מחלות תורשתיות: טיפול חדש

מחקר חדש שתוצאותיו פורסמו במסגרת הכנס השנתי הבינלאומי למחלות ליזוזומאליות (מחלות תורשתיות נדירות) שנערך בסן דיאגו, קליפורניה, מציג פריצת דרך טכנולוגית, בפיתוח תרופות אוראליות של חלבונים. המחקר הראה הצלחה בטיפול אוראלי ראשון בעולם למחלת הגושה. השפעת המחקר חורגת מתחום הטיפול בגושה ועשויה להשפיע גם על שורה של מחלות נפוצות, כדוגמת סוכרת ודלקות מפרקים, בהן ניתנים טיפולים חלבוניים בעירוי או זריקה.

מה החשיבות של תרופות אוראליות של חלבונים?

עד למחקר זה, לא ניתן היה לקבל תרופה המורכבת מחלבון דרך הפה, מכיוון שהחלבון היה מתפרק בקיבה ולא הצליח להגיע למעי לצורך ספיגתו בדם. הטכנולוגיה החדשה, PROCELLEX, המאפשרת ייצור חלבונים ואנזימים בתאי גזר, הצליחה להתגבר על כך.

הנתונים מהניסוי הקליני מראים כי לטיפול האוראלי באנזים GCD (גלוקוצרברוזידאז) יש את היכולת לשנות באופן דרמטי את הדרך בה מטופלים חולי גושה, לא רק על ידי שיפור באיכות חייהם, על ידי הפחתת הצורך בעירוי תוך ורידי מדי שבועיים, אלא אף בשל היותו בעל יתרון קליני פוטנציאלי, המתבטא ביכולתו לשמור על רמות אנזים קבועות ואחידות בזרם הדם של החולים לאורך זמן.

מה היו תוצאות הניסוי?

התוצאות מראות שחולים שנטלו אנזים GCD דרך הפה הגיבו היטב, וזאת בכל שלושת המינונים שנבדקו. האנזים התגלה במחזור הדם של החולים ונמדד בבדיקה מבוססת היטב, המתבצעת בכדוריות הדם הלבנות של חולי גושה. נתוני המחקר הראו עלייה ממוצעת של מעל ל-100% בפעילות האנזימתית, בהשוואה לערך הבסיס, ונוכחות מתמשכת של אנזים לאורך כ-30 שעות ממתן הטיפול.

לאור זאת, באמצעות מתן יומיומי של הטיפול הניתן דרך הפה, מצפים להגיע לרמה קבועה ויציבה של אנזים פעיל במחזור הדם של חולי הגושה, בדומה למצבם הפיזיולוגי של אנשים בריאים. כמו כן נמצא שאצל חולי הגושה, אשר סבלו קודם לכן מרמת טסיות דם נמוכה (טרומבוציטופניה) חל שיפור משמעותי בספירת הטסיות, שהינו מהיר ובלתי צפוי לאחר טיפול כה קצר. הנתונים מראים כי ספירת טסיות עלתה מ-27% ועד ל-78% מערך הבסיס.

מה עומד בבסיס הטכנולוגיה?

מדובר בפיתוח ישראלי עם פטנט בינלאומי של חברת פרוטליקס, המבוסס על טכנולוגיה פורצת דרך, שעל בסיסה פותחה אללייזו, תרופה לחולי הגושה הניתנת ישירות לזרם הדם בעירוי תוך ורידי. התרופה מחליפה את האנזים החסר בגופם של החולים, והטיפול באמצעותה, ככל התרופות החלבוניות, כרוך בעירוי לווריד, בדרך כלל אחת לשבועיים, לכל החיים. אללייזו הייתה התרופה הראשונה בעולם שאושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), המיוצרת בתרבית תאי צמח (גזר), ולא בתאי בני אדם או בעל חיים.

ייצור בתאי צמח בטוח יותר מפני זיהומים וגם יעיל יותר בעלויותיו (שכן לא ידוע כיום על גורמים מזהמים שעלולים לעבור מצמח לאדם), אולם יתרון גדול אחר שזוהה בתא הצמח כנושא החלבון, הוא הפוטנציאל להשתמש בפלטפורמת הייצור הזו לצורך העברת חלבונים דרך הקיבה למחזור הדם.

מה היתרון של תא צומח (גזר) להובלת החלבון?

בשונה מהתרופות החלבוניות שיוצרו עד היום, תא הגזר מהווה מעין "קופסא" המגינה על החלבון שבתוכו ומונעת מהקיבה לפרקו, בזכות דופן תא הצמח הקשיחה. בדרך זו, העריכו, יכול החלבון להינתן לחולים בבליעה, לעבור את מכשולי הקיבה, להגיע למחזור הדם ולתאי המטרה ולהשלים את פעילותו הביולוגית. השערה זו הולידה את המחקר בטיפול אוראלי, אותו מובילים במרפאות הגושה בבתי החולים רמב"ם ושערי צדק.

מתן תרופות על בסיס חלבונים, הנלקחות דרך הפה ומצליחות לעבור במערכת העיכול, הוא אחד האתגרים הגדולים של המחקר והפיתוח של תרופות. משמעות הצלחת הטיפול היא פריצת דרך היסטורית שהתרחשה בישראל, לאחר ניסיונות רבים וממושכים בכל העולם, ופתח של תקווה לחולים במחלות רבות, אשר שגרת חייהם נפגעת בשל שגרת הדקירות, העירויים והזריקות, שכן היא מהווה בסיס לפיתוח של חלבונים נוספים במתן דרך הפה, כמו חלבון Anti TNF לדלקות מפרקים וטיפולים למחלות אוטואימוניות. מדובר, יש לקוות, במהפכה עולמית של ממש, שתתאפשר בעתיד הקרוב ואשר תביא הקלה לסבלם של חולים בכל העולם ולשיפור משמעותי באיכות חייהם.

פרופ' ארי זימרן הוא מנהל מרפאת גושה במרכז הרפואי שערי צדק, ופרופ' מ. חנה רוזנבאום היא מנהלת היחידה לטיפול יום המטולוגי ומרפאת גושה במרכז הרפואי רמב"ם. שניהם שימשו החוקרים המובילים של המחקר

בואו לדבר על זה בפורום גושה - תמיכה.