לראשונה: רמת זיהומי דם בבתיה"ח

לראשונה מפרסם היום (רביעי) משרד הבריאות נתונים על זיהומים בדם (אלח דם) במחלקות טיפול נמרץ בבתי החולים השונים בארץ.

אלח דם נרכש הוא זיהום נרכש מערכתי שמקורו מצנתר מרכזי (צנתר המוחדר ללב או לווריד קרוב אליו לצורך עירוי, שאיבת דם וכ"ו). אבחנת אלח דם מתבססת על תוצאות תרבית דם.

מקובל לחלק את גורמי הסיכון לאלח דם נרכש לשני סוגים פנימיים וחיצוניים:

פנימיים: גיל ליילודים יש סיכון גבוה יותר מאשר מבוגרים, תחלואת רקע מחלות לב ומחלות המטולוגיות הן גורם סיכון לאלח דם, ומגדר 60% ממפתחי אלח דם הם גברים.

חיצוניים: קשורים להכנסת הצנתר או הטיפול בו. למשל, ככל שיש למטופל יותר צנתרים, כך עולה הסיכון לפתח אלח דם. גם משך אשפוז ביחידת טיפול נמרץ - ככל שמטופלים שוהים יותר הם נמצאים בסיכון מוגבר.

להלן שיעור הזיהומים ל-1,000 ימי צנתר מרכזי, שנמדד בבית החולים (משיעור נמוך של זיהומים לשיעור גבוה של זיהומים).

1 העמק - 0
2 סורוקה - 0.9
3 השרון - 1.3
4 נהריה - 1.8
5 וולפסון - 2.1
6 אסף הרופא - 2.3
7 בילינסון - 2.9
8 מאיר - 2.9
9 קפלן - 3.3
10 שיבא - 3.9
11 הדסה - 4.1
12 איכילוב - 4.1
13 כרמל - 4.1
14 שערי צדק - 4.8
15 בריזלי - 5
16 זיו - 5.3
17 פוריה - 5.7
18 רמב"ם - 6
19 הלל יפה - 6.6
20 לניאדו - 7.5
21 הדסה הר הצופים - 8.3

בני ציון ומעייני הישועה אינם נמצאים בדו"ח, הם נפסלו כי הנתונים שסיפקו לא היו מהימנים.

רמב"ם, הלל יפה וולפסון לא נמסרו נתונים פרטניים מספיקים לבדיקה ולכן לא היה ניתן לבצע תיקוף מלא.

שר הבריאות הרב יעקב ליצמן: מכת הזיהומים בבתי החולים היא מגיפה לכל דבר המאיימת על מערכת הבריאות. אנו רואים כיעד עליון את המלחמה בתופעה הקשה. הנתונים הקשים מחייבים אותנו לנקוט בתהליכים ופעילויות אינטנסיביות במטרה לצמצום ניכר בשיעור הזיהומים בבתי החולים ובמוסדות לאשפוז ממושך. משרד הבריאות מוביל ביוזמתי שורת צעדים דרסטיים שימשיכו להביא את השינוי הנדרש בתחום הזיהומים, בהתאם לקביעת גורמי המקצוע".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: אנחנו מציבים את הטיפול בזיהומים במרכז העשייה שלנו. לשם כך גיבשנו תכנית לאומית לצמצום זיהומים, הכוללת גם מודל תמריצים לבתי החולים שישתפרו, ולא פחות חשוב מכך, פרסום שקוף של הנתונים לציבור. בשנה האחרונה בתי החולים ריכזו קשב ניהולי גדול בעניין ואנחנו נלך ונשתפר בתקופה הקרובה ונמשיך בדיווח מלא לציבור".

שיטת מדידה

מהדו"ח שנכתב על ידי חברי התכנית הלאומית למדדי איכות ומבוסס על נתוני היחידה הארצית למניעת זיהומים עולה כי לא תוקננו גורמי סיכון פנימיים בבית החולים כגון גיל, מגדר ותחלואת רקע. וגם לכל בית חולים מדיניות שונה בנוגע לשליחת תרביות דם יש כאלה ששולחים יותר ויש כאלה ששולחים פחות ולכן לא ניתן להשוות בין בתי החולים. הנתונים כוללים התייחסות ספציפית לכל בית חולים בהתאם לשיעור מיטות אשפוז בטיפול נמרץ, שיעור המבוגרים והגברים במחלקה.

התכנית הלאומית למדדי איכות הגדירה את נושא מניעת זיהומים כנושא במיקוד. החל משנת 2013, נמדדים מדדים שונים במסגרת התכנית הקשורים עם מניעת זיהומים. למשל מתן אנטיביוטיקה מניעתית לפני ניתוחים כגון - כריתת מעי גס, תיקון שבר בצוואר הירך וניתוח קיסרי, נמצאה כמפחיתת זיהומים. בשנת 2014 הוחלט להוסיף לכלול מדד להערכת שיעור אלח דם נרכש כתוצאה מצנתר מרכזי בתכנית הלאומית. המדידה במסגרת התכנית הלאומית החלה בינואר 2015.

זיהומים - מגיפה עולמית

לפי הערכות כ-3.2 מיליון מטופלים באירופה סובלים מזיהום נרכש בשנה בבתי חולים אקוטיים, כאשר כ-11% מהם הם זיהומים בדם. בארצות הברית מעריכים כי יש 750,000 זיהומים נרכשים בבתי חולים אקוטיים כל שנה, וכ-72,000 סובלים מזיהום בדם כל שנה. עם זאת, ה- CDC) Centers for Disease Control and Prevention) האמריקאי דווח על ירידה של כ-50% בהיארעות של אלח דם במוסדות בריאות בארצות הברית בין השנים 2008 ו-2014.

בארצות הברית, מחקרים מדווחים כי ביחידות לטיפול נמרץ שיעור ההיארעות עומד על טווח של בין 1.27 ל-2.01 ל-1,000 ימי צנתר. לשם השוואה, שיעור אלח דם ביחידות טיפול נמרץ במדינות מתפתחות עומד על טווח של 9.7-14.5 ל-1,000 ימי צנתר.

אלח דם נרכש עלול לגרום לתמותה, אשפוזים חוזרים ומוארכים וכן מהווים נטל כלכלי משמעותי על מערכת הבריאות. לכן, קיימת חשיבות רבה למונעום.

כיום, ישנן הנחיות מקצועיות ונהלים לשיפור איכות בנושא אלח דם נרכש, שמטרתם הורדת שיעורי אלח דם בבתי חולים, תמותה מאלח דם ועלויות על-ידי שיפור איכות תהליכי הטיפול.

התערבויות אלו כוללות: הדרכת מטופל, הדרכת צוות, הגיינית ידיים, מתן משוב לצוות הרפואי, שינויים ארגוניים ברמה המקומית וברמה האזורית, ודיווח ומדידה של שיעורי היארעות של אלח דם נרכש ברמה הלאומית. בנוסף, ישנם הנחיות קליניות וסטנדרטים למניעת זיהומים אלו.

ואכן נמצא כי התערבות שנערכה בארצות הברית, במדינת מישיגן, בין השנים 2004 ו-2005 הביאה לירידה בשיעור אלח דם בטיפול נמרץ מממוצע של 7.7 זיהומים ל-1,000 ימי צנתר לממוצע של 2.3 ל-1,000 ימי צנתר 3 חודשים לאחר ההתערבות.