פגיות או לא להיות?

סיפורי פגים

על חופשת לידה להורי פגים

"התכנסנו כאן להרים קול זעקה על מצבם החמור של הפגים בישראל", כך אמר ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית, בפתח כינוס החירום של ההסתדרות הרפואית וראשי האיגוד הניאונטולוגי שהתקיים בתאריך 10.8 בביה"ח איכילוב בתל אביב.

ד"ר בלשר אמר כי נראה שמשרד האוצר ויתר על הפגים, על החולים במחלות כרוניות ועל הקשישים - האלמנטים החלשים בחברה, וכי אם יצביעו השרים ביום ראשון על התקציב המוצע הם יחרצו למעשה את גורלם של הפגים. הוא קרא לממשלת ישראל להוסיף לאלתר 280 מיליון שקל לתקציב מערכת הבריאות.

בכינוס נמסרו נתונים - בין היתר מדו"ח מבקר המדינה שפרסם כזכור ממצאים מאוד קשים על המציאות בפגיות, והצביע על כך שהן פועלות בתת תנאים הגורמים לטיפול לקוי בפגים. פרופ' אהוד זמורה, מנהל המחלקה הניאונטולוגית בסורוקה, אמר כי התקן בישראל עומד על 460 מיטות, כאשר בפועל מטפלים ב-530 תינוקות ולעתים אפילו ב-700. כלומר, התינוקות מטופלים בסטנדרטים מאוד נמוכים, ומקבלים הרבה פחות מהמגיע להם.

פרופ' זמורה הוסיף, שלפי הנתונים של מרכז המחקר בכנסת, יש צורך לשדרג 100 מיטות מהקיימות כעת למיטות טיפול נמרץ פגים, בנוסף יש צורך עוד 150 מיטות, מהם 50 מיטות טיפול נמרץ ו-100 טיפול מיוחד. כמו-כן יש להוסיף 150 אחיות. מדובר בתוספת עלות של 25 מיליון שקל לשנה עבור השדרוג ו-75 מיליון שקל תוספת לקיים. סך הכל תוספת כוללת של מאה מיליון שקל לשנה.

פרופ' פרנסיס מימוני, מנהל מחלקה ניאונטולוגית בביה"ח איכילוב, הגדיר את התנאים השוררים בפגיות כ" מציאות קפקאית", ואמר שהוא מתבייש לעבוד בתנאים אלה בארץ. לדבריו, בעוד שבבריטניה - שלא ידועה בהשקעה הרבה שלה לבריאות - יש אחות על כל פג מונשם ואחות על שני פגים הזקוקים לטיפול מיוחד, הרי בבית החולים שלו יש אחות על כל 5-6 פגים מונשמים ואחות על כל 8 תינוקות הזקוקים לטיפול מיוחד. הוא הוסיף עוד, כי פג שמפתח זיהומים, יש לו סיכוי של פי ארבע לפתח שיתוק מוחין ונכויות.

לדבריו, אחוז התמותה של הפגים במשקל 500-1000 גרם הוא בין הגבוהים שבין המדינות המפותחות ועומד על 40 אחוז, זאת בהשוואה ל- 30 אחוז בארה"ב ו-20 אחוז בלבד באוסטרליה ובגרמניה.

פרופ' יוסי לסינג, יו"ר האיגוד הגינקולוגי ומנהל מחלקת נשים ויולדות באיכילוב, אמר כי המצב הוא פרי החלטה קרה של ממשלת ישראל, וכי בהיררכיה של התקציב - מעמד הפגיות נמוך מאוד.

ד"ר שמואל יורמן, מנהל הפגייה בביה"ח הלל יפה ויו"ר פורום המנהלים של איגוד הניאונטלוגים, אמר כי רפואת הפגים היא מקצוע צעיר יחסית, ואולי בגלל זה מעולם לא תוקצבה כיאות. הניאונטולוגים נאבקים עתה כדי לעורר מודעות לכך שהפגים הם פציינטים כמו כולם.

השלכות מצבו העגום של הסיעוד על הפגיות בא לידי ביטוי בדבריה של איריס שטיין, אחות אחראית טיפול נמרץ פגים בביה"ח רמב"ם. שטיין אמרה כי האחיות כולן מיומנות ומקצועיות מאוד, אך עליהן להתמודד עם עומס בלתי מתקבל על הדעת ולעשות עשרות פעולות בשעה.

נושא נוסף שנדון בכינוס היה היותה של הניאונטולוגיה למקצוע במצוקה: בשל היותו מקצוע כה תובעני הן מבחינת שעות העבודה, הלחץ והעומס והן מבחינה רגשית, לא מצטרף דור חדש של רופאים למקצוע. כך למשל הגיל הממוצע של הרופאים הניאונטולוגים הוא 55.

ד"ר יצחק ברלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות וראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות, אמר כי בתי החולים מתקשים להתמודד עם הגרעונות שיוצרות הפגיות, כיוון שהביטוח הלאומי מעביר היום 60 אלף שקל לכל פג, בשעה שהעלות בפועל היא 135 אלף שקל. לדבריו, משרד הבריאות מכיר במצוקה והוא שם את תקציב הפגיות בראש דרישותיו במסגרת תקציב הבריאות לשנת 200

בכינוס השתתפו גם שתי אמהות לפגים. אחת האמהות, גלית נחום, אם לשלושה פגים, שסיפרה שכל ילדיה חלו בזיהום - תוצאת הצפיפות בפגיות, וכי נאלצה להוציא את ילדה מהפגיה לפני הזמן מחשש שיחלה בזיהום.

בואו לדבר על כך בפורום רפואה ומשפט