סכנה: עמידות לאנטיביוטיקה

לאחרונה התרבו הדיווחים בתקשורת על העלייה העצומה בתמותה מזיהומים, שמקורם בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. מדי שנה מתים 700,000 איש מזיהומים עמידים לתרופות וההערכות מדברות על כך שעד שנת 2050, מספר המתים מדי שנה עלול לעלות ל-10 מיליון.

עבורנו, הרגילים לחשוב שהדבר הכי מפחיד שיכול לקרות לאדם הוא שיאובחן כחולה סרטן או חס וחלילה ילקה בהתקף לב - קשה לדמיין מצב שבו דלקת ריאות, פציעה או פרוצדורה רפואית - דווקא הן - יהוו איום גדול יותר ממחלה ממארת.
ובכל זאת, ארגון הבריאות העולמי (WHO), הכריז כי עמידות לאנטיביוטיקה היא אחד האיומים הגדולים ביותר על הבריאות בעולם כיום - והיא עשויה להשפיע על כל אחד, בכל גיל ובכל מדינה. העמידות לאנטיביוטיקה מובילה לעלייה בהוצאות רפואיות, גורמת להארכת אשפוזים ולעלייה בתמותה.

באיחוד האירופי (לבדו) מוערך הנזק הנגרם על ידי חיידקים עמידים לתרופות בתמותה של 25,000 איש ועלות של 1.5 מיליארד דולר בכל שנה. ארגון הבריאות העולמי קורא לשינוי דחוף של אופן השימוש באנטיביוטיקה ולשינוי גורמים התנהגותיים נוספים (כגון: חיסונים, רחיצת ידיים וטיפול היגייני במזון), הנדרשים כדי לצמצם הפצה של זיהומים.

זיהומים במאה ה-21?! למה ואיך זה קורה?!

הופעתם של החיידקים העמידים נובעת מתהליכים אבולוציוניים מהירים: השימוש באנטיביוטיקה גורם לכך שהחיידקים החלשים יותר נעלמים (מתים); ואילו החיידקים ששורדים הם החזקים יותר - והאנטיביוטיקה לא פגעה בהם.

חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה באחת משתי דרכים: בזמן טיפול אנטיביוטי, רבים מהחיידקים מפתחים מוטציות, המאפשרות להם לשרוד את הטיפול האנטיביוטי. מוטציות מסוג זה יכולות לעבור רק "בתוך המשפחה". אצל חיידקים אחרים, השינוי הגנטי חל בתוך פלסמיד, שהוא מקטע קטן של חומר גנטי, המאפשר העברת מידע גם למשפחות אחרות של חיידקים. כך, למשל: גן לעמידות יכול לעבור מחיידקים האופייניים לחזירים - אל חיידקים של בני אדם.

ארגון הבריאות העולמי מתאר שש סיבות עיקריות להיווצרות עמידות לאנטיביוטיקה; חלקן קשורות בהתנהלות שלנו בזמן מחלה - ובוודאי מוכרות באופן אישי לרובנו: הגרון או האוזן כואבים כבר יומיים, אנחנו סובלים - ומגיעים לרופא, המחליט שנתחיל בטיפול אנטיביוטי "רק ליתר בטחון", ללא הוכחה מוצקה שאכן קיים זיהום חיידקי.

עבור מקבל התרופה הנזק מזערי, אך ייתכן שבגופו נוצרו חיידקים עמידים, שבהמשך יובילו לתחלואה או תמותה של אחרים. במקרים אחרים, הטיפול האנטיביוטי מוצדק - אבל המטופל מפסיק את הנטילה לפני השלמת הטיפול; גם במצב זה, החיידקים העמידים ביותר הם אלה ששורדים.
גורם חשוב נוסף, שיש לתת עליו את הדעת: השימוש הנרחב

באנטיביוטיקה, במשקי גידול של בעלי חיים. דו"ח שהוכן עבור ממשלת בריטניה מצא כי בארצות הברית, יותר מ-70% מסוגי האנטיביוטיקה המשמשים גם לטיפול בבני אדם (כך, לפי ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית) - נמכרים לשימוש בחיות משק. סביר להניח שהמצב דומה גם במדינות אחרות, כולל ישראל, אלא שהמידע על הנושא אינו זמין לציבור.

מדוע, בעצם, לא לטפל בחיות בעזרת אנטיביוטיקה?

כבר בשנת 2011, פרסם ארגון הבריאות העולמי נייר מדיניות בנושא - ובו הדגיש את הבעייתיות שבשימוש באנטיביוטיקה בחיות משק.

השימוש הנרחב באנטיביוטיקה, בחיות משק, לא נועד בהכרח לטיפול בחיות חולות - אלא, לעיתים קרובות, לזירוז גדילה או מניעת מחלות.

