרע של כלי דם במוח שגורם לדימום תוך מוחי.
הגיל הינו גורם סיכון מרכזי וככל שעולה הגיל, הסיכון ללקות בשבץ מוחי עולה גם כן. מגיל 35 הסיכון ללקות במחלה מכפיל את עצמו מדי עשור. בסקר שפורסם לאחרונה על ידי האיגוד הנוירולוגי נמצא, כי גילם הממוצע של הלוקים בשבץ במגמת ירידה ועומד כיום על 69, זאת לעומת גיל ממוצע של 71 מנתוני סקר שנערך לפני 3 שנים. כרבע מהלוקים במחלה הם מתחת לגיל 65 וכ-8% בני פחות מ-50.
אין ירידה במספר הלוקים בשבץ מוחי בישראל, ומכאן המסקנה כי לא קיימת מספיק מודעות בקרב הקהל הרחב לגורמי הסיכון, לנחיצות האבחון ולטיפול. גורמי הסיכון העיקריים הם: יתר לחץ דם, סוכרת, רמת שומנים גבוהה בדם (כולסטרול וטריגליצרידים), עישון, מחלות לב והפרעות בקצב הלב, נטייה לקרישיות יתר, רמת הומוציסטאין גבוהה (חומצה אמינית שגורמת לנטייה לקרישיות), סמיכות יתר של הדם (פוליציטמיה) ונטייה גנטית לאירועים לבביים ומוחיים.
כמו כן, אין מודעות מספיקה לתסמיני שבץ מוחי, ולכן בניגוד להתקפי לב שרבים מגיעים מיד לבית חולים כאשר הם חווים לחץ בחזה, רבים מהלוקים בשבץ מוחי אינם מגיעים מיידית לבית החולים וכך מצבם מחמיר; על כן חשוב לזהות את סימני האזהרה לשבץ מוחי: עיקום פתאומי של הפה, קושי בדיבור, "וילון" או ערפול ראיה בעין אחת, הרגשת נימול במחצית הגוף ויד אחת שפתאום אינה מתפקדת. עם זיהוי הסימנים הללו יש להגיע בדחיפות לבית החולים לקבלת טיפול על-ידי תרופות שממיסות את קריש הדם ופותחות את החסימה.
נתונים נוספים מתייחסים להבדלים בין המינים: יותר ממחצית מהלוקים בשבץ הם גברים והגיל הממוצע בו הם לוקים במחלה הוא 67, זאת לעומת הגיל הממוצע בקרב נשים, אשר עומד על 71. ההסבר לפער בין המינים טמון בעובדה כי הורמונים, כגון אסטרוגן, מגינים על האישה מפני שבץ מוחי והתקפי לב עד להפסקת המחזור החודשי.
לאחר איתור הגורם לאירוע המוחי, הטיפול המניעתי המקובל הוא התערבות כירורגית במידה והמקור הוא בעורק התרדמה או במתן תרופות נוגדות קרישה. כיום הולכת ומתחזקת המגמה לשימוש באמצעים פולשניים לצד טיפול תרופתי במקרים של שבץ חריף שנוצר כתוצאה מקריש דם. חשוב מאד גם לאזן באופן מיטבי את גורמי הסיכון, כגון יתר לחץ דם ושומני הדם והסוכרת ולהפסיק לעשן. בנוסף, מומלץ גם לעסוק בפעילות גופנית יומית ולהקפיד על כלכלה מאוזנת ומשקל נכון.
כ-3,000 איש בישראל לוקים בשבץ מוחי חוזר והסיכון של חולים ששרדו שבץ מוחי ראשון ללקות באירוע נוסף גדול פי 9 מהסיכון של כלל האוכלוסייה; לכן קיימת חשיבות מכרעת למניעת אירועים חוזרים באמצעות טיפול מניעתי בתרופות מתאימות. כמו כן, כדי למנוע שבץ מוחי נוסף, חשוב לבצע בירור מקיף לסיבת האירוע המוחי ולטפל בגורמי סיכון עיקריים למחלות לב וכלי דם.
כיום יש נטייה להסתכל על התקפי לב ושבץ מוחי בראייה רב מערכתית, מאחר והגורמים להם זהים ומאפיינים את מחלת טרשת העורקים. מחלה באזור אחד בגוף מרמזת על סיכון מוגבר לחלות באזור נוסף; למשל, היצרות בעורק התרדמה מאותתת על סיכון גבוה להיצרות בעורקים נוספים בגוף המובילים למוח או ללב. יתרה מכך, לעיתים סיבוכים הנוצרים כתוצאה ממחלות לב עלולים לגרום לתסחיף של קריש למוח. הדרך להפחית את הסיכון למחלה רב מערכתית היא לטפל בגורמי הסיכון; מסיבה זו קיימת חשיבות גבוהה לשיתוף פעולה בין נוירולוגים, קרדיולוגים וכירורגים של כלי דם בחולים רב מערכתיים, על מנת להתאים להם טיפול אופטימאלי שייתן מענה למכלול הבעיות.
נוירולוגים ממליצים להקים יחידות טיפול נמרץ לשבץ מוחי שיעניקו טיפול טוב יותר לחולים. מחקרים מוכיחים כי מרכזים אלה מפחיתים את הסיכון לתמותה ונכות פי 3 מאשר טיפול במחלקות פנימיות.
ד"ר רונן לקר הוא רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית בבית החולים הדסה עין כרם, אחראי על יחידת השבץ המוחי ומנהל מעבדת המחקר לשבץ מוחי.
בואו לדבר על זה בפורום שבץ מוח.