חדש: פורום טרשת נפוצה

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה) ומשפיעה על תפקוד איברי הגוף. החולים הסובלים מהמחלה מתמודדים עם התקפים הנובעים מ"קצרים" בהעברת הזרמים החשמליים בתאי העצב במוח. כל "קצר" מעין זה עלול להשפיע על תפקוד איברים כאשר מהלך המחלה משתנה מאדם אחד למשנהו. ההערכה היא שבישראל חיים כ-5,000 חולים במחלה ובעולם חיים מעל ל-3.6 מיליון חולים (נתוני האגודה לטרשת נפוצה בישראל).

סיבי העצבים במוח מצופים בחומר שומני הנקרא מיאלין. חומר זה מסייע בהעברת הזרמים החשמליים בין תאי העצב. תפקידה של מעטפת המיאלין הוא להגן על סיבי העצב במוח ובחוט השדרה ולאפשר הולכה עצבית תקינה. אצל חולה בטרשת נפוצה, מסיבה לא ידועה, תאי מערכת החיסון של הגוף תוקפים את מעטפת המיאלין שבמערכת העצבים המרכזית. פגיעה במיאלין משפיעה על העברת הזרמים ופקודות המוח ומשפיעה על תפקוד הגוף כולו.

תסמיני המחלה משתנים מחולה לחולה ותלויים בין השאר בדרגת חומרת המחלה והתקדמותה. עם התקדמות המחלה, סובלים החולים מהגבלה משמעותית בתנועות הפיזיות. תסמיני המחלה תלויים גם באזור במוח בו יש פגיעה במיאלין ויש "קצרים", שכן ההשפעה תלויה בתפקידו של האזור במוח שנפגע, על תפקוד הגוף. לדוגמא, אם נפגע האזור במוח המשפיע על עצב הראייה, תפגע הראייה והחולה יראה במטושטש ולעתים אף יגיע למצב של עיוורון חלקי.

התסמינים העיקריים של המחלה הם תחושת נימול (הפרעות בתחושה והרגשה שהאיברים "נרדמים"), הפרעות בראייה כדוגמת טשטוש וראייה כפולה, חולשה בגפיים, חוסר יציבות וקואורדינציה והפרעות בשליטה של הסוגרים. יש להדגיש כי גם מי שמופיעים אצלו אחד מהתסמינים הללו או יותר לא בהכרח חולה במחלה, וישנן סיבות נוספות להופעת התסמינים שצוינו.

טרשת נפוצה אינה מאובחנת בקלות, שכן התסמינים הראשונים מאפיינים גם שורה של מחלות אחרות ולכן תהליך אבחון המחלה לוקח חודשים ולעתים אף שנים. בדרך כלל, צריכים להתקיים שני תנאים קלינים על בסיסם עולה החשד לטרשת נפוצה: עדות לרקמה טרשתית (צלקתית) ביותר ממקום אחד במוח ושני התקפים נפרדים של המחלה. האבחון מתבצע באמצעות שילוב של בדיקות הכוללות: הדמיית תהודה מגנטית (MRI), בדיקת נוזל מוח של חוט השדרה (CSF) ובדיקות דם.

טרשת נפוצה נחלקת לארבעה סוגים עיקריים של דפוס מחלה, כאשר רוב החולים סובלים מדפוס מחלה של "טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית". דפוס זה מאופיין בהתקפים המופיעים למספר ימים או שבועות ולאחר מכן תסמיני ההתקפים נעלמים חלקית או באופן מלא. בין התקף אחד לשני יש לעתים הפוגה של חודשים ואף שנים. אין אפשרות לחזות את ההתקפים מראש ואין אפשרות להעריך את חומרת פגיעתם בתפקוד הגוף.

יש כיום מספר תרופות שמטרתן להאט את התקדמות המחלה ואת הנזק הנגרם למערכות הגוף כתוצאה מכך. התרופות נחלקות לשלוש קבוצות טיפול עיקריות: הראשונה היא משפחת האינטרפרונים, אליה משתייכות התרופות אבונקס, רביף ובטאפרון. הקבוצה השנייה, אליה משתייכת קופקסון. תרופות אלו הן בעלות יעילות דומה במניעת הידרדרות המחלה. הן נבדלות בתדירות מתן הלקיחה, כאשר אבונקס נלקחת פעם בשבוע, רביף פעמיים בשבוע וקופקסון פעם ביום. אל תרופות אלה הצטרפה בשנה האחרונה התרופה טיסברי - התרופה הראשונה מבין קבוצה טיפולית חדשה של תרופות המבוססת על נוגדנים חד-שבטיים. נוגדנים אלו מונעים את כניסת תאי מערכת החיסון אל המוח ובכך מגנים עליו מפני הרס עצמי.

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית פרוגרסיבית, כאשר החולה נאלץ להתמודד עם פגיעה מתמשכת בתפקוד. רוב החולים מאובחנים בגילאים 20-40 והם נאלצים להתמודד עם המשמעות של בעיות תפקוד בחייהם היומיומיים. היענות לטיפול ותמיכה נפשית מאפשרים לחולים לשמור על איכות חייהם ולהתמודד עם המחלה.

בואו לדבר על זה בפורום טרשת נפוצה.