מיקרואורגניזמים עמידים לתרופות, הנישאים על ידי חיות המייצרות מזון, עלולים להגיע לבני אדם דרך מזון מזוהם, דרך מגע עם החיות עצמן או דרך זיהום סביבתי (למשל: זיהום של מקורות מים).

הגנים המאפשרים למיקרואורגניזמים את העמידות, עשויים לעבור ממיקרובים התוקפים בעלי חיים - למיקרובים התוקפים בני אדם.

חיות משק ומזון מהחי נסחרים כיום בכל העולם, כך שעמידות לאנטיביוטיקה, המתפתחת במדינה אחת - עשויה להשפיע גם במדינות אחרות.

ברור אפוא כי מומחים וארגוני בריאות בעולם אומרים שיש בעיה. אבל האם הבעיה באמת קשורה אלינו?

מסתבר שקיימים כבר מקרים בשטח, המוכיחים שיש דברים בגו.

רק לפני שבועות אחדים, עלה נושא העמידות לאנטיביוטיקה לכותרות בארצות הברית, בעקבות מציאת חיידק עמיד לאנטיביוטיקה, בדגימה שנלקחה מאישה עם דלקת בדרכי השתן. זו הפעם הראשונה שחיידק זה מתגלה בארצות הברית - וייחודו שהוא נושא גן המקנה לו עמידות לאנטיביוטיקה מסוג "קוליסטין".

אנטיביוטיקה זו משמשת בעצמה לטיפול בזיהומים קשים, הנגרמים כתוצאה מחיידקים עמידים. במקביל למציאת החיידק בגוף האישה, דיווחו משרדי החקלאות והבריאות האמריקאים על מציאת אותו חיידק במאות דגימות שנלקחו מחיות משק ומהבשר שלהן. האנטיביוטיקה "קוליסטין" נמצאת בשימוש נרחב בתעשיית הבשר הסינית - וסביר להניח שהגן לעמידות עבר מחיידקים של חיות משק לבני אדם.

דוגמא אחרת: השימוש בגליקופפטיד (אבופרצין), כזרז גדילה בבעלי חיים באירופה, דבר שהביא להתפתחות זן של חיידק עמיד לאנטיביוטיקה, מסוג "ונקומיצין": vancomycin-resistant Enterococci (VRE).

חיידק זה אותר בקרב חיות משק (לרבות בשר של חיות אלה) ובקרב בני אדם בריאים; כל זאת, למרות הגבלות על השימוש בגליקופפטידים, לחולים מאושפזים בלבד. גילוי ה-VRE הביא להכרזת חרם על השימוש באבופרצין בהזנת בעלי חיים באירופה, מה שהוביל לירידה בהופעת עמידות של חיידק זה בבעלי חיים - וכן בקרב בני אדם באוכלוסייה הבריאה.

כל הנתונים נשמעים מפחידים! מה עושים?

בדו"ח בריטי מקיף, בנושא עמידות מיקרוביאלית (AMR antimicrobial resistance), שפורסם בחודש מאי 2016, נסקרו דרכים שונות להתמודדות עם המשבר. סעיף שלם הוקדש לשימוש הבלתי הכרחי בתרופות אנטיביוטיות בחקלאות - והצעדים שעשויים לשפר את המצב.

בין הצעדים שהוצעו, היו כאלה הקשורים במדיניות ומאמצים של ארגונים בין לאומיים, כמו איסוף נתונים נרחב יותר, לגבי השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות, ניתוח כלכלי של עלויות הפחתת השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות במדינות שונות, ביסוס רשימה של אנטיביוטיקות החיוניות לשמירה על בריאות האדם, על מנת למנוע את השימוש בהן בחקלאות. צעד נוסף שהוזכר: הגברת השקיפות הנדרשת מיצרני מזון ומשווקים - לגבי השימוש באנטיביוטיקה, בבשר שאנו אוכלים, על מנת לאפשר לצרכנים בחירה מושכלת יותר.

לסיכום: על אף המצב העגום, ישנם צעדים שניתן לנקוט, כדי למתן את הנזק: התווית מדיניות על ידי ממשלות, לקיחת אחריות של מגדלים ויצרני מזון, הגברת השקיפות - והעברת מידע רב יותר לצרכנים, שיביאו לשינויים בהרגלי הצריכה - כל אלה יכולים לצמצם את השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות; וכך, לאפשר שיקום - לפחות באופן חלקי.

סיון בן-אברהם שולמן היא דיאטנית קלינית, בעלת תואר שני בבריאות הציבור וחברה בפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא.

ב-20-21 ליוני יתקיים באוניברסיטת תל-אביב כנס בנושא תזונה מקיימת, בהשתתפות פרופ' מריון נסל, שתרצה בנושא מזון ופוליטיקה. הכנס מאורגן ע"י הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, מרכז מן לבטיחות ובטחון מזון באוניברסיטת תא ואוניברסיטת ניו-יורק (NYU)

בואו לדברעל זה בפורום מחלות זיהומיות.