משפחות בישראל: תמונת מצב

להלן נתוני הלמ"ס אודות משפחות בישראל לשנת 2016:

היום חיות בישראל כ-2.02 מיליון משפחות, בהשוואה לכ-1.69 מיליון ב-2007.

המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.7 נפשות, ללא שינוי בעשור האחרון.

מגורים במסגרת משפחה הם הנפוצים ביותר.

כמחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17.

אחוז הזוגות ללא ילדים גבוה יותר במשפחות שבהן ראש משק הבית יהודי (28%), מאשר במשפחות שבהן ראש משק הבית ערבי (11%).

כ-11% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17, הן משפחות חד-הוריות (כ-123 אלף), בדומה לאחוז בעשור האחרון. בראש כ-90% ממשפחות אלו עמדה אישה. כ-19% מכלל האימהות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, הן רווקות, בהשוואה לכ-14% לפני עשור.

מבין הערים הגדולות המונות 100 אלף תושבים ויותר, אחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 היה בבית שמש כ-73%, לעומת כ-49% בממוצע הארצי.

כ-95% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים, והיתר (כ-84 אלף זוגות) הם זוגות החיים יחד ללא נישואין. בהשוואה למדינות מפותחות שיעור הזוגות הלא נשואים החיים יחד הוא נמוך.

במשקי בית של זוג עם ילדים אחוז משקי הבית עם מועסקים גבוה מאשר במשקי בית ללא ילדים (95.2% ו-66.1%, בהתאמה).

ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית בישראל הייתה 15,805 ש"ח. משקי בית עם ילדים הוציאו בממוצע פי 1.4 ממשקי בית ללא ילדים (18,744 ש"ח ו-13,411 ש"ח, בהתאמה).

ההוצאה של משקי בית עם ילדים על סעיף החינוך עמדה על 1,587 ש"ח. ההוצאות הגדולות ביותר היו על מעונות יום, משפחתונים וגנים פרטיים - 472 ש"ח (שהם 29.8% מסך ההוצאות לחינוך), על חוגים ושיעורי עזר - 321 ש"ח (20.2%) ועל צהרונים - 154 ש"ח (9.7%).

אחוז ההכנסה מעבודה במשקי בית שבהם עד שני ילדים הוא הגבוה ביותר - 89.0%, ואחוז ההכנסה מקצבאות ותמיכות הוא הנמוך ביותר - 7.6%. ככל שעולה העשירון, קטן משמעותית שיעורם של משקי בית עם שלושה ילדים ויותר מסך האוכלוסייה.