הפרעות קשב: כיצד מאבחנים?
האם ילדכם סובל מהפרעת קשב וריכוז? אבחנה נכונה על-ידי איש מקצוע פותרת לעתים קרובות את הבלבול השורר באשר לסיבות לבעיות ההתנהגות של הילד
יש הורים המזהים סימנים של חוסר קשב, קשיי ריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות עוד לפני שילדם נכנס לבית הספר. הילד עשוי לאבד עניין במהירות או לרוץ ולטפס ללא הרף. אך כיוון שילדים מתבגרים בקצבים שונים וגם שונים זה מזה באישיותם, במזגם וברמת הפעילות הטבעית שלהם, רצוי לשאול בעצת מומחה שעובד עם ילדים רבים: האם התנהגותו של הילד סבירה לגילו? פעמים רבות הפרעת קשב והיפראקטיביות אינה מאובחנת באופן רשמי עד שהילד מתחיל להיתקל בקשיים בבית הספר. כיוון שמורות עובדות עם ילדים רבים, הן יודעות לרוב כיצד מתנהג הילד "הממוצע" בבית הספר ובמצבים הדורשים שליטה עצמית. עם זאת, מורות עלולות לפספס את הילדים עם הפרעת קשב שאינם מפריעים בכיתה.
^^למי לפנות כשחושדים בקיומה של הפרעת קשב והיפראקטיביות?^^
האבחון הרשמי צריך להיעשות על ידי איש מקצוע בעל הכשרה וידע על הפרעת קשב ורקע באבחון קשיים של ילדים. אפשר להתחיל ולדבר על הקשיים עם רופא המשפחה. אלה לעתים יערכו אבחנה ראשונית בעצמם, אך רובם יפנה אתכם לאיש מקצוע בעל הכשרה מעמיקה יותר. פסיכולוגים קליניים, פסיכיאטרים ונוירולוגים של ילדים מהווים את שלושת סוגי אנשי המקצוע בעלי ההכשרה המתאימה לאבחון הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ואף יכולים להציע טיפול.
פסיכולוגים של ילדים יכולים לאבחן הפרעת קשב והיפראקטיביות ויכולים לטפל בילד ולסייע למשפחה בהתארגנות ובקבלת החלטות. פסיכולוגים אינם רופאים, ולכן חייבים להיעזר ברופא המשפחה בכל הקשור במתן תרופות במידה ומחליטים לשלב טיפול תרופתי. פסיכיאטרים של ילדים הם רופאים, שיכולים לאבחן הפרעת קשב ולטפל בה מבחינה תרופתית.
חלק מהפסיכיאטרים יכולים גם להציע טיפול פסיכולוגי אם הוכשרו לכך במיוחד. נוירולוגים גם הם רופאים, המתמחים במחלות של המוח ומערכת העצבים. נוירולוגים יכולים לאבחן הפרעת קשב והיפראקטיביות ולהציע טיפול תרופתי, אך לרוב לא יהיו בעלי הכשרה לטפל בהיבטים הרגשיים והפסיכולוגיים של ההפרעה. חשוב להדגיש, שבכל אחד מהמקצועות קיימים תחומי התמחות ממוקדים יותר. לכן, כדאי לפנות לאיש מקצוע בעל ניסיון באבחון וטיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD).
יהיה איש המקצוע אשר יהיה, ראשית עליו לאסוף מידע שישלול סיבות אחרות שעלולות להשפיע על התנהגותו של הילד.
בין הסיבות האפשריות להתנהגות הדומה ל-ADHD ניתן למנות את הבאות:
שינוי פתאומי בחייו של הילד (מות אדם קרוב, גירושין במשפחה, אובדן עבודה של אחד ההורים).
התקפים אפילפטיים שלא זוהו.
זיהום ודלקות אוזניים שגורמים לאבדן שמיעה חלקי.
בעיות רפואיות שעלולות להשפיע על פעילות המוח.
תפקוד נמוך הנגרם מלקויות למידה.
