אמיר פרישר גוטמן: איך זה קרה?

סיפור אבחון הסרטן השגוי של אמיר פרישר גוטמן עורר עניין רב ולא מעט שאלות: איך תיתכן אבחנה שגויה של לימפומה? כיצד קרה שהרופאים הסיקו שהוא חולה בסרטן, בשעה שלא היה חולה? באיזה מקרים תהליך דלקתי מאובחן בטעות כתהליך ממאיר? מהם הנזקים הנגרמים עקב טיפול לא נחוץ בסרטן? והאם זה אומר שאנחנו צריכים לדאוג - ולקבל אין ספור חוות דעת? על שאלות אלה ושאלות נוספות, נשיב כאן.

עד כמה נפוצה אבחנה שגויה של סרטן?

המקרה של אמיר פרישר גוטמן הוא מקרה נדיר. בהחלט תיתכן אבחנה שגויה לגבי מחלת הסרטן, אך ברוב הפעמים מדובר בשגיאה בכיוון ההפוך; כלומר: מקרים בהם בוצעו בדיקות ונקבע כי הגידול הוא גידול שפיר (בשעה שהגידול היה ממאיר), מקרים בהם נקבע שהחולה בריא - ומחלתו לא אותרה, או מקרים בהם נקבע כי ישנה דלקת או מחלה אחרת כלשהי וקיומו של התהליך הממאיר התפספס בבדיקות.

המקרים בהם נקבע שקיים תהליך ממאיר, אך בשלב מסוים התברר שהקביעה שגויה וכי האדם למעשה איננו חולה בסרטן הם הרבה יותר נדירים. אבל גם זה קורה.

איך זה קורה? כיצד תיתכן אבחנה שגויה של סרטן?

עולם הרפואה מצוי כל הזמן בתהליך התפתחות ועשה כברת דרך עצומה, במאה השנים האחרונות. האמצעים לאבחון ולטיפול התרבו ושוכללו, הידע כל הזמן מתרחב ויכולותיו של האדם להתמודד עם תחלואה השתפרו פלאים.

יחד עם זאת, ישנם לא מעט מקרים בהם השמירה על בריאות האדם והחתירה לריפויו מאוד מאתגרים. הרפואה עושה שימוש בשלל אמצעים, כדי לאבחן באופן מדויק מחלות ולקבוע טיפול נכון. עם זאת, למרות המאמץ, הידע והיכולות - עדיין ייתכנו שיבושים וכישלונות. לעתים אלה בלתי נמנעים ומתרחשים למרות פעולה נכונה ונקיטת כל האמצעים הסבירים הקיימים. ולעתים הם פרי של רשלנות.

מה קרה במקרה של גוטמן? רשלנות או טעות סבירה?

מי שאינו מעורה בפרטים ולא היה חלק מהצוות הרפואי שטיפל בו - לא יכול להכריע בשאלה, שמטבע הדברים כה מעניינת את הציבור הרחב. במקרה המדובר, לא ידוע מה בדיוק היה שם: מה היה התהליך? כיצד קרה שהמטופל קיבל טיפול קשה, למרות היותו בריא? אולם ניתן להתייחס, באופן כללי, לתהליך האבחון של לימפומה - ולהבין כיצד מתרחשת טעות באבחון של המחלה, שיוחסה לגוטמן.

לפי הפרסומים, הוא אובחן כחולה בסרטן מסוג לימפומה. במחלה זו, יש התרבות פתולוגית של לימפוציטים, שבשל התמרה ממאירה, מתחילים להתרבות באופן מהיר ובלתי מבוקר. עוד ועוד תאים כאלה נוצרים, ללא צורך וללא בקרה, בגופו של החולה ופוגעים בבריאותו.

במהלך המחלה, יש גידול בבלוטת הלימפה והתאים הממאירים חודרים לרקמות אחרות בגוף ומסכנות אותן; וכך פוגעות בהן ובתפקודן. הכבד, הטחול, מערכת העצבים המרכזית ורקמות נוספות נפגעים, תפקודם מופרע והדבר פוגע בבריאות האדם, באופן הדרגתי. ללא טיפול, הדבר יביא למותו.


החלק החשוב ביותר, בהתמודדות עם מחלת הסרטן, הוא האבחון המדויק. לשם כך, מבוצעת ביופסיה. במקרה של חשד ללימפומה, ניתן לבחון דגימת דם ו/או רקמה של בלוטת לימפה נגועה בתאים הסרטניים. הדגימה נשלחת לבדיקה פתולוגית, במסגרתה מבוצעות שלל בדיקות, שמטרתן לקבוע האם מדובר בתהליך ממאיר ואם כן, מהם מאפייניו ומהו שלב התפתחותו.

