קרינה טובה

מחקר חדש המתבצע במחלקה להנדסה גרעינית בשיתוף עם המחלקה להנדסה ביו-רפואית, בניהולם של פרופ' זאב אלפסי ופרופ' ברנדה לסטר, בודק את התועלת שבחשיפה לרמות נמוכות של קרינה. ממצאים ראשונים של המחקר, המתפרסמים בגיליון החדש של עיתון האוניברסיטה "אבג", מלמדים שעכברים שנחשפו לרמות נמוכות של קרינה ואחר-כך הושתלו בגופם תאים סרטניים פיתחו סרטן באיחור רב לעומת עכברים שלא נחשפו כלל. ממצאים אלו, יחד עם ממצאי מחקרים נוספים, מחזקים את הסברה כי יש תועלת בחשיפה לקרינה ברמה נמוכה. "כמו שנגיף מוחלש מסייע לגוף לפתח נוגדנים, כך כמות קטנה של קרינה עשויה להגביר את תנגודת הגוף להתפתחות מחלות סרטניות", אומר פרופ' אלפסי, ראש המחלקה להנדסה ביו-רפואית ופרופסור במחלקה להנדסה גרעינית.

"לקרינה רדיו-אקטיבית יש בעיני הציבור תדמית שלילית, על אף שיש עובדות המראות שחשיפה לקרינה ברמות נמוכות עשויה לסייע לאנושות", מוסיף רפי סרברו, הממונה על בטיחות קרינה באוניברסיטה.
ואף על-פי כן, תקנות הבטיחות בעבודה בישראל וברחבי העולם עדיין מחייבות לנקוט את כל האמצעים כדי להקטין חשיפה מקרינה למינימום ההכרחי. "אנחנו חשופים כל הזמן לקרינה קוסמית, שנפלטת מחומרים רדיואקטיביים הקיימים בטבע, ולקרינה מחומר רדיואקטיבי", מסביר פרופ' אלפסי. "כולנו מקרינים, וזו אינה מהתלה. גוף האדם מכיל אשלגן, שחלק קטן ממנו הוא בעל תכונות רדיו-אקטיביות".

גילוי הקרינה המייננת וגילוי הרדיואקטיביות בשלהי המאה ה-19 העמידו לרשות האנושות כלים חדשים לאבחון ולטיפול במחלות וליישומים נוספים. בשנים הראשונות לא היתה מודעות לסיכון שבחשיפה לקרינה, מאות אנשים מתו כתוצאה מחשיפה לא זהירה לקרינה וסוגים חדשים של קרינות ושל מקורות הפצתם נתגלו חדשות לבקרים, אבל די מהר התברר שלצד התועלת שבשימוש בה ובחומרים רדיואקטיביים קיים גם סיכון. בשנות ה-50 של המאה ה- 20, כאשר הוועדות המקצועיות ביקשו להסדיר את נושא חשיפת העובדים לקרינה מייננת, הן אימצו גישה הטוענת שכפי שחשיפה לקרינה במנות גדולות מסוכנת, הרי שגם בכל חשיפה לקרינה יש משום סיכון, ולפיכך צריך לפעול להקטנת החשיפה עד המינימום ההכרחי.

מודל כזה נקרא מודל ליניארי ללא סף תחתון, והוא משמש אותנו עד היום. אבל בשנים האחרונות גברה התנגדות המדענים למודל זה. ממצאי המחקרים לא מאששים את המודל הזה כאשר מדובר בחשיפות נמוכות לקרינה. להיפך, יותר ויותר מדענים בתחום הגרעין גורסים כי חשיפה לקרינה מייננת במנות נמוכות מועילה לאדם הנחשף. מודל זה נקרא מודל ההורמסיס (Hormesis), ואפשר למצוא אותו בתחומים שונים של הביולוגיה והרפואה שבהם יש השפעה הפוכה לאותם חומרים בכמויות שונות. לדוגמה: חלק מן התרופות שבהן אנחנו משתמשים הן תרופות רק כשהן במינון הנכון. במינון גבוה יותר הן הופכות לרעל. חומר כמו ארסן, שהוא חיוני לגוף כשהוא בכמות קטנה, הופך לרעל בכמויות גדולות יותר.

אין עוררין על העובדה שקיים סיכון בחשיפה לקרינה במנות גבוהות, אבל מכך אין להסיק בהכרח שגם חשיפה לקרינה מייננת במנות נמוכות היא מסוכנת.בשנה האחרונה בלבד פורסמו כמה מחקרים המראים שיש תועלת בחשיפה לקרינה במנות נמוכות. בטאיוואן בוצע מחקר על דיירים שגרו בדירות שנבנו מברזל עם תכולה גבוהה של חומרים רדיואקטיביים. הדיירים נחשפו לקרינה במנות נמוכות לאורך למעלה מ-20 שנה, נמצא כי שיעור התחלואה בסרטן אצלם היה נמוך במידה משמעותית לעומת אוכלוסיה שלא נחשפה לקרינה. פרסום אחר מראה שהתמותה מסרטן של עובדי כורים גרעיניים בארה"ב נמוכה במידה משמעותית לעומת קבוצות עובדים אחרות בארה"ב. אילו הדבר היה תלוי בו, פרופ' אלפסי היה ממליץ לממשלות לבנות עוד ועוד כורים. לדבריו, "זהו מקור האנרגיה הנקי ביותר הקיים כיום בעולם. מקורות הכוח האחרים מייצרים כמויות גדולות של דו-תחמוצת הפחמן, הגורמת להיווצרותו של "אפקט החממה"- התחממות כדור הארץ והפשרת הקרחונים".

בואו לדבר על כך בפורום מכשור רפואי