כיסוי גירעונות במקום מניעת זיהומים

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת קיימה היום (ב') דיון מעקב בנושא ריבוי זיהומים במוסדות האשפוז ובקהילה, בהמשך לדו"ח מבקר המדינה 63ג שעסק בנושא.

יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ אמרה בפתח הדיון כי הממצא הבולט והחמור ביותר הוא העובדה שמדי שנה מתים בישראל בין 4,000 ל-6,000 מאושפזים בשל זיהומים. אנשים שנכנסו לטיפול בגלל בעיה מסוימת מתים בבית החולים מזיהום כתוצאה מהשהות בבית החולים. מדובר על אחד מגורמי התמותה הגדולים ביותר בישראל. זו תמותה נסיבתית שניתנת למניעה. זה לא גורם שהוא יד הגורל. חוסר ההצלחה למיגור התופעה מביא לכך שאלפי אנשים מתים לחינם בתוך בתי החולים. עם זאת, ציינה יחימוביץ כי משרד הבריאות נטל על עצמו ברצינות את המשימה ואף אנשי מבקר המדינה ציינו בשיחה עמה כי הם זוכים לשיתוף פעולה מלא.

ליאורה שמעוני, סמנכ"ל במשרד מבקר המדינה, אמרה כי תופעת ההידבקות בזיהומים ידועה בכל העולם. בין 7 ל-10 אחוזים מהמאושפזים נדבקים במחלות זיהומיות. הדו"ח שפורסם לפני כארבע שנים הביא להנעת משרד הבריאות לפעילות ולכך שלראשונה המשרד פרסם נתונים כלשהם בתחום הזיהום. הדו"ח קובע כי יש לטפל בדרכים הבאות:

1. הוספת תקנים של אחיות רופאים וכלל הצוות הרפואי עד להגעה ליחס הקיים במדינות הOECD;
2. שיפור תנאי האשפוז והורדת הצפיפות והעומס בחדרי אשפוז ובחדרי המיון;
3. תוספת של חדרי בידוד, ומתן אפשרות לבידוד חולה מיד עם הגעתו לחדר המיון;
4. שיפור היגיינה והחיטוי של הצוות הרפואי, צעד שיכול לצמצמם בכאלף בני אדם את התמותה מדי שנה;
5. הגברת המודעות של הציבור לסכנה מזיהומים ובמקביל מניעת כניסה של מבקרים החשופים יותר לזיהומים;
6. הפעלת תכנית לאומית לצמצום השימוש באנטיביוטיקה, לאור העובדה שהשימוש המוגבר גורם לעמידות החיידקים;

ח"כ יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, אמרה כי לצערה אנחנו חוזרים לתקופת ימי הביניים בה אדם שהגיע לבית החולים, לא ידע אם יצא. עוד אמרה כי היא מציעה לעקוב אחרי הקשישים התשושים והסיעודיים הנמצאים בבתי החולים - זה לא מקומם. הם מביאים את הזיהומים וצריכים להיות במחלקות הסיעודית בבתי אבות.

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר כי שני המרכיבים העיקרים להתמודדות הינם: הגדלת מיטות ותקנים ותכנית מניעה. הראשון קורה באמצעות תוספת של 1,200 מיטות, אך צריך במקביל לעבור לאשפוז מחוץ לבתי החולים, בבתי חולים סיעודיים ואשפוז בבית. תכנית המניעה מתוקצבת ב-50 מיליון שקל לכל שנה, לתקופה של שלוש שנים. הגישה העיקרית היא מודל תמרוץ לבית חולים שעושה ומגיע לתוצאות. עוד אמר כי בשנים האחרונות, הוקמו יחידות למניעת זיהומים בבתי החולים, נכנסת כעת תכנית מאוסטרליה לשמירה על ההיגיינה, התחלנו לנתר חיידקים מסוימים ואם כשהתחלנו היו 700 אלף חיידקים - היום יש 100. פרסמנו הנחיות לצמצום השימוש באנטיביוטיקה שתגביר את יכולת הניהול והבקרה. חלק מהנתונים על שיעור הזיהומים כבר קיימים במשרד הבריאות. בכוונתנו לפרסם את נתוני הזיהום בפגיות בשנה הקרובה ובשנת 2018 יפורסם הדוח המלא של כלל הזיהומים בכל המחלקות לרבות המחלקות הגריאטריות.

פרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים, אמר כי אם בתחילת הדרך, באותם זיהומים מסוימים שכבר מנוטרים, היינו פי שניים ושלושה ממדינות מערביות בשיעורי הזיהומים וככל הנראה אף התמותה - עשר שנים לאחר תחילת הניטור ירדנו פי שלושה או אפילו פי ארבעה. לגבי מספר הנפטרים מזיהום, ביקש להדגיש כי מדובר על הערכות בלבד וציין כי אין אף מדינה שיש בידיה את הנתונים המלאים על שיעור הזיהומים, למעט מדינות סקנדינביה. המספרים של בין 4,000 ל-6,000 הינם הערכה בלבד בהתאם למצב בעולם ולפי הערכות אלו הצלחנו להוריד בכ-600 או 700 את מקרי התמותה מזיהומים. לא נוכל להצביע על החולים שהצלנו, כמו בכל רפואה מונעת הם נשארים אנונימיים. לגבי תכנית התמרוץ אמר כי בתי החולים תומרצו על הפעילות וההישגים שעשו בשנת 2016. ובסוף שנה זו יחולקו 30 מיליון שקל נוספים.

פרופ' ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר כי אין רופא במדינה שלא חושב על בקרת זיהומים והסכנה. בשביל למנוע את התמותה צריך לעשות מהפכה. המהפכה האמתית תהיה בהוספת מיטות ותקנים לאחיות ורופאים. כל יום שעובר מס' המיטות נמצא בירידה. בישראל יש 2 מיטות לאלף איש, ביפן 13 ובגרמניה 8. במצב של היום בתי החולים נמצאים בתפוסה של 100 אחוז כאשר בכל העולם מקובל 80 אחוז. העומס מביא לכך שהצוות שלא יכול לעמוד בעומס, מתרגל לעגל פינות כדי להציל חיים.

ד"ר חזי לוי, מנהל בי"ח ברזילי, אמר כי מאז דוח הביקורת נעשה הרבה דברים. ברמה הארצית נעשה הניטור, ופרסום לכל בית חולים מה קרה בתחום הזיהומים. ד"ר לוי הדגיש כי למרות שהובטח לבית החולים מיליון שקלים וחצי במסגרת תכנית התמרוץ - הכסף לא הגיע. משרד הבריאות אומנם "זיכה" את חשבון בית החולים בסכום אמור, אך בפועל סכום זה הוקטן מהגירעונות של בית החולים, על ידי משרד הבריאות. "זה מה שקרה ואינני רואה סימן לאופטימיות", בפועל, כל הפעילות של בית החולים לצמצום הזיהומים, נעשתה על חשבון בית החולים, ולמעשה ללא שום סיוע תקציבי של משרד הבריאות, לא כתקצוב מראש ולא כהחזר או כמענק על הפעילות שענתה. לדבריו הדרך היחידה לכך שהתקציב יגיע לייעדו הוא לצבוע את תקציב התמרוץ למטרה זו בלבד.

יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ' סכמה את הדיון ואמרה כי דיון נוסף יתקיים במהלך ינואר, כשהתפוסה בבתי החולים תהיה בשיאה. ח"כ הדגישה כי ברור ש"תת התקצוב" של מערכת הבריאות הוא הנושא המרכזי, אך הדיון הבא יתמקד בתכנית התמרוץ. ח"כ יחימוביץ' גם ציינה כי לאור הגילוי במהלך הדיון על כך שתקציב התמרוץ הולך לכיסוי גירעונות למעשה אין שום תמרוץ כלכלי לבתי החולים.

בהתאם לדברים שנחשפו, הדיון הבא יתרכז בשאלות; כיצד מבטיחים שהכסף לא ייבלע לתוך הגרעון? איפה עומדת מערכת המחשוב והניטור זו שבאה במקום זו שכשלה לאחר שלוש שנים? איך נראה הקמפיין הציבורי שצילומיו החלו, ומה בדיוק קורה עם התכנית לצמצום השימוש באנטיביוטיקה.