בבדיקה לקיומה של לימפומה, מתעוררים לא פעם ספקות. יש צביעה של תאים ואז נחשפים תאים לימפוציטים רבים מאד, מעין מרבד אדום. נתון זה יכול להתקבל גם במקרה של מחלות נוספות, מלבד לימפומה, דוגמת מחלת הנשיקה או מחלות זיהומיות אחרות, שאף מעוררות תסמינים דומים ללימפומה (כגון: ירידה במשקל, חום ממושך, הרגשה כללית גרועה, עייפות רבה, הגדלה של טחול וכבד ועוד). עובדה זו, היא שגורמת בלבול -ולכן תיתכן אבחנה שגויה של לימפומה.

איך אפוא מתגברים על הקושי ומצליחים להבחין בין לימפומה למחלות אחרות?

ממשיכים לבדוק ומתקדמים לבדיקות מעמיקות יותר. הבדיקות מתרכזות ברמת התאים ומבוצע חיפוש אחר "טביעות אצבע" מסוימות של תאים, האופייניות לתאים סרטניים. בודקים את מספר הכרומוזומים בתא, מחפשים מוטציות המתאימות לממאירות מסוימת וכן הלאה. סביר להניח כי בדיקות אלה גם כן נעשו במקרה של גוטמן וכי נפלה טעות במסקנה שהועלתה מהממצאים.

איך ניתן להימנע מטעות כזו?

המקרה הזה (וגם מקרים אחרים) צריכים להאיר נורת אזהרה ולהזכיר לכל העוסקים במלאכה: כאשר מתלבטים באבחנה ויש ספק לגבי תוצאות הבדיקה, שאינן חד משמעיות במאה אחוז, יש להמשיך בבדיקות ללא הרף. מאחר שפרטי המקרה אינם ידועים, לא ברור אם הדבר נעשה או לא נעשה. אבל ניתן לרתום את מה שקרה, כדי לרענן את הצורך בנקיטת משנה זהירות בקביעת אבחנה, במקרים של ספק.

בירור מעמיק יכלול העברת הדגימה לבדיקות נוספות במרכזים רפואיים אחרים, בהם פועלים מומחים ידועי שם, שנחשבים מומחים בזיהוי הממאירות המסוימת הנבחנת. לעתים, כולל התהליך התייעצות עם הרב פירר, שיש לו קשרים וידע, בזכותם הוא ממליץ על ביצוע הבדיקות במרכז רפואי מתאים ביותר, בנסיבות העניין, שיכול להיות בארץ או בחו"ל. בדיקות כאלה יכולות להפיג את החשש, להכריע את ההתלבטות ולסייע בהגעה לאבחנה נכונה, באופן ודאי. לכן, בדיקות נוספות ממש מתבקשות במקרים בהם המצב מעט מורכב.

איזה נזקים נגרמים לבריאות, עקב טיפול בסרטן שאיננו קיים?

טיפול במחלת הלימפומה הוא טיפול מורכב וקשה, הגורם נזקים לבריאות האדם, בטווח המידי ובטווח הרחוק. נזקים ברי חלוף הינם פחות קריטיים, משום שהם חולפים והפיכים; ובכללם: ההתמודדות עם הטיפול הקשה, הבחילות, נשירת השיער, אובדן המשקל והכאבים. כל אלה חולפים - והמטופל משתקם.

אולם הטיפול שניתן למלחמה בלימפומה כולל גם תרופות שמזיקות בטווח הארוך. והנזקים הם בלתי הפיכים ומתגלים עם השנים. כאשר אדם נלחם בסרטן, השימוש בתרופות גורם ליותר תועלת מנזק, אבל כאשר הוא בריא - נשאר רק הנזק. חלק מהתרופות מזיקות לשריר הלב, אחרות פוגעות בפוריות ויש גם הגברה של סיכון לממאירות משנית. בעוד שנים, עלול האדם לפתח סרטן, עקב ההשפעה המטולוגית של הטיפול שקיבל.

ד"ר יורם נוימן הוא מומחה להמטו-אונקולוגיה של ילדים ולהמטולוגיה של מבוגרים, משמש כרופא בכיר במרכז הרפואי ע''ש שיבא, כסגן מנהל בכיר במחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים וכמנהל המערך האמבולטורי, בבית החולים לילדים בבית חולים תל השומר. בעל מרפאה פרטית לרפואת משפחה וילדים, בהרצליה פיתוח.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.