אם לא תשאל, איך תדע?

בעולם המערבי הולכת ומתפתחת בהקשר ליחסי רופא-חולה גישת "הפציינט היודע" ("Informed Patient"). התפתחות זו ביחסי רופא-חולה היא תוצאה צפויה מראש, לאור ההתפתחויות בתחום זכויות האזרח וזכויות הצרכן במדינות המפותחות בעשורים האחרונים.

אם פעם נתפס הרופא כמין אל כל יודע, עטוי חלוק לבן שדבריו קדושים ואין לערער עליהם, הרי שהיום לאט לאט עם התקדמות המדע ועם נגישות המידע לקהל הרחב (באינטרנט, בספרים, בטלויזיה וכיוצא בזה, ישנה מגמה של "חשיפת הלוט" מאחורי מה שהיה עד היום נגיש רק לאנשים מקצוע)

"הפציינטית היודעת" מגיעה אל הרופא/ה עם מידע שביררה (במידת האפשר) בכוחות עצמה לגבי המחלה שלה (מתוך ספרים, מאמרים בעיתונות או מן האינטרנט). מן הרופא/ה היא שומעת על הטיפולים והתרופות האפשריים לבעייתה ועל הסיכונים והסיכויים שלהם. בהתייעצות משותפת עם הרופא/ה ותוך התחשבות בהרגלי החיים שלה, במשפחתה ובהעדפותיה, היא בוחרת בטיפול המתאים ומבצעת אותו בהנחיית הרופא/ה.

בבסיס הגישה של "פציינט-יודע" עומד לא רק העלבון שפציינטים רבים חשים כאשר רופא מחליט החלטות גורליות לגביהם מבלי ליידע אותם למה עליהם לצפות, אלא גם ההכרה שכאשר אדם שותף להחלטות בנוגעות לגופו ולבריאותו, הוא יקיים ביתר דייקנות את הוראות הרופא/ה, וישתתף נפשית ומעשית בתהליך הריפוי. לא רק לפציינט-היודע יש תועלת מגישה זו, אלא גם למערכת הבריאות. התומכים בגישה מאמינים כי במספר לא קטן של מקרים פציינטים לא מקיימים את הטיפול שהרופא רשם להם, ולמערכת נגרם בזבוז של משאבים. פציינט-יודע יאפשר לדייק בבחירת תכנית הטיפול המתאימה ויתמסר יותר לביצועה.

גישת "הפציינט היודע" מיושמת בדרכים שונות בארצות שונות. בארה"ב זוהי יותר יוזמה רחבה של צרכנים מודעים ושל איגודי צרכנים, בשעה שבבריטניה משרד הבריאות הוא שמקדם את השיטה באופן ממוסד, תוך הדרכת הרופאים והחולים ותוך עריכת מחקרי מעקב לגבי התוצאות המעשיות של הגישה לפציינטים, לרופאים ולמערכת הבריאות.

בארץ נמצאת גישת "הפציינט היודע" בחיתוליה, אולם הרעיון מחלחל למודעות הציבורית. היי ערה לכך שלא כל הרופאים אוהבים את השיטה. אם מדובר ברופא חדש שאינך מכירה, תוכלי לשאול אותו בגלוי אם אין הדבר מפריע לו, ולהיות רגישה לתגובותיו במהלך הפגישה. רק שיתוף פעולה של שני הצדדים הוא מועיל.

נהלי תיק בריאות (רצוי לכל אחד מבני המשפחה) ובו רישומים של מחלות, טיפולים, תוצאות בדיקות קודמות, ורישום סימפטומים. את התיק הזה תוכלי בעת הצורך לקחת לפגישה עם רופא.

הגדירי לעצמך את הבעיה העיקרית שלשמה את מבקשת להתייעץ עם הרופא, ברי לפני כן כל מידע אפשרי שתוכלי למצוא, והכיני את עצמך לשיחה.

לגבי מיחושים חדשים - רשמי את הסימפטומים, מתי הם מתרחשים, לכמה זמן, מה מידת החומרה שלהם ואיך הם משפיעים על החיים שלך. לגבי כאב - תארי אותו. (תיאור של כאב "צורב", "דוקר", "מציק", או אחר, עוזר לרופא בדיאגנוזה.)

רשמי מה עשית בעניין הבעיה - בין אם זה קשור להתנהגויות שלך ("כשאני נחה שעה כאב הראש עובר") או אם לקחת תרופות אלטרנטיביות, הומיאופתיות או תרופות הנמכרות ללא מרשם רופא.

קחי אתך אל הרופא את התרופות שאת נוטלת את כולן, כולל תוספי מזון ותרופות אלטרנטיביות או תרופות ללא מרשם רופא. בראיית מכלול התרופות, הרופא יכול להזהיר אותך לגבי תרופות שאסור לקחת יחד או תרופות שיש להן אפקט דומה ומיותר לקחת אותן פעמיים.

זכרי שהרופא מקצה זמן מסוים לכל פציינט וכי אחרים מחכים בתור. גשי לעניין וקצרי בדברייך.

ספרי לרופא גם על הפחדים או הדאגות שלך. לעיתים הבעיה אינה חמורה, אך מה שמביא אותנו לרופא הוא הפחד "שמא זה משהו חמור יותר". הרופא יכול להרגיע אותך בעניין זה.

עני על שאלות הרופא בכנות, אל תחששי ששאלותיך טפשיות.

רשמי את עיקרי השיחה. פעמים רבות איננו זוכרים את כל פרטי השיחה עם הרופא. בפגישות חשובות הביאי אתך חברה או בן משפחה כדי שירשמו את הדברים בזמן שאת מרוכזת בשיחה. מותר גם להקליט).

כבדי את דעתך ואת האינטואיציה שלך ואל תחששי להציג בפני הרופא דעה מנוגדת לשלו ולהתייעץ לגביה.

שאלי שאלות. שאלות לגבי תופעות הלוואי של תרופה חדשה או לגבי מטרתם של בדיקות וטיפולים אינן שאלות טיפשיות.

המשיכי לרשום בתיק המעקב שלך סימפטומים ותופעות לוואי.

שמרי על קשר והתקשרי לרופא אם משהו לא ברור לך או אם היו לך תופעות לוואי מטיפול או מתרופה.

האפשרות לדעת יותר היא במקרים מסויימים חרב פיפיות, וחשוב לזכור גם את זה, למרות נגישות המידע (ואולי בגללה?) יש נטיה לאנשים לחשוב שכל הידע בידיהם, יש לזכור שבכל זאת לרופא יתרון מסוים בפענוח ובבנית מערך טיפולי, או ביכולת לאבחן נכונה את בעייתך.

נכון, רופאים הם כבר לא מלאכים יודעי כל, יש בינהם כמו בין שאר בני האדם גם חלשים יותר, מוצלחים פחות, אנושיים במידה זו או אחרת, הליכה בעיניים פקוחות והצטיידות במידע יכולה לעזור לך לצלוח מכשלות רבות שבעבר לא נתנו עליהם את הדעת כלל.

מקורות:


1. "The Informed Patient" - UK-MOH report.
2. "How to talk to your doctor" at WebMd.com.

בואו לדבר על כך בפורום רפואת משפחה
לאתר האגודה לקידום בריאות האישה בישראל: לחץ כאן