נחירות: יש פתרון לרעש

שכיחות הנחירות באוכלוסייה העולמית היא 24% מכלל הגברים ו-9% מכלל הנשים בגילאי 30-60. בארה"ב מדובר בכמה עשרות מיליונים ובישראל בכמה מאות אלפים הסובלים מהתופעה (ולא פחות מכך, גורמים לבני זוגם לסבול ממנה).

למה אנחנו נוחרים? ד"ר עופר אלטברגר, רופא שיניים, מנהל מרפאת ד"ר SNORE, מסביר: "דרכי האוויר מהאף ומהפה נפגשות באזור הלוע לנתיב אוויר אחד. כאשר הלוע מרווח ויש זרימת אוויר חופשית, אין צלילים בזמן הנשימה. בשינה עמוקה השרירים שלנו הופכים רפויים וכך גם בלוע. אבל אצל אדם נוחר הלשון, החיך הרך, הענבל ולעיתים גם השקדים קורסים פנימה לתוך הלוע וחוסמים חלקית או באופן מלא את נתיב האוויר. בחסימה חלקית, האוויר עובר דרך הריאות במהירות ובלחץ, ודרך הרקמות הרוטטות נוצרות רעידות הגורמות לרעש המטריד המוכר לנו כנחירות".

לדברי ד"ר אלטברגר, "עם הזמן והגיל, עולה מספר הנשים הסובלות מהתופעה. מעל גיל 50 יש הרבה יותר נשים שנוחרות. יש חוקרים הסוברים שזה קשור להפסקת המחזור החודשי. לטענת חוקרים אלה, ההורמון הנשי שומר על הרקמות של הגרון יציבות ומונע אותן מלקרוס פנימה ולצופף את דרך האוויר, וכך נמנעת הנחירה. אבל בינתיים מדובר בתיאוריה בלבד".

"כשהחסימה חלקית ויש רעידות האיש נוחר, אבל כאשר החסימה מלאה והלשון הצונחת נצמדת לענבל, הם חוסמים את הגרון כליל. במקרה כזה נוצרת תופעה מסוכנת לבריאות הנקראת 'דום נשימה', שיכולה להימשך עד 60 שניות בהן האדם לא נושם. כאשר המוח מרגיש בכך הוא מעיר את האדם משינה כדי שינשום. יש אנשים החווים יקיצה כזו 300 פעמים בלילה, כך שאיכות השינה שלהם נפגעת וכתוצאה מכך הם מרגישים עייפות במהלך היום ונמצאים בסכנת הירדמות על ההגה, הירדמות בעת ישיבה חשובה וכדומה. מחקר שבוצע בארצות הברית גילה כי אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה עוברים תאונות דרכים פי תשעה מאלה שאינם סובלים מדום נשימה כזה. מעטים יודעים זאת, אבל המרכז לבטיחות בדרכים בישראל שולל את הרישיון לכל מי שסובל מדום נשימה חמור עד שיוכיח כי עבר טיפול לפתרון הבעיה", מזהיר ד"ר אלטברגר, שהינו חבר ב-American Academy of Dental Sleep Medicine.

דום נשימה עלול לגרום להתקפי לב ולשבץ פי חמישה ממי שאינו סובל מהתופעה, כמו גם למוות פתאומי בשינה ולפגיעה בתפקוד המנטלי, בזיכרון ובזוגיות.

"לצד אלה קיימים טיפולים רפואיים שמרניים: התקן דנטאלי ומכשיר להזרמת אוויר בלחץ", מפרט ד"ר אלטברגר. "התקן דנטאלי הוא למעשה סד לילה מיוחד המיוצר בלעדית על ידי רופא שיניים המתמחה בטיפולים מסוג זה. הסד הוא ייחודי לכל אדם ומתאים ללסת שלו בלבד. תפקידו להסיט מעט את הלסת התחתונה קדימה בזמן השינה, וכך למנוע את צניחת הלשון ואת תופעת הנחירות ואיתה דום נשימה. את הסד מרכיבים בלילה בלבד והוא מחזיק מעמד כעשר שנים שבסופן יש לייצר מכשיר חדש במקומו.

"מכשיר ה-CPAP (Continuous Positive Airway Pressure - מסכת אוויר בלחץ חיובי) הוא מסכה שמרכיבים בלילה על האף או על כל הפנים (תלוי בדגם). המסכה מחוברת לצינור המחובר למפוח המזרים אוויר בלחץ חיובי כל הלילה. בעזרת האוויר נמנעות הרקמות מלקרוס פנימה ולחסום את דרך האוויר וכך נמנעות הנחירות.

"חשוב להדגיש כי מכשיר ה-CPAP טוב למקרים קשים ומסכני חיים של דום נשימה, ואילו המכשיר הדנטאלי, שקל יותר להסתגל אליו, יכול לתאים גם לטיולים והוא מומלץ למקרים קלים עד בינוניים של דום נשימה בשינה, או למקרים קשים שהמטופל אינו מסוגל להסתגל למכשיר ה-CPAP. טיפולים אלה מומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי".

במגזר הטיפולים החודרניים, אלה המבוצעים בהרדמה מקומית או כללית, ניתן למצוא כמה ניתוחים כפי שמפרט ד"ר אלטברגר: "ניתן לבצע ניתוח כריתת הענבל השקדים והחיך הרך כדי לפתוח יותר את דרך האוויר. הניתוח מבוצע בעזרת לייזר ולכן כואב הרבה פחות ממה שהיה בעבר. עם זאת, מעבר לסכנות הכרוכות בניתוח מדובר באחוזי הצלחה נמוכים יחסית 40-50%. אפשרות נוספת היא טיפול בעזרת גלי רדיו החדרת מחט לתוך הלשון ולתוך החיך הרך, הפעלת גלי רדיו ויצירת צלקת שתגרום להתקשחות הלשון והחיך ומניעת צניחתם. פעולה זו מבוצעת בדרך כלל בהרדמה מקומית או כללית. גם במקרה הזה אחוזי ההצלחה אינם גבוהים 40-50% . מי שרוצה, יכול לבצע ניתוח פה ולסתות לקידום הלסתות עיצוב מחדש של הלסתות והעמדתן, בניתוח פלסטי, בעמדה קדמית יותר. כך נפתחת דרך האוויר והלשון עוברת למקום קדמי יותר. ניתוח זה מבוצע בהרדמה כללית ומצריך לבישת רסן קיבוע למשך ארבע שבועות לפחות, ולמרות אחוזי ההצלחה הגבוהים מעל 90% מדובר בניתוח קשה הדורש ההתאוששות קשה ביחס לטיפולים האחרים. טכנולוגיה חדשה יחסית לטיפול במקרים קלים היא החדרת שלושה מקלות סיליקון גמישים לחיך הרך בהרדמה כמובן, ניתוח נוסף חדשיני הוא הורדה של בסיס הלשון בעזרת טכנולוגיה הנקראת Coblation. הממסד הרפואי כל הזמן מתחדש והניתוחים הופכים להיות טובים יותר ויותר עם כאבים פחותים לאחר הניתוח, למרות זאת כדאי לקחת בחשבון סכנה לסיבוכים שיש בכל ניתוח".

לדברי ד"ר אלטברגר, "מומלץ להתחיל את הטיפול אצל רופא המשפחה, המוסמך לאבחן אם יש בעיה של דום נשימה בשינה ובהמשך להפנות, על-פי הצורך, למעבדת שינה ולרופא אף אוזן גרון (כדי לשלול אופציה של גידול בדרכי הנשימה או גוף זר אחר)".

בואו לדבר על זה בפורום נחירות ודום נשימה בשינה.