חרדה או דיכאון.
בשלב הבא של האבחון איש המקצוע אוסף מידע באשר להתנהגותו היום יומית של הילד, כדי להשוותה לתסמינים המוכרים של הפרעת קשב והיפראקטיביות. לרוב יפגוש איש המקצוע את ההורים ואת הילד וישתדל גם לאסוף מידע באמצעות שאלונים סטנדרטיים מהמורות בבית הספר לגבי התנהגותו של הילד שם. במקרים מסוימים יפנה איש המקצוע את הילד לאבחון דידקטי מקיף, כדי לדעת אם הילד סובל מליקויי למידה כלשהם.
שלב חשוב באבחון הפרעת קשב והיפראקטיביות קשור בבדיקה ישירה של יכולות הקשב, ההתמדה והאימפולסיביות של הילד. אבחונים אלה נערכים לרוב במכונים המתמחים בכך ומציבים בפני הילד מטלות משעממות וחד גוניות, שנועדו לאתגר את יכולתו להתרכז לאורך זמן. בארץ מוכר "מבחן ט.ו.ב.ה." (T.O.V.A), המאפשר לבחון יכולות ריכוז והתמדה של ילדים ביחס לנורמה גילית. המבחן המוצע כאן, בדיקת קשב, מתבסס על עקרונות דומים לאלה של מבחן ט.ו.ב.ה. ומציע מדד ראשוני לקיומה של הפרעת קשב או אימפולסיביות.
בבואו לבחון את כלל התוצאות מהמבחנים וממקורות המידע השונים, איש המקצוע שם דגש מיוחד על התנהגות הילד במצבים שבהם הוא נדרש לרמה גבוהה של שליטה עצמית. מעניינים במיוחד גם מצבים רועשים ולא מובנים, כמו מסיבות או הפסקות בבית הספר, ומצבים הדורשים מיקוד קשב לאורך זמן כגון קריאה, פתרון בעיות בחשבון, או משחקי קופסה. התנהגות בזמן משחק חופשי או בזמנים שבהם הילד מקבל תשומת לב רבה ממבוגר נחשבים למשמעותיים פחות בתהליך האבחון של הפרעת קשב והיפראקטיביות. במצבים כאלה, ילדים עם ADHD לרוב מתפקדים בהתאם לנורמה.
בחיבור כלל המידע, איש המקצוע מרכיב פרופיל של התנהגות הילד. אילו התנהגויות של הפרעת קשב והיפראקטיביות מפגין הילד? באיזו תכיפות התנהגויות אלה מופיעות? באילו מצבים? כמה זמן הילד כבר מתנהג כך? בן כמה היה הילד כשהבעיה התעוררה? האם בעיות ההתנהגות הינן כרוניות או מופיעות בתקופות שונות? האם התנהגויות אלה פוגעות באופן משמעותי בתפקוד הילד בבית, בבית הספר, עם חברים? תשובות לשאלות אלה מסייעות לזהות האם הילד מפגין הפרעת קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות וחוסר ריכוז באופן משמעותי ועקבי.
אבחנה נכונה פותרת לעתים קרובות את הבלבול השורר באשר לסיבות ולגורמים לבעיות ההתנהגות של הילד. בכך היא מאפשרת להורים ולילד להתקדם הלאה, תוך הבנה מהן הבעיות ומה אפשר לעשות כדי להקל על הילד. ברגע שמאובחנת הפרעת קשב והיפראקטיביות, הילד והמשפחה יכולים להתחיל לקבל את הטיפול המתאים להם. בין היתר, עצות שיעזרו למורות ולצוות בית הספר להתאים את הדרישות וההתייחסות לצרכיו המיוחדים של הילד, בחירת הטיפול המתאים לילד ועזרה להורים במציאת שיטות יעילות יותר לויסות התנהגותו.
לאבחון הפרעת קשב וריכוז - לחצו כאן.
בואו לדבר על זה בפורום קשב, ריכוז ויכולות למידה.