בול פגיעה

חוקרים באוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה העברית יצרו מולקולות "קוטלות סרטן" אשר מיועדות לזהות תאים סרטניים ול"יירט" אותם מבלי לפגוע בתאים הנורמליים.טכניקה חדשנית זו מאפשרת להימנע מתופעות הלוואי של טיפולים נוכחיים באמצעות כימותרפיה, שעל אף יעילותה במלחמה נגד התאים הסרטניים, הורסת לעיתים קרובות בתהליך גם תאים בריאים. מולקולות אלו נגזרות מקולטני הרג טבעי המצויים על פני תאי הרג טבעיים שהתפתחו אבולוציונית, לזהות תבניות זרות ולפעול נגדם. במקרה דנן, מדובר על תבניות המייצגות ממאירות או הדבקה על ידי וירוסים.

ממצאי המחקר של ד"ר אנג'ל פורגדור מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר עופר מנדלבוים ממרכז לאוטנברג לאימונולוגיה כללית וגידולית, בביה"ס לרפואה הדסה באוניברסיטה העברית בירושלים, יוצגו בכנס בינלאומי מיוחד בנושא "ביוטכנולוגיה: ממחקר בסיסי ליישום", בהשתתפות חוקרים בולטים מהארץ ומחו"ל.

עוד על סרטן: מחקרים, מאמרים וחידושים - ערוץ "סרטן" בדוקטורס

הכנס, במסגרת אירועי יום השנה ה-31 לפטירתו של דוד בן גוריון, מתקיים ביוזמתו של נשיא האוניברסיטה, פרופ' אבישי ברוורמן, לכבודו של אדגר דה פיצ'יוטו, בנקאי שוייצרי, התורם רבות לפיתוח תחום הביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.בין המשתתפים בכנס: מנכ"ל משרד המדע, טלי רוזנבאום, ופרופ' פיליפ נידלמן, סגן נשיא בכיר של חברת "פרמציה" האמריקנית ונשיא החברה למחקר ופיתוח, שפיתח את תרופת ה"סלברקס", לטיפול בדלקת-פרקים (ללא תופעות לוואי הנגרמות כתוצאה משימוש בתרופות אחרות).כמו כן, ישתתפו בכנס שני חתני פרס נובל: פרופ' אהרון צ'חנובר, וסיר ארון קלוג מאוניברסיטת קיימברידג', באנגליה; פרופ' ריימונד דוויק, ראש המחלקה לביוכימיה באוניברסיטת אוקספורד, נשיא חברת 'טבע', אלי הורביץ, איש העסקים מוריס קאהן וכלת פרס ישראל, פרופ' יהודית בירק.

המחקר של ד"ר פורגדור וד"ר מנדלבוים נמצא בחזית המאבק כנגד מחלת הסרטן. "המולקולות הורגות-הסרטן עובדות רק במקומות הנחוצים" מסביר פורגדור "הן 'טבעיות', ומכירות תאי סרטן באמצעות קולטנים ייחודיים המופיעים על תאים אלו. עקב כך, הן מסוגלות לזהות ולהשמיד את התאים הסרטניים. כמו כן, תרופה המבוססת על מולקולות אלו יכולה לשפר את היעילות ולהפחית את הנזק בתרופות כימותרפיות. בשל יכולת הזיהוי הרחבה של המולקולות, השיטה עשויה להיות יעילה כנגד מגוון רחב של סוגי סרטן. מחקר נרחב בבעלי חיים נערך כיום על מנת להדגים את הפוטנציאל של הטיפול בבני אדם.

במחקר מקביל, הצוות של פורגדור מחפש את "המנגנון היחודי" ברמת התהליכים הסרטניים אשר מאפשר ל'מערכת החיסונית המתוגברת' לזהות את התא הנגוע. הצוות זיהה שמדובר בשינויים במבנים סוכריים המופיעים על פני התא הסרטני. זיהוי התהליכים בתאים הסרטניים הגורמים לשינויים הסוכריים, המוכרים על ידי הקולטנים הטבעיים בגוף, תסלול את הדרך לפיתוחים עתידיים של תרופות יעילות יותר כנגד מחלת הסרטן.