'בחייה ובמותה רצתה רק לתת'

קלריסה ברוומס, צליינית אזרחית ברבדוס בת 64 המחזיקה גם באזרחות אמריקאית, חלמה כל חייה להגיע לישראל ולבקר במקומות הקדושים לנצרות. לפני כשבועיים הגשימה ברוומס את חלומה, אולם ביום ג' האחרון, דקות ספורות אחרי שביקרה הנוצריה המאמינה בכינרת, היא לקתה בדימום מוחי והתמוטטה.

ברוומס שפונתה במסוק לקריה הרפואית רמב"ם, מתה מוות מוחי בדרכה לבית החולים, ובנה, אנדרסון הרדינג, שהגיע מברבדוס בעקבות הבשורה, קיבל את ההחלטה שאורח חייה ואמונתה של אימו הכתיבו ונתן את הסכמתו לתרום את איבריה.

לדבריה של אסתי כץ, מתאמת ההשתלות בביה"ח רמב"ם, כשהועלה נושא תרומת האיברים, בנה של ברוומס לא היסס וענה מיד בחיוב: "קלריסה היתה מחוברת למכונת החייאה עד להגעתם של בני משפחתה לארץ ביום ה' האחרון. היה ברור למשפחתה שההחלטה הזו היא חלק בלתי נפרד מאופיה ואישיותה של קלריסה שהקדישה את כל חייה לעזרה לזולת. החלטת המשפחה העניקה תקווה מחודשת לחייהם של שישה אנשים שקיבלו תרומת ריאה, כבד, כליות ורקמות נוספות. מצבם של ששת המושתלים טוב".

קוני הרדינג, כלתה של ברוומס שהגיעה יחד עם בעלה אנדרסון לישראל סיפרה על התדהמה שאחזה בבני המשפחה (שלושה ילדים ושלושה נכדים) עם קבלת הבשורה: "קלריסה היתה אשה פעילה שניהלה אורח חיים בריא. הידיעה כי היא לקתה בדימום מוחי היתה מפתיעה לכולנו ואנדרסון שיושב בכיסא גלגלים ואנוכי החלטנו מיד לטוס לישראל ולהיות איתה. מתוקף אמונתה היא היתה אשה שהקדישה את כל חייה לטיפול באנשים שנזדקקו לעזרה. היא היתה מאוד פעילה בקהילה, בבית חולים, עבדה עם הומלסים והיתה מאד נדיבה. אנדרסון, בעלי, ידע שזו היתה הדרך שלה והבין שבעזרת תרומת איבריה הוא יוכל להמשיך את דרכה ואת קיומה באמצעות אנשים אחרים. היא לא היתה אדם אנוכי בחייה וכעת נדיבותה ממשיכה גם במותה".

בואו לדבר על זה בפורום רפואה דחופה.