ישראל: הוצאה נמוכה על בריאות

מדו"ח הלמ"ס שהתפרסם השבוע, עולה כי ההוצאה הלאומית לבריאות הסתכמה בשנת 2014 ב-83.6 מיליארד ש"ח, שהם 7.6% מהתוצר המקומי הגולמי.

ההוצאה לבריאות כוללת את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים במרפאות, בבתי החולים, שירותי רופאים פרטיים ורופאי שיניים; הוצאות על תרופות ומכשירים רפואיים, מחקר ומינהל ממשלתי בתחום הבריאות, והשקעה במבנים ובציוד במוסדות הבריאות.

במחירים קבועים, עלתה ההוצאה בשנת 2014 ב-3.7% לעומת שנת 2013. ההוצאה לנפש, במחירים קבועים, עלתה ב-1.75%.

ישראל ממשיכה לפגר אחר מדינות ה-OECD

השוואה לארצות ה-OECD לשנת 2013 מראה, כי אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל הסתכם רק ב7.5%. נתון זה מדאיג, שכן הוא נמוך מאשר חציון ההוצאה לבריאות במדינות ה-OECD המסתכמת ב-9.4% ונמוך במיוחד מארה"ב שם ההוצאה על בריאות מסתכמת ב-17.1% מהתמ"ג.

לעומת זאת, אחוז ההוצאה לבריאות בישראל היה גבוה מאשר ב-7 מדינות אחרות ב-OECD. השיעור הנמוך ביותר היה באסטוניה, במקסיקו ובטורקיה (6%-5%).

בשנים 2013-1995 חציון ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג במדינות ה-OECD עלה בהדרגה מ-7.3% ל-9.4%. לעומת זאת, בישראל אחוז ההוצאה הלאומית מהתמ"ג נשאר כמעט ללא שינוי בשנים אלה.

עם זאת יש להבהיר כי בהשוואה הבין-לאומית לא מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה ועוד. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת בישראל הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר.

חלוקה שווה בין המימון הפרטי והציבורי

בשנת 2014 תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ולשירותים רפואיים כגון: רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים, מימנו 23% מההוצאה הלאומית לבריאות. 15% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של בתי חולים כלליים ששייכים למלכ"רים פרטיים ותרומות מגורמים פרטיים שונים. בסך הכל המימון הפרטי (משקי בית ואחרים) הסתכם ב-38% ב-2014, בדומה לשנת 2013.

המימון הציבורי (ממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"ר ציבורי) כולל מימון מתקציב המדינה ומסים מיועדים. 24% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2014 מומנו מגביית מס בריאות, בדומה לשנת 2013. 37% מומנו מתקציב המדינה, לעומת 36% בשנת 2013.

רוב השירותים הרפואיים ניתנים על ידי המגזר הפרטי

מבחינה של ההוצאה הלאומית לפי המגזר המבצע, בולטת המגמה לפיה רוב השירותים הרפואיים ניתנים על ידי המגזר הפרטי ולא ע"י גופים ממשלתיים: קופות החולים סיפקו בשנת 2014 32% משירותי הבריאות, לעומת 33% בשנים 2013-2008. "יצרני שוק" (בתי חולים כלליים, רופאים פרטיים ומרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים) סיפקו 57% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2014.

החלק שסופק על ידי הממשלה והרשויות המקומיות (כגון, בתי חולים לחולי נפש ולמחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) היה 6% מההוצאה הלאומית לבריאות, בדומה לשנים 2013-2005.

חלקם של השירותים, שסופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון מגן דוד אדום) נשאר ברמה של 5% בדומה לשנים 2005-2013.

משרד בריאות: יש לצפות לשיפור עם הגדלת התקציב

תגובה סגן שר הבריאות, ח"כ הרב יעקב ליצמן לנתוני הלמ"ס: "התכנית לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, שאושרה במסגרת דיוני התקציב לשנת 2016 והוסיפה למעלה ממיליארד ש"ח למערכת הבריאות תביא לשיפור מערכת הבריאות לטובת ציבור המטופלים. אני מאמין שבעקבות התקציב הגדול שהוקצה לנושא והתכניות המקיפות, נוכל לראות גם בהמשך גידול בהיקף ההשקעה הציבורית במערכת הבריאות".

לפרסום הגיב גם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "מהנתונים שפורסמו עולה כי שיעור ההוצאה הציבורית בישראל הוא מבין הנמוכים במדינות ה-OECD ועלינו לפעול להמשך העלאתו כדי להבטיח את איכות הרפואה הציבורית לתושבים".