המדריך לחיים בריאים

מי מכם לא נתקל באקסיומה הבאה: רפואה מונעת משפרת את איכות החיים ומאריכה את תוחלת החיים. אקסיומות, מטבען, הן אמיתות מובנות מאליהן ודווקא משום כך מתייחסים אליהן לא אחת בביטול. אבל כשהן חלות על בריאות, חשוב לעצור רגע לפני עוד תנועת ביטול ולהפנים מה עומד מאחורי המלים היפות.

בשנים האחרונות מנסים משרד הבריאות וקופות החולים לשים דגש גדול יותר על נושא הרפואה המונעת, אך מסתבר שלא מספיק. למעשה, מדובר בשלוש רמות מניעה: מניעה ראשונית שמטרתה להפחית את החשיפה לגורמי סיכון או יצירת חסינות כלפיהם ובכך למנוע את המחלה. המניעה הראשונית כוללת שינוי באורח חיים, חיסונים, תוספי מזון ו-ויטמינים. מטרתה של מניעה שניונית היא גילוי מוקדם ואיתור המחלה או גורם הסיכון, וטיפול בהם בשלב מוקדם ככל האפשר. ואילו מניעה שלישונית נעשית על-ידי התערבות רפואית, לאחר שהמחלה כבר הופיעה.

חוברת חדשה של ההסתדרות הרפואית, שהופצה לאחרונה לרופאי משפחה ורופאי ילדים ברחבי הארץ, מסייעת, בין השאר, כיצד לאתר מחלות ולמנוע תחלואה קשה. החוברת הוכנה בסיוע ועדה שהשתתפו בה נציגים מתחום רפואת משפחה, רפואה מונעת ובריאות הציבור ורפואת ילדים. עדכוני הוועדה מבוססים על המלצות כוחות המשימה האמריקאים והאירופאים, תוך התייחסות לנתוני מערכת הבריאות בישראל.

פרופ' חוה טבנקין, מנהלת המחלקה לרפואת המשפחה במרכז הרפואי "העמק" ומרכזת פרויקט ההנחיות באגף למדיניות רפואית, אומרת כי "ניתן להשפיע על הגנטיקה באמצעות בדיקות תקופתיות, הימנעות מעישון, תזונה נכונה ופעילות גופנית". לדבריה, "נשים מודעות לנושא הבריאות ומקפידות על בדיקות יותר מאשר גברים (ביחס של 2/3 לעומת 1/3 בהתאמה). הנתונים מראים כי גברים מעשנים יותר מנשים (מדי שנה מתים כ-10,000 אנשים כתוצאה מעישון וכ-1,500 בני אדם נוספים מתים כתוצאה מעישון פסיבי - ח.ט), אולם מקפידים על ביצוע פעילות גופנית יותר מנשים".

המלצות הוועדה בנושא בדיקות והרגלי התנהגות בריאותיים מסווגים לפי גיל. הנתונים הבאים מתמצתים את עיקרם.

עד גיל שנה מומלץ לבצע 2-3 בדיקות על ידי רופא ובדיקה אחת לחודש-חודשיים על ידי אחות. במהלך הבדיקות יושם דגש על הערכת גדילה, התפתחות, ראייה, פזילה ושמיעה. יש חשיבות רבה להנקה בחודשי החיים הראשונים (רצוי עד חצי שנה לפחות) ולתוכנית חיסונים מלאה. מעבר לכך, הרופאים מונחים לשים לב להתעללות כלשהי או הזנחה בטיפול בילד.

בתקופת זו מומלצת בדיקה אחת בגיל שנתיים וחצי, בדיקה נוספת בגיל חמש ובדיקת אחות, לפחות אחת בשנה. על-פי ההמלצות, הרופאים צריכים לדון עם ההורים בנושא תזונה נכונה, מתן אוכל מזין, מאזן קלוריות והימנעות מאכילת יתר של חטיפים וממתקים. נוסף על כך, הצורך בתנועה אצל ילדים בגיל זה הוא בסיסי, טבעי והכרחי. יש למנוע מצבים בהם הילד לא יהיה פעיל גופנית בפרק זמן רצוף של יותר משעה (פרט לפרק זמן השינה). לגבי בטיחות, הוועדה ממליצה לרופאים לעודד שימוש בחגורת בטיחות וכיסא בטיחות בנסיעה, זהירות ממים חמים, מניעת נפילות ותאונות, שימוש בקסדת מגן באופניים ודגש על אי השארת תינוקות וילדים ברכב. נושאים נוספים לדיון בין הרופא להורים: חיסונים, נזקים של עישון ההורים וחשיפה לשמש, שמירה על בריאות השיניים ודגש על סידן לילדים.

