תרמתם דם? על חשיבות נוזל החיים

האם אתם תורמים דם? אתם מכירים את הסיטואציה שבה לוקחים לכם דם ובתמורה נותנים לכם סוכריה? מסתבר שבכל שנה מותרמות בארץ כ-290 אלף מנות בלבד. מנגד, ניתנים בעירוי מדי שנה כחצי מיליון מנות ומרכיבי דם שונים לאלפי חולים ופצועים בבתי החולים בישראל, הזקוקים לתרומה להצלת חייהם. משמעות הדבר היא שכדי למנוע מצב שבו חולים או פצועים עלולים שלא לקבל את הטיפול הראוי בשל מחסור בדם, ולהבטיח מלאי זמין ומספיק של כל מרכיבי הדם בכל עת, מדינת ישראל חייבת לפעול להגברת המודעות בקרב הציבור.

לדם האנושי אין תחליף. למרות ההתקדמות הטכנולוגית המרשימה ושיפור שירותי הרפואה בארץ ובעולם, עדיין המקור הבלעדי למנות ולמרכיבי דם הם בני אדם. אמנם עד היום נעשו מאמצים רבים של מכוני מחקר וחברות מסחריות לייצר תחליפי דם, אך ללא הצלחה.

היעד הארצי הוא התרמת כ-1,200 מנות דם בכל יום ואספקתן הסדירה לבתי החולים, כדי לאפשר ביצוע טיפולים מתקדמים, לרבות השתלות איברים וניתוחים מורכבים מצילי חיים. פרופסור אילת שנער, מנהלת אגף שירותי הדם של מגן דוד אדום בישראל, אומרת שכיום עדיין איננו מגיעים ליעד זה. "אנו מקדישים מאמצים רבים להגברת מודעות הציבור לתרום דם," אומרת פרופ' שנער. "בעיקר בתקופות החגים ובחופשת הקיץ, שהם המועדים שבהם נצפית ירידה משמעותית במספר תורמי הדם. בתקופות אלו נוצר מחסור ומתעורר קושי בשמירה על המלאי המינימלי הדרוש להפעלה תקינה של בנקי הדם ברחבי הארץ".

האחריות החוקית להפעלת שירותי הדם בישראל מוטלת על מגן דוד אדום (מד"א), במטרה לענות על דרישות מערכת הבריאות וצה"ל לדם עבור כלל התושבים. בניגוד לחולים המגיעים לאשפוזים ולניתוחים מתוכננים מראש, כמויות הדם שלהן יזדקקו הפצועים במצבי חירום בלתי צפויות. בנוסף, בנק הדם עלול להגיע למצב חירום גם כאשר מדובר בחולה קשה אחד, שמצבו מחייב הכנת מספר רב של מנות ומרכיבי דם בדחיפות, כפי שקורה בהשתלות אברים.

ד"ר אורלי זליג, מנהלת בנק הדם במרכז הרפואי הדסה, מסבירה את כיצד הדברים מתנהלים: "מד"א מתרים את הרוב המכריע של המנות בארץ. בכל בית חולים יש בנק דם שהוא למעשה מעבדה שבה מתבצעת התאמת הדם למטופל הספציפי. החלוקה לא לחלוטין דיכוטומית ויש בתי חולים שמתרימים גם הם, אולם מדובר בהיקפים קטנים מאוד, ובעיקר בתרומות של מרכיבים מיוחדים כמו טסיות מתורם יחיד בתהליך פרזיס (תהליך שבו נשאב דם מגופו של אדם, ולאחר השאיבה מופרדים מרכיבים שונים, כששאר חלקי הדם מוחזרים לגופו של האדם). ומצד שני, מד"א מספק גם שירותים ל'התאמת דם' בעיקר במקרים מיוחדים ומסובכים".

ומהו פרופיל התורמים? על-פי נתוני מד"א, מרבית התורמים הם צעירים בגילאים 40-17. מעל 75% מהתורמים הם גברים ילידי הארץ. שירותי הדם מפעילים גם פרויקט מיוחד, הזוכה להצלחה רבה, של ביצוע התרמות דם בקרב תלמידי כיתות י"ב בבתי הספר התיכוניים. במסגרת פעילות זו מוקדש זמן גם להסברה והגברת מודעות הצעירים למצבים והתנהגות העלולים לסכן את תורמי הדם, זאת במטרה להעלות את בטיחות המנות הנתרמות בארץ.

מעל 95% ממנות הדם הנאספות מדי יום מעובדות למרכיבים הבאים: כדוריות דם אדומות, פלסמה מוקפאת, קריופרציפיטט (רכיב בפלסמה המעורב בתהליכי קרישה) וטסיות. כל תרומות הדם נבדקות בשיטות מודרניות וממוחשבות לזיהוי סוגי הדם ואפיון תתי-סוגים נדירים. בנוסף, כל המנות נבדקות על מנת לזהות מחלות העלולות לעבור בעירוי, כגון דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) מהסוגיםB ו-C, עגבת, איידס (HIV) ומחלות אחרות. פרופסור שנער מסבירה: "מינואר 2008 נבדקות כל מנות הדם בשיטה מולקולרית חדשנית (NAT), התורמת באופן משמעותי להגברת בטיחותן. כאשר מתגלה מחלה או נשאות של אחד הגורמים הנ"ל, מודיעים על כך לתורם ומנת הדם שהתגלתה כחיובית מושמדת, ואיננה ניתנת בעירוי".

