אנרגיית רוח בישראל: נזק בריאותי?

ועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת שבוועדת המדע, קיימה אתמול (ג') ישיבת המשך בנושא 'קידום טכנולוגיות להפקת חשמל מאנרגית רוח'.

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יעל כהן פארן, פתחה את הדיון: "קיימנו במושב הקודם שני דיונים בנושא ובמהלכם עלו החששות השונים מצד הציבור והתגבש פה בוועדה הניסיון לייצר את שביל הזהב להקים מערך אנרגיית רוח בישראל מבלי לגרום נזקים סביבתיים - לתושבים, לציפורים, מבחינת איכות החיים, רעש, ריצוד, הפרעה לכוחות כיבוי האש וכדומה. קיימנו סדרה של פגישות עבודה סגורות, גם במהלך הפגרה, ישבנו שעות רבות עם כל בעלי העניין, ואנחנו כאן כדי להמשיך לקדם את הנושא, יש צורך באנרגיית רוח בישראל, אנחנו לא עומדים ביעדי האנרגיה הירוקה שהמדינה הציבה לעצמה ולא נגיע לשם בלי אנרגיה מתחדשת מכל הסוגים".

בדיון הוצג דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא. הדו"ח הציג את השיקולים הבריאותיים והסביבתיים בהפעלת טורבינות רוח ואת אופן הסדרת היבטים אלה במדינות שונות.

הדו"ח מצא כי אין הסכמה בקרב חוקרים על הקשר בין הטורבינות וההשפעות בריאותיות וכי בעוד מרבית החוקרים מסכימים שניתן להצביע על קשר חלש בין רעש אינפרה-קולי לכאבי ראש ולחוסר נוחות, חלק מהחוקרים טוענים כי ההשפעות החמורות יותר המיוחסות לטורבינות רוח הן ממקור פסיכולוגי ולא מרעש או ריצוד. לצד כך, מציין הדו"ח כי פאנלים מדעיים שסקרו מחקרים בנושא הסיקו שלא ניתן כרגע להוכיח או לפסול את מכלול הטענות הנוגעות לטורבינות ושיש צורך במחקר נוסף.
עוד מעלה הדו"ח כי הרעש המותר נע במרבית המדינות שנסקרו בין 35 דציבל ל-50 דציבל, במדידה מחוץ למבנה וכי המרחק המותר יכול לנוע בין ארבע פעמים גובה הטורבינה לעשר פעמים גובה הטורבינה, ובין 500 מטר לשני קילומטרים.

אהוד בקר, חוקר המרכז שחיבר את הדו"ח, ציין במהלך הדיון כי ישנו קושי בהוכחת נזק או אי נזק לבריאות עקב פעולות טורבינות, זאת בשל הבדלים בין אורחות חיים ומצב בריאותי שונה של התושבים באזורים השונים ובשל אינטרסים כלכליים ואינטרסים של אנשים המונעים מסיבות שונות.

ד"ר אביעד הדר, יועץ מדעי מטעם משרד הבריאות אמר כי: "רוב התלונות הבריאותיות מסתובבות ברשת ואינן מאוששות מדעית. יש כל מיני תופעות בספרות אפורה בלי הוכחה מדעית, תצפיות מאששות את חלקן במקרים מסוימים ובמקרים אחרים דוחות. יש הבדל בין הפרעות רעש לטרדות אחרות, כמו בעיות פסיכולוגיות. בנושא הרעש נמצא קשר חלש ועקבי בין רעש נמוך תדר להפרעות טרדה ושינה, יש הסכמות על כך בדוחות שיצאו על ידי צוותי חוקרים במדינות המפעילות מאות טורבינות, כמו צרפת, קנדה, ארה"ב, רואים שזה חוזר על עצמו בדוחות אנחנו מבינים פחות או יותר שמדובר בתופעה שקיימת. לכן המשרדים יצרו את ההמלצות שילכו בין הטיפות, שלוקחים בחשבון גם את זה שאנחנו מדינה קטנה, ההמלצה היא שעד 500 מטר מהיישוב לא יבנו טורבינות, בין 500 מטר לקילומטר יעשה תזכיר מחמיר לעניין רעש נמוך תדר ואז יוחלט, מעל קילומטר ניתן לבנות. הציבור יכול לישון בבטחה לפחות לעניין רעש נמוך תדר".

ח"כ משה רז: "במסמך מרכז המידע של הכנסת יש את היסודות לפתרון, הראו שם דוגמאות טובות ממדינות עם טורבינות. אנחנו צריכים לקבוע כללים שישמרו על העקרונות הדרושים לייצור אנרגיה תוך פגיעה מינימלית בצדדים ותוך שיתוף הציבור".

