אנמיה בילדים: חשיבות האבחון המדויק

כשאנו חושבים על מחלות ילדות, מיד עולות לראש מחלות כגון אדמת, צהבת, חזרת או אבעבועות רוח מחלות שחולים בהן פעם אחת בלבד, בדרך כלל בגיל צעיר. אבל ישנן מחלות שאופייניות לילדים ואינן נתפסות כך בתודעת הציבור. אנמיה היא מהשכיחות שבהן.

אנמיה היא שם כולל לכמה מחלות, שהמשותף לכולן הוא רמה נמוכה של המוגלובין בדם או חסר בתאי דם אדומים שיכולים לשאת את ההמוגלובין. בפשטות: חוסר דם. שכיחות האנמיה בישראל בקרב תינוקות בני שנה-שנתיים מגיעה עד ל-40%. השכיחות גבוהה עוד יותר בפגים ובתינוקות עם מחלות במערכת העיכול. אנמיה נפוצה מאוד גם בקרב מתבגרים, בעיקר נערות, וראוי לציין שהיא שכיחה יותר בקרב אנשים שמנים (עקב תזונה לא מאוזנת ודלה יחסית בברזל) וספורטאים (שלעיתים תכופות זקוקים ליותר ברזל מאשר הם צורכים במזונם). אנמיה, ברוב המקרים, היא מצב רפואי שיכול לחלוף לאחר מספר חודשים בעזרת טיפול נכון. במקרים אחרים מדובר במחלת דם כרונית, שהחולה ומשפחתו לומדים להתמודד ולחיות איתה.

"תופעת האנמיה יכולה להתבטא בצורות רבות. במקרים קשים יחסית תיתכן חולשה, עייפות, נטייה לעילפון וחיוורון, אולם פעמים רבות מדובר בסימנים קלים יחסית או העדר סימנים כלל", מסביר ד"ר דרור לוין, רופא ילדים בכיר בבית החולים דנה, מומחה למחלות דם וסרטן בילדים ומנהל המרפאה להמטואונקולוגיה ילדים במרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב). "חשוב לזכור שבמצבי חסר כמו חסר ברזל או חסר בוויטמין B12 שנפוץ בעיקר אצל צמחונים ייתכנו סימנים נוירולוגיים-התנהגותיים, החל מקשיי למידה ועצבנות וכלה בקושי תפקודי של מערכת העצבים".

רבים בציבור מפרשים אנמיה (חוסר דם) כחוסר ברזל, אולם ייתכנו מצבים רבים אחרים שבהם מצב הברזל הוא תקין וטיפול בברזל במצבים אלה מיותר ואף עשוי להיות מסוכן. יש, לכן, חשיבות רבה לאבחון נכון של האנמיה, וזהו אחד הדברים המרכזיים שבהם עוסק מדע ההמטולוגיה (תורת מחלות הדם).

"אבחון אנמיה מחייב הכרה מעמיקה של הסיפור הרפואי של הילד, מחלות רקע, תרופות וטיפולים, מחלות דם במשפחה, תזונה, בעיות דמם ועוד", אומר ד"ר לוין. "בשלב הראשון מתבצעת בדיקה גופנית יסודית של החולה, ולאחר מכן בחינה של בדיקות הדם שבוצעו וקביעת תוכנית בירור ואבחון מקיפה, הכוללת בדרך כלל בדיקות דם ו/או הדמיה נוספות".

מקובל לחלק את האנמיה לסוגים לפי גודל כדורית הדם האדומה, כיוון שיש סיבות שונות ואופייניות לכדוריות קטנות יחסית, כדוריות בגודל "רגיל" וכאלה שגדולות מהנורמה. יש מקרים רבים שלא מאובחנים כראוי, עקב אי ביצוע בדיקות חיוניות, מה שגורר גם טיפול שגוי.

"שכיח מאוד למצוא ילד שסובל מ'טלסמיה מיינור' - מחלת גנטית הנובעת מפגם באחת משרשרות החלבון המרכיבות את ההמוגלובין - שלא אובחן כראוי, ומטופל חודשים רבים בברזל ללא צורך", אומר ד"ר לוין. "הטיפול באנמיה נקבע לפי האבחנה המדויקת שעורך ההמטולוג. הטיפול יכול להיות קל ופשוט, למשל מתן תוספת ברזל או חומצה פולית, או, במקרים קשים, לחייב עירוי דם או תרופות מיוחדות. בתרופות מיוחדות הכוונה, לדוגמה, לטיפולים ביולוגיים הניתנים לאנמיה הנגרמת עקב הרס דם מוגבר, הנובע מנוגדנים עצמיים. ייתכן גם מצב שבו הרופאים נאלצים לכרות את הטחול עקב הרס מוגבר של כדוריות אדומות באיבר זה".

מקרים רבים של אנמיה נובעים מחסרים תזונתיים, ובמקרים אלה הקפדה על תזונה נכונה ומאוזנת, המכילה כמות מספקת של מינרלים ושל ויטמינים בעיקר ברזל, חומצה פולית וB12- משפרת את מצב החולה. תזונה נכונה חיונית ותורמת לא רק לצמחונים או טבעונים, אלא לרוב הילדים והמתבגרים שלא מקפידים על כך, וגורמים לחסרים משמעותיים בגופם.

טיפול לא נכון באנמיה יכול לגרום לפגיעה משמעותית בחולה, במיוחד אם מדובר בילדים, שמטבעם גדלים ומתפתחים. אפילו חסר ברזל "פשוט" יכול לגרום לנזק התפתחותי שקשה יהיה לתקן אותו בהמשך, ומחקרים רבים קושרים בין בעיות אנמיה לבעיות למידה ותפקוד של ילדים במסגרות חינוכיות.

"ברוב במקרים של אנמיה ניתן לקבוע באופן מדויק את האבחנה, לעיתים גם בעזרת כלים גנטיים, ולתת טיפול מדויק ויעיל", אומר ד"ר לוין. "במיעוט המקרים, כמו במחלות של מח העצם, שהוא 'בית החרושת של הדם', המחלה היא קשה ויש צורך בטיפולים מורכבים או אפילו בהשתלת מח עצם".

בואו לדבר על זה עם ד"ר לוין בפורום המטואונקולוגיה - מחלות דם וסרטן בילדים.