מי נותן יותר אנטיביוטיקה?

במחקר חדש שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine מצאו החוקרים כי כמחצית מהקשישים עם זיהום לא-חיידקי בדרכי נשימה עליונות קיבלו מרשם לטיפול אנטיביוטי. מהמחקר עלה כי רופאים בשלב מאוחר של הקריירה ואלו שעבדו במרפאות בעלות נפח מטופלים גבוה, נטו יותר למתן מרשם לטיפול אנטיביוטי.

המחקר כלל 185,014 מטופלים בגילאי 66 שנים ומעלה שפנו לטיפול רפואי בשל זיהום לא-חיידקי בדרכי הנשימה העליונות. החוקרים לא כללו במחקר חולים עם אבחנה של זיהום חיידקי וחולים בסיכון גבוה. מרבית החולים טופלו ע"י רופא אחד; המדגם כלל 8,990 רופאים שונים.

רופאים חילקו מרשם לטיפול אנטיביוטי ל-46.2% מהמטופלים. מאפייני החולים היו בסך הכול דומים; עם זאת, באלו שטופלו באנטיביוטיקה תועדה שכיחות גבוהה יותר של אבחנת ברונכיטיס חדה (45.3% לעומת 19.3%), או סינוסיטיס חדה (17.1% לעומת 10.6%) וטיפול אנטיביוטי במהלך השנה האחרונה (34.2% לעומת 27.7%).

החוקרים מצאו כי שיעורי המרשם לטיפול אנטיביוטי היו הגבוהים ביותר בקרב רופאים ותיקים (חציון של 42.9%) ובקרב רופאים שטיפלו בלמעלה מ-45 מטופלים ביום (חציון של 47.7%). שיעורי המרשם לטיפול אנטיביוטי היו נמוכים יותר בקרב רופאים מסונפים לבית חולים, כמו גם באלו שהשלימו הכשרה רפואית בקנדה או ארצות הברית, בהשוואה לרופאים שעברו הכשרה במדינות אחרות.

החוקרים מציינים כי טיפול אנטיביוטי רחב-טווח היה הסוג הנפוץ ביותר שניתן לחולים (69.9% מהמרשמים), כולל מקרולידים (48.9%), צפלוספורינים (11.4%) ופלאורוקווינולונים (9.6%). השימוש בתרופות אנטיביוטיות רחבות-טווח עומד בניגוד ישיר להנחיות הקליניות, שאינן ממליצות על תרופות אלו לאף אחד מהמצבים שנכללו במחקר.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון.