עלייה ברמת החרדה של אמהות

החל מאמש (שבת), בעקבות תחילת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה, הצטרפו למעגל האנשים החרדים גם הורים מודאגים לחיילים שהצטרפו ללוחמה הקשה בדרום. סיגל חיימוב, מנהלת קו הסיוע של נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) מדווחת לדוקטורס כי החל מהבוקר נרשמו שיחות רבות עם הורים של חיילים בכלל ואמהות בפרט. "בשבוע אחרון היו פניות רק של תושבי הדרום שסובלים מלחץ וחרדה", היא מספרת. "אולם מהבוקר החלו שיחות של אמהות החרדות לגורל בניהן שנמצאים כרגע בפעילות בתוך עזה".

האמהות, מסתבר, מתקשות לבטא את עוצמת החרדה: "רובן מספרות שאין להן קשר עם הבנים בשל האיסור להכניס טלפונים סלולריים לעזה", אומרת חיימוב. "ההנחה היא שאם הבנים לא מתקשרים זה אומר שהם 'בפנים'. בעיקר יש הרגשה של חוסר ודאות וחוסר אונים".

עיקר הסיוע של המרכז הוא במתן אוזן קשבת. מסתבר שהאמהות חשות שהסביבה הקרובה לא מבינה את הלחץ בו אין שרויות; חלקן נתקלות בתגובה כמו 'אין לך מה להיות בלחץ'. מרבית הנשים אשר פונות לקו הסיוע מספרות כי הן לא משתפות את בני הזוג במצוקה, מכיוון שהן לא מעוניינות להדאיגם או לגרום להם להגיב ללחצים כמו הסביבה הקרובה.

"חשוב לא להישאר עם תחושת הפחד לבד", מסבירה חיימוב. "כאשר משתפים עוד מישהו בתחושת הפחד והחרדה, עצם השיתוף מקל על המצב". יש לציין כי הפחד משפיע על כל אחת בצורה שונה. "יש כאלה שלא מצליחות לישון, בעוד שאחרות מבטאות את הפחד שלהן בסימפטומים גופניים", אומרת חיימוב. "כל אחת צריכה למצוא מהם הכלים המתאימים להתמודדות עם החרדה. ישנן אמהות שיסתפקו בשיחה מרגיעה, ישנן כאלה שישתמשו בצמחי מרפא, וישנן נשים שילכו לרופא כדי לקבל כדורי הרגעה מכיוון שהחרדה מפריעה להן לתפקד".

ומה לגבי התקשורת? שוב היא אשמה? חיימוב אומרת כי צפייה רבה באמצעי התקשורת משפיעה לרעה על רמת החרדה. "כאשר אדם מרגיש כי הוא במצב של חוסר שליטה, הוא רוצה לקבל מידע רב כדי להיות בשליטה רבה יותר. ואולם, התהליך הוא בדרך כלל הפוך - אנשים נחשפים בכלי התקשורת לאותם מראות, של חיילים הנכנסים לעזה; האמהות שצופות בתמונות מנסות לנחש אם אחד מהחיילים הוא הבן שלהן. חשוב לצפות בכלי התקשורות ולקבל אינפורמציה במינון הגיוני - אחת לכמה שעות ולנסות לשמור על סוג של שגרה".

ניתן להתקשר לקו הסיוע של נט"ל בשיחת חינם: 1-800-363-363.

בואו לדבר על זה בפורום התמודדות עם מצבי מתח, לחץ וחרדה.