בשלב זה, יש צורך לברר ולייעץ בנושאי הרגלי שינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה), תזונה נכונה והפרעות אכילה. מגיל 10 חשוב לבדוק את נושא העישון והשימוש באלכוהול. נושאים נוספים שעל הרופא להעלות בפני ההורים: חשיבות תזונה נכונה, נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה, בריאות השיניים, פעילות גופנית סדירה. גיל 9-12 מתאים להצטרפות למסגרת ספורטיבית קבוצתית מאורגנת (כדורגל, כדורסל וכד') ויש לעודד זאת. לילדים שאינם משתלבים במסגרות הספורטיביות הקבוצתיות, יש להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית (טניס, שחיה, ג'ודו וכד'). מומלץ לבצע פעילות גופנית מובנית במשך 60 דקות ויותר בכל יום. ניתן לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל על-ידי פרקי פעילות קצרים של 15 דקות לכל הפחות.

^^בדיקות^^

בתקופה זו מומלץ לבדוק גובה ומשקל פעם אחת ב-4 שנים לפחות, וכן לבדוק ראייה ושמיעה פעם אחת בלבד בפרק זמן זה. כמו-כן, בדיקת רופא אחת ל-3 שנים לאיתור בעיות גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מערכת המין, והפרעות יציבה כולל עקמת (לפי המלצת משרד הבריאות) היא חיונית. לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, אין מקום לבדיקות סקירה לעקמת. תחומים נוספים לבדיקה: אנקופרזיס והרטבת לילה, הפרעות התנהגות ולמידה. כמו-כן, יש לאתר הפרעות אכילה ולהעריך את תפקוד ההורים. מומלץ לבצע תבחין טוברקולין בכיתה ז' לילדים בקבוצות סיכון.

גם בגילאים אלה יש לייעץ למתבגרים ולמשפחותיהם בנושאי תזונה נכונה וכלכלה מאוזנת מבחינת קלוריות, ברזל וסידן. כמות הסידן היומית הנדרשת היא 1,300 מ"ג ליום, למניעת אוסטרופורוזיס בעתיד. בתקופה זו בניית העצם מואצת, מכאן חשיבות ההקפדה בפעילות גופנית. על-פי ההמלצות, נדרשת פעילות יומיומית בעצימות בינונית ונמרצת למשך 30-60 דקות ויותר (הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה וכד'). בנוסף, נדרשת פעילות גופנית כחלק משגרת החיים (הליכה לביה"ס, שימוש במדרגות במקום במעלית ועוד).

^^הרגלי התנהגות^^

כ-10%-15% מהמתבגרים מעשנים. בכל מפגש עם מתבגרים, הרופאים נדרשים לייעץ בנושא נזקי העישון, מניעתו והפסקתו. גם נושאים כמו נזקי שתיית אלכוהול, שתייה לאחר נהיגה וסמים עולים אף הם. בקבוצת גיל זו חשוב להקפיד על תשע שעות שינה לפחות ביממה. מצופה מהרופא לשים לב לתסמינים של דיכאון בקרב צעירים וגורמי סיכון להתאבדויות, וכן להתנהגות מינית ושימוש באמצעי מניעה (בעיקר שימוש בקונדום למניעת תחלואה) ומניעת הריון לא רצוי וטיפול בו.

^^בדיקות^^

בתקופה זו מומלץ לבדוק גובה ומשקל פעם בשנתיים, ומדידת לחץ דם לפחות פעם אחת. בנוסף, יש לבצע הערכת גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מינית ווסת אצל בנות בגילאים 13-16. בדיקות נוספות - בדיקת עור לנבוסים (nevus) בבעלי עור בהיר החשופים לשמש, בדיקת שיניים, ראיה ושמיעה.

כ-30% מקבוצת גיל זו מעשנים (45% מהגברים). מרביתם אינם לוקים עדיין במחלות כרוניות, אך קיימת שכיחות גבוהה יותר של פגיעות עקב תאונות דרכים, תאונות עבודה ודיכאון (כ-20%). נתון נוסף, חשוב ובעיקר כואב: לפחות 10% מכלל הנשים חשופות לפגיעות ולאלימות מצד בן-זוגן. אי לכך, בתקופה זו צריכה האוכלוסייה לנקוט פעולות מניעה הקשורות לפגיעות הנ"ל: הפסקת עישון, תזונה נכונה, הקפדה על נהיגה זהירה ומניעת חשיפה יתרה לשמש; נשים צריכות להקפיד על מעקב מסודר במהלך הריונות.

^^בדיקות מעבדה, סריקה ואיתור מוקדם:^^

1. הערכת משקל וגובה באמצעות BMI.

2. בדיקת לחץ דם - לכלל האוכלוסייה בגילאי 20-29 לפחות פעם ב-5 שנים, לאוכלוסייה בגילאי 30-39 לפחות פעם ב-3 שנים, ולאנשים עם גורמי סיכון למחלות לב ועם סיפור משפחתי של לחץ דם - פעם בשנה.

3. בדיקת משטח מצוואר הרחם לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם. מומלץ לבצע בדיקה אחת ל-3 שנים לאחר תחילת קיום יחסי מין בנשים בסיכון גבוה, וזאת לאחר שתי תשובות תקינות במרווח של שנה. סיכון גבוה מוגדר כקיום יחסי מין לא מוגנים עם יותר מ-3 שותפים מגיל צעיר מאד (לפני גיל 15) או עם בן זוג שהיו לו שותפות רבות.

