אבחון שמיעה: תשמעו כמה דעות

רוב הקוראים של הכתבה הזאת התנסו בוודאי בבדיקת שמיעה במסגרת קופות החולים: נכנסים לתא מבודד מרעש, שמים אוזניות על האוזניים ועושים מה שהבודק או הבודקת אומרים לך לעשות. אבל מי שחושב כי בבדיקה זו מתחיל ונגמר תהליך אבחון השמיעה - טועה.

מנגנון מתוחכם

האוזן מיועדת לקלוט גלי קול, שהם למעשה שינויי לחץ באוויר, ולהפוך אותם לזרמים חשמליים חלשים. המחשב שבגופנו, הלא הוא המוח, מסוגל לעבד את הזרמים האלה וליצור מהם תחושת שמיעה. לצורך ביצוע משימה זו, מרוכזים גלי הקול באמצעות האפרכסת ותעלת האוזן החיצונית לכיוון עור התוף. האוזן התיכונה, כלומר עור התוף ושלוש העצמות הזעירות שמחוברות אליו, מרכזת שוב את גלי הקול ובכך מגבירה אותם באופן מכני ומעבירה אותם אל שבלול האוזן הפנימית, אשר קרוי כך על שום צורתו.

גלי הקול המכניים הופכים בשבלול לזרמים חשמליים בעזרת מנגנון מתוחכם, שמרכיביו העיקריים הם תאים מיוחדים, הקרויים תאי שיער בגלל ריסים שנמצאים בקצותיהם. הזרמים מועברים לאורך עצבים ומסלולים עצביים עם תחנות עיבוד מידע, שמפענחות את המידע בשלבים עד שבקליפת המוח אנו שומעים ומבינים את משמעות גלי הקול שנכנסו לאוזן.

כאשר יש פגם במערכת, אנו רוצים לדעת שני דברים עיקריים:

1. מהי חומרת הפגם?
2. באיזה מקום (או מקומות) במערכת השמע הוא נמצא?

התשובה הנכונה לשאלות אלה היא הבסיס לטיפול נכון.

אובייקטיבי או סובייקטיבי?

מי שצפה בסדרה "סטאר טרק" ודאי זוכר שהרופא העתידני העביר שם מכשיר מהבהב על פני החולה ומיד ידע מה המחלה ומה הטיפול. מאחר שאנחנו עדיין רחוקים מרחק שנות אור מיכולת כזו, אנחנו צריכים להשתמש בכלים המוגבלים שעומדים לרשותנו כדי להגיע לאבחנה:

א. בדיקות סובייקטיביות, בדיקת שבהן הנבדק שומע צלילים ומגיב לפי הוראות הבודק. זוהי בדיקת השמיעה ההתנהגותית והיא רחוקה מלהיות פשוטה כפי שהיא נשמעת. הצלחה ודיוק בבדיקה זו מחייבים בודק מנוסה, ציוד מודרני מכויל, ונבדק שיכול ורוצה לשתף פעולה. כאשר הכל תקין זוהי הבדיקה האידיאלית אשר מכסה את כל מערכת השמע מהאוזן החיצונית ועד לקליפת המוח. כאשר אחד או יותר מהמרכיבים הללו חסר, ערכה של הבדיקה ודיוקה נפגעים.

ב. בדיקות אובייקטיביות מחייבות שיתוף פעולה פסיבי בלבד של הנבדק, ואין הוא צריך להגיב. גם כאן יש צורך בבודק מיומן וציוד מתאים. בדיקות אלה אינן מכסות את כל מערכת השמע אך מספקות מידע ייחודי. בדיקת הטימפנומטריה מספקת מידע על עור התוף והאוזן התיכונה. בדיקת הרפלקס האקוסטי מספקת מידע על האוזן התיכונה, על האוזן הפנימית וגזע המוח ועל עצב הפנים.

בדיקת ההדים הקוכלאריים מספקת מידע על השבלול, ובעקיפין גם על האוזן התיכונה. בדיקת BERA מספקת מידע על האוזן התיכונה עד גזע המוח. בנוסף מספקות רוב הבדיקות הללו מידע מסוים על חומרת ליקוי השמיעה. בדיקת ASSR מספקת בעיקר מידע על חומרת ליקוי השמיעה ופחות על מיקום הפגיעה.

פאזל בלשי

הדרך הטובה ביותר להגיע לאבחנה מדויקת היא להצליב את המידע המתקבל ממספר בדיקות יחדיו. למה הדבר דומה? לפאזל אשר עד שלא נחבר את כל חלקיו לא נוכל לראות את התמונה הכללית המסתתרת בו. כאשר רואים רק חלק מהתמונה, קל להגיע למסקנות שגויות, לאבחנה שגויה ולכן גם לטיפול שגוי.

אך עד כאן הרצוי. במציאות היום יומית מתבצע רק חלק מהאבחון, הלא הוא בדיקת השמיעה ההתנהגותית. הסיבה לכך אינה מקצועית בהכרח, אלא תקציבית.

ד"ר יהודה הולדשטיין הוא מומחה באף אוזן גרון אשר עוסק בתחום מחלות אוזניים (אוטולוגיה ואוטו נוירולוגיה).

בואו לדבר על זה בפורום מכשירי שמיעה ובעיות שמיעה.