אנמיה: לא רק חסר בברזל - כמה סוגי אנמיה ישנם?
יש לפחות תשעה סוגים שונים של אנמיה, ולא פחות מזה סוגי טיפולים למקרים השונים. זה לא מסובך כמו שזה נשמע, אבל בוודאי שלא תמיד ניתן להסתפק בנטילה של ברזל
הבלבול הקיים בציבור לגבי אנמיה עלול לגרום לתמיכה רפואית ותזונתית שגויה. חשוב מאוד להבין בדיוק ממה נגרמת האנמיה, איזה רכיב בדם בדיוק גרם לה (ישנם מספר רכיבי דם שעלולים ליצור אנמיה ולכל אחד התייחסות רפואית שונה) וכיצד ניתן לטפל בה בצורה מהירה וממוקדת.
מהי אנמיה?
אנמיה (Anemia) היא שם כולל לכמה מחלות שהמשותף לכולן: תכולה נמוכה של המוגלובין בדם או חסר בתאי דם אדומים שיכולים לשאת את ההמוגלובין. המוגלובין הינו רכיב בדם המורכב מברזל (HEM) וממספר גלובינים (סוג של חלבון). אחד מתפקידי ההמוגלובין הוא להעביר חמצן דרך מערכת הדם מהתאים והרקמות השונים אל הריאות והלב על גבי תאי דם אדומים. אם כמות או איכות ההמוגלובין יורדות, כמו שקורה באנמיה, העברת החמצן בגוף נפגעת.
צילום: שאטרסטוק
מהם סוגי האנמיה הקיימים?
חשוב לזכור כי יש כמה סוגי אנמיה. כל אחד מהסוגים נובע ממקור אחר:
1. חלק מהאנמיות ייגרמו עקב ייצור מופחת של תאי הדם האדומים בגלל תזונה או ספיגה חסרה בברזל.
2. חלק מהאנמיות ייגרמו עקב הרס כדוריות אדומות (תסמין למחלות פתולוגיות שונות, בדרגות חומרה משתנות).
3. אנמיה עלולה להיגרם עקב אובדן דם בכמות גבוהה (לידה, דימום גלוי, ניתוח, וסת חודשית, דימום פנימי סמוי וכו').
4. אנמיה מיקרוציטית: אנמיה הנגרמת עקב יצירת כדורית דם קטנה יותר מהנורמה ומצרכי הגוף.
5. ייצור לא תקין של המוגלובין עקב מחלה זיהומית כרונית המפריעה לזמינות הברזל בגוף או עקב מחלות תורשתיות כמו תלסמיה. במחלת האנמיה החרמשית באנמיה זו, תאי הדם האדומים נבנים בצורה של חרמש, צורה אשר פוגעת בכושר ניודם במערכת הדם.
6. אנמיה ספורמיטית: בעיה הנגרמת בייצור הממברנה (מעטפת) של הכדוריות האדומות.
7. אנמיה מגלובלסטית: אנמיה הנגרמת עקב חוסר בוויטמין B12 או חומצה פולית (B9).
8. אנמיה אפלסטית: בעיה ביצירת תאי דם במוח העצם או בעיה בכליות הגורמת לפגיעה בהורמונים מסוימים האחראים על ייצור תאי הדם.
9. אנמיה המוליטית, המוליזה: מחלה אוטואימונית (שבה הגוף תוקף את עצמו מסיבות שאינן ידועות עדיין), הגורמת להרס כדוריות דם אדומות. ייצור הכדוריות תקין במקרה זה, אולם הבעיה היא בהרס הכדוריות הקיימות.
מי נמצא בקבצות סיכון לאנמיה?