כ-250 אלף מנות דם ועוד 250 אלף מנות של מרכיבי הדם השונים מועברות לבתי החולים על פי בקשתם. בנוסף, כ-40 אלף ליטרים של עודפי פלסמה מסופקים למכונים למוצרי פלסמה, לצורך הכנת תרופות - אלבומין, גמא גלובולין, פקטור VIII לטיפול בהמופיליה, ומוצרים אחרים.

בארץ ניתן לתרום דם אחת לשלושה חודשים. כל מנת דם הנתרמת מופרדת למרכיבים. המרכיבים כוללים כדוריות אדומות, אשר מכילות המוגלובין שתפקידו לשאת חמצן. החמצן משמש לטיפול במצבים של דימום חריף (למשל במקרה של טראומה או ניתוח), וכן במצבים אחרים של אנמיה שאינם בהכרח חריפים, כמו לדוגמא לאחר טיפול כימותרפי. רכיב נוסף הינו פלסמה, נוזל הדם. הנוזל מכיל חלבונים שונים, ביניהם כאלה המעורבים בקרישת הדם. מרכיב זה משמש בעיקר לטיפול במצבים של הפרעות קרישה. בנוסף, קיימות הטסיות, תאים בדם האחראים גם הם לקרישה. בהיעדרם קיימת סכנה ממשית לדימום. גם מרכיב זה משמש בין השאר לתמיכה בחולים המטופלים בכימותרפיה. קריופרציפיטט הוא מרכיב נוסף שמופק מהפלסמה ומכיל ריכוז של חלק מגורמי הקרישה. הוא משמש בין השאר במצבים של דמם מסיבי.

לדברי ד"ר זליג, "לכל מרכיב יש תפקיד שונה ומיוחד שעונה על צרכים מיוחדים של המטופל (מטופל שזקוק לכדוריות אדומות לא בהכרח זקוק לטסיות ולהפך), כך שבדרך זו ניתן 'למקסם' את השימוש בכל מנה. בנוסף, כל מרכיב שתואר חייב להישמר בתנאים מיוחדים לו כדי שיהיה פעיל ויעיל".

סוגי הדם העיקריים המוכרים לכולנו הם A, B ו-O וכן גורם ה-Rh. מלבד סוגי הדם האלה ישנם אנשים בעלי תת-סוגי דם נדירים ביותר. המעבדה הארצית לאפיון נוגדנים וזיהוי קבוצות דם נדירות מקבלת מקרים לבירור נוגדנים וסוגי דם לא ברורים של חולים מכל בנקי הדם וממעבדות שונות ברחבי הארץ. המעבדה עוסקת גם באפיון נוגדנים בקרב תורמי דם, התאמת מנות דם חסרות אנטיגנים לחולים עם מספר רב של נוגדנים והקמת מאגר ארצי של תורמי דם נדירים. סוג הדם נקבע על-ידי תורשה גנטית. בשל קיבוץ הגלויות בארץ ומגוון האוכלוסין שהגיעו מארצות שונות, ידועים היום במדינת ישראל כ-980 חולים ותורמי דם בעלי סוג דם נדיר. חלקם נדירים ביותר שזוהו רק בישראל, ואחרים המהווים מקרה אחד מתוך מקרים בודדים המוכרים בעולם.

כל מנה מתוך 1,000 המנות שנתרמות בכל יום נבדקת לבירור סוג הדם של התורם, וכאשר מתגלה מנת דם נדירה, מודיעים על כך לתורם הדם. היות ובמנת דם "רגילה" ניתן להשתמש במשך 42-35 יום בלבד, המנות הנדירות עוברות הכנה מיוחדת כך שניתן לשמור אותן בהקפאה, בטמפרטורה של -80 מעלות צלסיוס במקפיאים מיוחדים למשך שנים רבות. במאגר הקפוא שמורות היום כ-1,600 מנות דם נדירות כאלה, המיועדות לחולים במצבי חירום הנזקקים לדם נדיר.

בישראל 75% מתורמי הדם הם תורמים חוזרים, מתנדבים, הבאים שוב ושוב לתרום דם מתוך שליחות ותחושת יעוד. חלקם כבר תרמו למעלה ממאה פעמים. אם כל אחד מאיתנו יתרום דם ולו רק פעם אחת בשנה יתאפשר לשמור על מלאי מספיק במהלך כך השנה. ולאלו מכם שעדיין מתלבטים, כהערכת תודה, זכאים תורמי הדם המתנדבים לקבל ביטוח דם של מד"א למשך שנה להם ולבני משפחתם ולסיוע בשעת הצורך. לזה מצטרפים הסיפוק הרב מהמחשבה שתוך 36 שעות מנת הדם שתרמו תציל חיים.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה דחופה.