בריאות בישראל: יקרה אבל טובה

למרות שהישראלים מוציאים כסף רב על בריאות, ויש מחסור בכ"א, מיטות אשפוז ומכשירי MRI ארגון מדינות ה-OECD מעניק למערכת הבריאות בישראל את הציון 8.7 מתוך 10. זאת לעומת ציונים נמוכים יותר להם זוכה ישראל במדדים חברתיים אחרים, כגון: מערכת לביטחון הפנים 8, מערכת החינוך 6 וההכנסה והדיור זוכים בציון 4 בלבד.

כך עולה מדו"ח ארגון ה-OECD של נתוני הבריאות של 34 המדינות החברות בארגון. בעקבות זאת מפרסם היום (ג') מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות את דו"ח "מערכת הבריאות בישראל בראי ה-OECD 2013".

בדו"ח של ה-OECD הוקדש פרק נרחב למערכת הבריאות בישראל בו היא זכתה לשבחים מהארגון, יחד עם זאת צוינו האתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בישראל. עיקרי ההמלצות בדו"ח עסקו בצעדים הנדרשים לפתרון המחסור בכ"א. בנוסף, הארגון המליץ על הפחתת השתתפויות עצמיות והתריע בפני ההשפעות השליליות של ביטוחי הבריאות הוולנטרים בישראל. כמו כן, המליץ הארגון על הפרדת בתי החולים הממשלתיים ממשרד הבריאות.

מתוך 40 המדדים שבחנו את מצבה של ישראל ביחס למדינות בארגון להלן המדדים המרכזיים:

בישראל, שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות הינו מן הגבוהים ב-OECD ועומד על 39% לעומת 27% בלבד ב-OECD. בנוסף, קצב הגידול בהוצאה הפרטית בישראל לנפש בשלוש השנים האחרונות הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD.

מעט מידי מיטות אשפוז ומעט מכשירי MRI: שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך ב-73% ביחס למדינות אחרות החברות בארגון (שלישי לפני אחרון) ועומד על כ-1.9 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.3 במדינות החברות ב- .OECD גם שיעור מכשירי ה-MRI למיליון תושבים בישראל נמוך ביותר מפי 4! לעומת ממוצע OECD - 3.1 לעומת 13.1. רק ל-2 מדינות ב-OECD שיעור נמוך מזה של ישראל.

שיעור בעלי ביטוח בריאות פרטי (מסחרי או בשב"ן של קופות החולים) בישראל עומד על פי 2.3 ממדינות ה-OECD- 82.9 אחוז לעומת ממוצע של 36 אחוז במדינות ה-OECD. מדובר בשיעור השלישי בגודלו מבין מדינות ה-OECD.

ההוצאה לבריאות בישראל כאחוז מהתמ"ג הינה יחסית נמוכה ביחס למדינות ה-OECD. בעוד שממוצע ההוצאה במדינות ה-OECD עומד על 8.9% בישראל ממוצע ההוצאה הינו 7.5%.

תוחלת חיים גבוהה, פריון גבוה ואוכלוסייה צעירה

שיעור הפריון של נשים בישראל בגילאי 15-49 הינו הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון ועומד על 3.0 ילדים לאישה לעומת ממוצע של 1.7 במדינות ה-OECD. נתון זה משפיע באופן ישיר על שיעור הילדים מתחת לגיל 14 בישראל העומד על 28.2 אחוזים, והוא השני בגובהו בקרב מדינות ה- OECD.

אוכלוסיית ישראל הינה צעירה בהשוואה למדינות אחרות החברות ב- .OECD שיעור בני הגילאים +65 בישראל 10.9 אחוזים לעומת 16.2 שהוא הממוצע במדינות ה- OECD. אולם, תחזיות האוכלוסייה של ה-OECD צופות כי בשנים הבאות אחוז בני 65+ בישראל יעלה בצורה משמעותית ויגיעו ל-16.6% בשנת 2050.

תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה- .OECD תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בכשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה OECD (בישראל 80.3 לעומת ממוצע של 77.8) והיא השלישית בגובהה בכל מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על כשנה (83.9 לעומת 83.0). תוחלת החיים של הנשים בישראל הינה במקום ה-11 בקרב מדינות הארגון.

שיעור תמותת תינוקות נמוך, ושיעור גבוה לביצוע בדיקת ממוגרפיה

שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מן הממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל בשנת 2013 על 3.1 פטירות לאלף לידות חי לעומת ממוצע של 4.0 בקרב מדינות ה-OECD.

בפעם הראשונה מפורסמים זמני המתנה לניתוחים אלקטיביים בישראל ביחס ל-OECD. מהנתונים עולה כי זמן ההמתנה בישראל לניתוחים שנסקרו הינו דומה לממוצע בקרב המדינות שדיווחו.

אחוז ביצוע בדיקות ממוגרפיה לנשים בגילאי 50-69 בישראל עומד על 70.5% וגבוה בצורה משמעותית מהממוצע ב-OECD שעומד על 58.9%. כך גם אחוז הקשישים שחוסנו נגד שפעת (61% בישראל לעומת 50% ב-OECD

בתגובה לדו"ח אמר סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן כי הנתונים מצביעים על הצורך להמשיך ולהשקיע בקידום מערכת הבריאות, לתחומיה השונים, תוך התאמה לצרכי הבריאות של אזרחי ישראל, חיזוק הפריפריה, בהקצאת משאבים ורתימה לאומית לטובת מערכת הבריאות.

"הגדרנו יעדים ברורים להם נידרש לפעול בכל דרך כדי להוביל שינוי אמיתי למען ציבור החולים, בפתרון בעיות עומסי ההמתנה בחדרי המיון, המשך תוספת מכשירי MRI בכל בית חולים בישראל, קידום רפורמת הסיעוד והקמת מרכזי רפואה בפריפריה, ועוד צעדים בעלי משמעות לקידום הרפואה הציבורית בישראל".

מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב: "נתוני ה-OECD משקפים בצורה מהימנה את מערכת הבריאות בישראל. לצד תוצאי המערכת שהם בצמרת ה-OECD בנושא תשתיות מערכת האשפוז נדרש שיפור משמעותי. העומסים במיון ובמחלקות וזמני ההמתנה המתארכים מחייבים אותנו לפעולה מיידית".

"יחד עם אנשי המשרד התחלנו בעבודת מטה לקיצור זמני ההמתנה בחדרי המיון, תוספת מכשירי MRI ומגוון רחב של פעולות לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ובלימת העלייה בשיעור המימון הפרטי. ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה מחייבת אותנו לפעול בדחיפות כדי לתת מענה כולל לצרכי המערכת הן מבחינת תשתיות והן מבחינת תקציבים".