- תינוקות: המלצת משרד הבריאות בישראל היא לתת מגיל 4 חודשים תוספת ברזל כדי למנוע אנמיה בקרב פעוטות. במתן ברזל לפעוטות יש לשים לב כי אתם מתמידים על המינון המדויק המתאים לגיל ולמשקל הפעוט. הביאו בחשבון כי לברזל בטיפות יש טעם מריר ולכן כדאי לערבב את הטיפות במנת פרי. רצוי פרי המכיל ויטמין C המסייע לספיגת ברזל כך שמעבר לשיפור הטעם ירוויח הפעוט גם שיפור בספיגה. שימו לב כי אתם בוחרים עבור הפעוט מוצר שאינו מכיל חומרים משמרים.
לעיתים הברזל הקונבנציונלי, הנמכר בקופות החולים, יוצר תופעות לוואי של עצירות אצל פעוטות וילדים. היו ערניים לכך, ואם זה המקרה אצל ילדיכם, התייעצו עם הרוקח על פתרון של ברזל מסוג אחר. - הקשישים והחולים במחלות כרוניות: גם חולים במחלות מעיים נוטים לחלות במחלה עקב חוסר ספיגה טובה של ברזל, חומצה פולית ו-B12. לכן הטיפול יכלול במקרים רבים מתן ברזל בזריקות ולא דרך מערכת העיכול.
- נשים: בהשוואה לגברים, נשים בכלל ונשים בהריון בפרט נוטות יותר לפתח אנמיה מחוסר ברזל עקב עלייה בנפח הדם בזמן ההריון, עקב צריכת העובר ברזל מהאם, עקב איבוד דם חודשי במחזור הווסת, עקב הנקה ארוכה או דיאטות קיצון. שימו לב בכל אחד מהמקרים הללו לבצע מעקב של בדיקת דם תקופתית כדי לא להזניח חסרים בתזונה.
- צמחונים וטבעונים: בארצות המערב, אנשים רבים חיים במדינות אשר בהן מסורת האוכל בנויה כך שמרכיב עיקרי בתזונה הוא בשר, בשונה מהמזרח, שם התזונה מבוססת בעיקר על סויה ואורז. אנשים הנמנעים מאכילת בשר ומזונות מן החי, המכילים תכולת ברזל גבוהה, עלולים לפתח חסר בברזל, ב-B12 או בחומצה פולית. אם אתם נמנים עם אוכלוסייה זאת, הקפידו לקבל ייעוץ תזונתי הולם לגבי תחליפי בשר איכותיים כדי לא לפתח חסר ברכיבים חיוניים אלו.
מהן התופעות המלוות אנמיה?
חיוורון
חולשה
עייפות
נשירת שיער
סחרחורת
כאב ראש
עצבנות
קושי בריכוז
חוסר תיאבון ובחילה.
כיצד מתבצע האבחון לאנמיה?
עיקר האבחון של אנמיה וההבדלה בין סוגי האנמיה השונים נעשים באמצעות בדיקות דם. בדיקות הדם ששימושיות לאבחון האנמיה הן בדיקת רמת ההמוגלובין בדם (HGB) שתהיה נמוכה ברוב סוגי האנמיה, בדיקת חלקן היחסי של הכדוריות האדומות בנפח הדם - המטוקריט (HCT), בדיקת גודלן הממוצע של כדוריות הדם האדומות (MCV) שיכול להיות נמוך או גבוה בהתאם לסוג האנמיה, בדיקת מספר כדוריות הדם האדומות בנפח הדם (RBC), מספר תאי הדם מסוג רטיקולוציטים בדם (RET) ועוד.
נוסף על כך, להערכת אנמיה של חוסר ברזל יש צורך לדגום בדם ריכוז של חומרים שונים כגון: רמת ברזל, רמת חלבון הפריטין ורמת חלבון הטרנספרין. בדיקות נוספות שניתן לבצע על-מנת להעריך אנמיה הן בדיקה מיקרוסקופית של משטח דם ובמקרים חמורים או במקרים שבהם קשה לבצע אבחנה ייבדק גם משטח של חומר שיישאב ממוח העצם.