4. מומלץ לבצע בדיקת עור תקופתית לאוכלוסייה הנחשפת לשמש חזקה או לקבוצות עם סיפור משפחתי. רצויה בדיקה עצמית, מכיוון שבדיקה על ידי רופאים לא הוכחה כמונעת תחלואה ותמותה ממלנומה.

5. איתור מוקדם של דיכאון באמצעות שאלות שהרופא שואל.

6. על הרופאים להגביר מודעות ולהיות ערניים לאיתור אלימות במשפחה בכלל וכנגד נשים בפרט, באמצעות שאלות.

7. בדיקת רמת המוגלובין - מיועדת לנשים לאחר כל הריון עקב שכיחות גבוהה של חוסר ברזל ואנמיה.

8. כולסטרול - ההמלצה היא לבצע פרופיל שומני לגברים מגיל 35 ולנשים מגיל 45 אחת ל-5 שנים.

בתקופה זו עולה שכיחות מחלות כרוניות ומחלות ממאירות. עם-זאת, האמצעי היעיל ביותר להפחתת ולמניעת תחלואה ותמותה הוא ניהול אורח חיים בריא. בגילאים 40-50 שכיחות אוטם שריר הלב היא פי 4-5 אצל גברים לעומת נשים; ובגילאי 50-64, השכיחות גבוהה פי 3-4 אצל גברים לעומת נשים (תקופת הפסקת הוסת). ההמלצות בקבוצת גיל זו לא שונות במהותן מגילאים אחרים; הדגש הוא על הפסקת עישון, הקפדה על תזונה נכונה ומאוזנת ועיסוק בפעילות גופנית.

^^בדיקות מעבדה, הערכה, סקירה ואיתור מוקדם:^^

1. בדיקה תקופתית של משקל, גובה וחישוב ה-BMI כל 5 שנים.

2. בדיקת ראייה לפחות פעם אחת בתקופה זו.

3. בדיקת לחץ דם אחת לשנתיים אם לחץ הדם עד 120/80, ואחת לשנה אם לחץ הדם מעל 120/80.

4. בדיקת עור לקבוצות בסיכון.

5. גילוי מוקדם של סרטן השד - בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים בגילאים 74-50 לכל הנשים במסגרת תוכנית סריקה ייעודית הכוללת זימון, ומגיל 74 שלא במסגרת סריקה בזימון. בדיקת שד ידנית על-ידי רופא בתוספת לממוגרפיה בגילאים 74-50 איננה גורמת להפחתת תמותה. יש לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה מגיל 40 רק לנשים עם סיפור משפחתי בקרבה ראשונה. כל הבדיקות הנ"ל כלולות בסל הבריאות.

6. גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס - מומלץ לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילאי 74-50.

7. איתור מוקדם של סרטן השחלה - טרם הוכחה בוודאות יעילות הבדיקות, אולם אפשר להמליץ לנשים בסיכון גבוה עם סיפור משפחתי לבצע בדיקת דם ואולטרה-סאונד טרנס-וגינלי אחת לשנה.

8. איתור מוקדם של דיכאון באמצעות שאלות.

9. בירור לגבי נושא אלימות במשפחה.

10. כולסטרול - ביצוע פרופיל שומני אחת ל-5 שנים לגברים מגיל 35 ולנשים מגיל 45.

תוחלת החיים הממוצעת של גברים בישראל היא 77 ושל נשים 81. בתקופה זו אנשים רבים נוטלים מספר תרופות בו זמנית עבור מחלות כרוניות. כמו בכל קבוצת גיל, אורח חיים בריא ימנע ויפחית תחלואה. פעילות גופנית מומלצת גם לקשישים תשושים - הליכה בקצב איטי או תרגילי גמישות.

^^בדיקות:^^

1. איתור משקל-יתר/תת משקל - מדידת BMI ו/או היקף מותניים מדי שנה.

2. מדידת לחץ דם.

3. בדיקת חדות הראייה והשמיעה.

4. בדיקת חלל הפה, השיניים והתותבות במידה ויש.

5. בדיקות לגילוי סרטן: בדיקות סריקה לסרטן מעי הגס, ממוגרפיה אחת לשנתיים, בדיקות סריקה לסרטן צוואר הרחם בנשים שלא היו במעקב עד גיל 65 ונמצאות בסיכון ואיתור מוקדם של סרטן השחלות.

6. סקירת צפיפות העצמות - הבדיקה כלולה בסל הבריאות מגיל 60.

7. סקירה על קולית חד פעמית של מפרצת הוותין הבטנית בגברים בלבד בני 65 עד 74, מעשנים בהווה או שעישנו בעבר. הבדיקה איננה כלולה בסל הבריאות.

8. בדיקת כולסטרול למי שטרם נבדק.

ולסיום, ניזכר שוב באותה אקסיומה: עריכת בדיקות רפואיות, כמפורט בכתבה, היא מרכיב חשוב ברפואה המונעת, ונדבך מרכזי, כך נראה, בשמירה על איכות ואריכות החיים.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום רפואת משפחה
פורום התנהגות בריאותית