תופעת הדיכאון תהפוך למשבר עולמי

על פי תחזיות של "ארגון הבריאות העולמי" (WHO) תופעת הדיכאון האנושי עומדת להפוך למשבר גלובלי. על פי נתונים של הארגון, שנחשפו בכתבה של ה-BBC NEWS מה-2.9.2009, דיכאון יהפוך עד שנת 2030 להיות המעמסה הגדולה ביותר בעולם, כלכלית וחברתית.

האזהרה החריפה הועלתה על ידי ד"ר שנקר סקסנה מארגון הבריאות העולמי בכנס הפסגה השנתי שהתקיים בתחילת ספטמבר השנה באתונה בנושא בריאות הנפש.

נתוני הארגון מצביעים על כך שכיום יותר מ-450 מיליון גברים ונשים מושפעים ישירות ממצבי דיכאון, רובם בארצות העולם המערבי. מהנתונים עולה עוד כי המעמסה הכלכלית למשק העולמי כתוצאה מאובדן ימי עבודה, מוות מוקדם או חוסר תפקוד כתוצאה מדיכאון, תלך ותגדל באופן משמעותי ביותר.

ד"ר סקסנה מציין כי דיכאון נפוץ יותר מאשר מספר מחלות "מדוברות" אחרות כמו איידס. לדבריו ניתן לקרוא לדיכאון "המגפה השקטה", מגפה קיימת ההולכת ומתפשטת, בעוד שהמגיפות האחרות הולכות ומתמעטות. המעמסה הכלכלית תכביד בעיקר על ארצות מתפתחות שהינן חסרות אמצעים לטיפול במחלות בכלל ובמחלות נפש בפרט.

מסקר שערך ארגון הבריאות העולמי בנושא עולה המסקנה כי התופעה של דיכאון המתאפיין בכאב הינה שכיחה ביותר ומצריכה טיפול משולב. טיפול מעין זה עשוי לחסוך למדינה כעשרות עד מאות אלפי שקלים המתבטאים באובדן ימי עבודה, בתשלום דמי אבטלה לחולים בדיכאון שאינם מסוגלים להשתלב במעגל העבודה ובבדיקות סקר לאיתור מקור הכאב של המטופלים.

מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולים נתונים נוספים הקשורים למגפה השקטה: כמחצית מהסובלים מדיכאון וחרדה הם בני נוער מתחת לגיל 14. ההערכה היא שכ-20% מהילדים ובני הנוער בעולם סובלים מבעיות נפשיות. כמו-כן, ברוב המדינות בעלות הכנסה נמוכה או בינונית קיים רק פסיכיאטר ילדים אחד ל-1 עד 4 מיליון בני אדם.

כ-800 אלף בני אדם מתאבדים כל שנה, 86% מהם בארצות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. מחצית מהמתאבדים הם אנשים בגילאים 15 עד 44. אחוזי ההתאבדות הגבוהים ביותר קיימים בארצות מזרח אירופה.

לדברי ד"ר סקסנה קיימים נתונים המוכיחים כי הדיכאון נפוץ יותר בארצות עניות בהשוואה לארצות עשירות ובקרב אנשים עניים בארצות עשירות יותר מאשר בקרב עניים. אבל הארצות העשירות מקצות פי 200 יותר משאבים לטיפול במחלות נפש בהשוואה לארצות עניות.

פרופסור מרטין פרינס, המתמחה בפסיכיאטריה מגפתית בקינגס קולג' בלונדון, טוען כי כ-19 ביליון דולר לשנה, 1% מהתוצר המקומי, הוא הסכום שמחלת הדיכאון מעמיסה על המדינה באבדן כוח ייצור, ימי עבודה ותמיכה במובטלי הדיכאון שאינם מסוגלים לעבוד.

"דיכאון הוא מחלה ככל מחלה אחרת ורשויות הבריאות במדינות חייבות להתייחס לחולים בה כזכאים לייעוץ והכוונה, טיפול רפואי מתאים ותרופות", מסכם ד"ר סקסנה.

המאמר מתוך כתבה שפורסמה בחדשות ה-BBC.

בואו לדבר על זה בפורום דיכאון - אבחון וטיפול.