ח"כ יעל גרמן: "אנחנו מקדישים כל כך הרבה זמן לאנרגית הרוח שיש לה כל כך הרבה בעיות והפוטנציאל ניצול שלה נמוך, בשעה שלא עשינו את המינימום הנדרש כדי לנצל את המתנה שקיבלנו - השמש, שם היכולות ייצור הרבה יותר גדולות. אחרי שננצל את היכולת הסולארית יכול להיות שנוכל לעבור גם לאנרגיית הרוח. יש כאן גם אינטרס כלכלי כספי טהור של היזמים, השותפים מקרב התושבים נהנים מהכסף, מי שלא נפגעים מהעוול".

חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות, רשות החשמל: "הרוב הגדול יגיע מאנרגיית השמש שהגדלנו את מכסתה, החשיבות באנרגית רוח היא בין היתר שהיא לא תופסת מקום כמו אנרגית שמש. אותן החברות שמקימות את הגגות הסולאריים הן החברות שמקימות את טורבינות הרוח, אני לא רואה אינטרס כלכלי גדול יותר בסוג אחד על פני סוג אחר של ייצור. גם במדינות שטופות שמש יש אנרגיית רוח ולהפך. החשיבות של תמהיל אפילו ברמה מינימלית קיים בכל מדינה ומדינה".

ח"כ סאלח סעד: "אין חולק שבמדינת ישראל חייבים לעודד את הטכנולוגיה החדשה, אנחנו חייבים גם לתת מענה לאינטרס הציבורי - מה לעשות שבצפון אין לנו מפעלי הייטק, אם יש לנו רוח אתם רוצים לקחת לנו אותה? לפחות ננצל זאת. אם גורמי המקצוע מדברים על מרחק של 500 מטר כלא מזיק, נפעל לפי זאת, אבל אל לנו לעצור זאת. יש לסייע לפרנסה של אותם בעלי קרקעות וכן כל טורבינה כזו תעסיק עשרות אנשים סביבה".

ח"כ חיים ילין: "500 מטר לא נקבעו מניסיון או ידע של המדינה, אני קראתי לקבוע מרחק של 2,500 מטר מהקו העתידי האחרון של הישובים. צריך למצוא את הדרך בה יוכלו אנשים פרטים לממש את היזמות שלהם אך מבלי לגרום נזק לשכנים שלנו".

ליאור, תושבת חורשים: "כשיהיו טורבינות בשטח מטוסי הכיבוי לא יוכלו לטוס בסמוך, זה היה קריטי בשריפה קודמת, בזכות המטוסים לא נחרבו כמה ישובים".

יוסף בן יוסף, מפקד תחנת טבריה, כבאות והצלה: "הטייסת מתנגדת להפעלה טורבינות במרחק של עד 500 מטר רדיוס מהישובים".

ניר פפאי, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע: "בעינינו יש 3 חוות טורבינות בעייתיות שאין להן פתרון מבחינת הציפורים, לגבי היתר אנחנו סבורים שבעזרת משטר הפעלה הן יכולות להתקיים אך הדבר צריך להיות מעוגן בתוכניות וזה לא נעשה כיום".

איתן פרנס, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "מי שמתנגד לאנרגיית רוח שם במוקד את הטורבינות הלא נכונות. למי שהזוויות שלו היא מסגרת חלון הבית שלו אני מציע להזמין את התושבים שגרים ליד תחנות הכוח. בלי אנרגיות רוח נעצור ב-10 אחוז אנרגיה סולארית, שהשמש שוקעת צריך אנרגיה חלופית. מה נעשה, נשרוף דלקים בלילה?".

ח"כ פארן סיכמה את הדיון: "תיקון עוול במקום אחד אינו יכול להיות מושג על ידי גרימת עוול במקום אחר ולאנשים אחרים. צריך ואפשר למצוא שביל זהב וצריך להתאמץ ולקדם הקמת טורבינות רוח תוך בדיקה והקפדה שלא לגרום נזק וחשוב לבחון כל חווה לגופה. ישראל לא יכולה להישאר עם ייצור חשמל של אחוזים בודדים דרך אנרגיות מתחדשות, אנרגית הרוח מאזנת את שעות היממה מבחינת היצור וחובה עלינו לייצר תמהיל אנרגטי שיעניק לנו ביטחון ויבטיח משק חזק. לגבי חששות הציבור, מהמחקר שהוכן עולה שלחששות הבריאותיים אין בסיס מדעי מוצק אך יחד עם זאת, חשוב להמשיך ולעקוב אחר המחקר העולמי שכן יש כאן אי ודאות מסוימת שהממשלות בעולם פועלות לצמצמה. אני קוראת למשרדי הבריאות ולהגנת הסביבה להסדיר בחקיקה תקנים מחייבים להגנה על סעיפי בריאות, כגון תדרים נמוכים ותת-שמיעתיים כפי שנעשה בדנמרק למשל. לטובת כל הצדדים אני קוראת למשרד האנרגיה ומנהל התכנון ללכת יד ביד עם הציבור ולפעול בשיתוף פעולה ושקיפות. ככל שיקדימו לשתף את הציבור בקבלת ההחלטות ככל שיקשרו אותו במיזם, כך יתקדמו המיזמים במהירות רבה יותר ויחסכו לעצמם עלויות גבוהות יותר".