בגלל העומס? טעויות בחדר מיון
רבים מהפונים לחדר מיון מסווגים עם הפרעות לא דחופות, למעשה נדרשים לטיפול דחוף ולאשפוז. אחרים מקבלים טיפול מיותר או כזה שניתן לקבל אצל רופא זמין בקהילה
חולים רבים הפונים לחדרי מיון ומסווגים תחילה עם כחולים לא דחופים מתבררים בסופו של דבר כזקוקים לטיפול דחוף ואף לאשפוז; כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA Internal Medicine.
החוקרים בחנו פניות לחדרי מיון בין השנים 2009-2011 בקרב מבוגרים בני 18-64 ממדגם ארצי מייצג בארה"ב. הנתונים כללו מדדים לכל ביקור בחדר המיון, כפי שנקבע על ידי אחות ממיינת בהגעת החולה למיון, על פי סולם של 1-5 (1 - מיידי, 2 - מצב חירום, 3 - דחוף, 4 - חצי דחוף ו-5 - לא דחוף). החוקרים השוו את החולים שהסיווג הראשוני שלהם עמד על 5, אל מול כל יתר הפניות לחדרי המיון.
בסיכומו של דבר החוקרים בחנו את נתונים של קרוב ל-60 אלף תצפיות מבין למעלה מ-240 מיליון ביקורים. מבין אלו, 218.49 מיליון ביקורים (92.5%) סווגו כדחופים ו-18 מיליון ביקורים (7.5%) סווגו כלא דחופים.
החוקרים מצאו כי התסמינים בפניות לא דחופות היו דומים לאלו של פניות דחופות, וכי מבין עשר האבחנות המובילות בפניות לא דחופות, ארבע אבחנות (כאבי גב, כאבי גב תחתון, זיהום בדרכי נשימה עליונות ודלקת גרון חדה) היו גם ברשימת עשר האבחנות המובילות בפניות דחופות. בנוסף, שתי קבוצות החולים השלימו לעתים קרובות בדיקות דומות, כולל בדיקות דם, אק"ג ובדיקות הדמיה. ושתי קבוצות החולים טופלו בנוזלים דרך הווריד, גיבוס וחבישה. מבין האשפוזים בעקבות פניות לא-דחופות, 16% היו ליחידות טיפול נמרץ, זאת בהשוואה ל-10% מהאשפוזים בשל פניות שסווגו כדחופות.
החוקרים כותבים כי חולים המסווגים עם בעיות לא דחופות עלולים לקבל שירותים מיותרים או שירותים שייתכן שהיו יכולים לקבל מהרופא הראשוני, אם אלו היו זמינים. עם זאת, בסיכומו של דבר, מהנתונים עולה כי יש חוסר ודאות במהלך השהות במיון לגבי דחיפות מצב החולים בחדרי המיון.
ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה ברפואה פנימית, רופא בכיר במחלקה פנימית בבית החולים בלינסון.
בואו לדבר על זה בפורום רפואה דחופה (מיון).