מה כולל הטיפול באנמיה?
כפי שנאמר, הטיפול במחלת האנמיה הוא בהתאם לגורם:
באנמיה מחוסר ברזל יינתן טיפול בברזל במינון גבוה.
באנמיה מגלובלסטית הטיפול הוא בהעשרה ובמתן של ויטמין B12 וחומצה פולית.
באנמיה הנגרמת עקב חוסר בהורמון אריתרופויאטין יינתן תחליף של ההורמון.
במקרי דימום, יש לעצור את הדימום. במקרים שלא ניתן לתקן את הגורם למחלה (כמו בתלסמיה או במקרי אנמיה חמורים) יינתן עירוי דם.
באנמיה אפלאסטית, שבה מוח העצם נפגע, לפעמים יצטרך החולה לעבור השתלת מוח עצם.
צילום: שאטרסטוק
אילו תוספי תזונה ומזונות יכולים לסייע במקרה של אנמיה?
ברזל (IRON): מינרל חיוני הנמצא במזון שעיקרו מן החי, אולם גם בקטניות ובירקות ירוקים. בשר, איברים פנימיים, ביצים, טחינה, תרד, שעועית ירוקה, עדשים וחומוס הינם מזונות עשירים בברזל. ספיגתו יעילה יותר בגוף אם הוא נצרך ממזונות מהחי.
ויטמין C : הינו ויטמין אשר בנוכחותו הברזל ייספג בצורה יעילה יותר ולכן לעיתים בחוסר בברזל מומלץ לצרוך גם תוספת ויטמין C (למשל, אכילה של ביצה וסלט טרי).
אדם שסובל מאנמיה מחוסר ברזל זקוק, בנוסף לשינוי או שיפור בתזונה, לטיפול תרופתי.
יש לשים לב כי לעיתים טיפול תרופתי של ברזל עלול לגרום לתופעות לוואי במערכת העיכול כמו עצירות, שלשולים, כאבי בטן, גזים ונפיחויות. ניתן למתן תופעות אלה באמצעות ברזל מסוג עדין יותר, ביסגליצינאט, בכדורים או בטיפות. כדאי להתייעץ עם הרוקח במקרים כאלו.
B12: ויטמין זה הינו חיוני ונמצא אך ורק במזונות מן החי: בשר, עוף, ביצים, גבינות ושמרים. אנמיה הנגרמת עקב חוסר בוויטמין B12 צריכה להיות מטופלת על ידי שיפור בתזונה ונטילת בוויטמין בכדורים.
כיום ישנם כדורי מציצה הניתנים מתחת ללשון. הם טעימים ומתמוססים בקלות. כדורים אלה מתאימים לנטילה יומיומית או חד-שבועית, תלוי בחסר המאובחן.
זריקות של ויטמין זה יינתנו במקרים חריגים או בהנחיית רופא. מאחר שרבות מהאנמיות נגרמות גם עקב חוסר בחומצה פולית, ניתן לבחור תכשיר B12 המשלב בתוכו חומצה פולית ובכך להקל על החולה.
חומצה פולית: חומצה פולית היא ויטמין ממשפחת ויטמיני ה-B ונקראת גם 9B. היא נמצאת בעיקר במזונות מן החי ובעלים ירוקים. מומלצת מאוד לנשים הרות להפחתת מומים בעובר בטרימסטר הראשון (ואף שלושה חודשים לפניו). אנמיה שזוהתה עקב חוסר בוויטמין זה זקוקה לתיסוף תזונתי שלו מן המזון ומתוספי התזונה המקובלים במקביל. ניתן לבחור בנטילת חומצה פולית בטבלייה בשילוב עם ויטמין 12B או בנפרד ממנו. כדאי להתייעץ עם רוקח.
רוני גוטליב היא דיאטנית קלינית ומנהלת מחלקת הסברה רפואית בחברה פלוריש.