החזרת השמיעה: שתל באוזן
בגיל חמישה חודשים התגלתה דלקת קרום המוח אצל ילדה שבעקבותיה אבדה שמיעתה, אך בזכות ניתוח שתל שבלול היא חזרה לשמוע. המפתח להצלחה: גילוי הבעיה בזמן
ילדה בת חמישה חודשים חלתה בדלקת קרום המוח. הוריה המודאגים שהתמקדו בטיפול בילדתם לא שמו לב שהיא איבדה את שמיעתה בשתי האוזניים כתוצאה מהמחלה. לאחר שלושה חודשים הבינו שיש בעיה, הילדה עברה בדיקת אוזניים ולאחריה הובהלה לניתוח דחוף בבית החולים אסף הרופא על-מנת לנסות להחזיר את שמיעתה.
הניתוח עבר בהצלחה על-ידי פרופ' יונה קרוננברג, מומחה למחלות אף אוזן גרון ובעזרתו של מנהל המחלקה ד"ר אפרים אביתר, והילדה החלה תהליך שיקום שמיעה. "הזמן במקרים כאלו הוא קריטי", מסביר פרופ' קרוננברג. "חייבים לבצע את הניתוח בדחיפות לפני הופעת התגרמות מלאה של האוזן הפנימית שיכולה להיווצר תוך מספר חודשים בודדים".
בדיקת שמיעה הכרחית
דלקת קרום המוח עלולה לפגוע בעצבים באברים שונים בגוף ובהם מערכת השמיעה. הפגיעה בשמיעה נגרמת בגלל פגיעה עצבית ובנוסף בעקבות התגרמות בשבלול של האוזן הפנימית המובילה לליקוי שמיעה בשתי האוזניים. בשבלול נמצא איבר החישה לשמיעה, ובדלקת קרום המוח הוא מתמלא ואיננו מתפקד יותר.
לכ-30% מהילדים הסובלים מדלקת קרום המוח נגרם ליקוי שמיעתי, ולכן חובה לבצע בדיקת שמיעה לכל מי שחולה במחלה. הפגיעה בשמיעה בעקבות המחלה היא פגיעה קשה אשר איננה מאפשרת שימוש במכשירי שמיעה או באמצעי הגברה אחרים.
"כאשר מאבחנים ליקוי שמיעה קשה, הפתרון הוא ניתוח שתל שבמהלכו מכניסים אלקטרודה לתוך האוזן הפנימית (שבלול)", מסביר פרופ' קרוננברג. "השבלול צריך להיות פתוח ובמידה והוא מתגרם, כלומר מתמלא בעצם, אין אפשרות לנתח מכיוון שאי אפשר להכניס את השתל. לפני הניתוח מבצעים בדיקות CT ו-MRI על-מנת לראות את מידת ההתגרמות של השבלול ועד כמה יהיה קשה להכניס את השתל עם האלקטרודה ובהתאם לכך מקבלים החלטה".
שתל לכל החיים
שתל השבלול מורכב משני חלקים - החלק החיצוני כולל מחשב, מיקרופון, מגנט וסליל השראה והחלק פנימי כולל גוף שתל ואלקטרודה, ומושתל מתחת לעור הקרקפת. המידע מועבר דרך סליל ההשראה לשתל בחלק הפנימי של האוזן, לאחר שעבר עיבוד מחשב. באמצעות האלקטרודה מגיע המידע למוח. השתל נשאר כל החיים באוזן הפנימית ולאחר תהליך שיקום שומע הילד כמו כל ילד אחר ויכול ללמוד במערכת החינוכית הרגילה.
הניתוח מוכר ומבוצע בעולם במשך שנים רבות. פרופ' קרוננברג היה הראשון שביצע אותו בארץ במטופל מבוגר בשנת 1989, וב-1993 הניתוח בוצע לראשונה בארץ בילדים. הניתוח הנוכחי בילדה בת השמונה חודשים הוא מקרה יוצא דופן, מכיוון שבדרך כלל ילדים לוקים במחלה בגיל מבוגר יותר. אולם הצלחת הניתוח קשורה גם בגיל הילד, וככל שהילד צעיר יותר כך סיכויי ההצלחה גבוהים יותר.
שיקום שמיעה
הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה ונמשך בין שעה לשלוש שעות. פרופ' קרוננברג פיתח שיטה ניתוחית חדשה הנקראת SMA. בזכות השיטה הניתוח נמשך כשעה, יש פחות סיכונים ואין חשש לפגיעה בעצבים שונים מכיוון שהאלקטרודה מוכנסת אל האוזן הפנימית ישירות דרך תעלה צרה ולא לאחר ביצוע ניתוח בחללי המסטואיד (מאחורי האוזן התיכונה). השיטה מיושמת כיום במרכזים רבים בעולם.
לאחר הניתוח מתחיל תהליך שיקום שמיעה במכון האודיולוגי ושם מתאמים אלקטרונית את השתל למושתל, והוא לומד להכיר את האותות החשמליים כשמיעה. לדברי פרופ' קרוננברג, תהליך השיקום משתנה מילד לילד ותלוי במספר גורמים. "אצל ילד ששמע לפני שחלה בדלקת קרום המוח, תהליך השיקום יהיה קצר יחסית וימשך בין חצי שנה לשנה, זאת בהשוואה לילד שנולד חירש ובמקרה כזה התהליך ארוך ומורכב יותר מכיוון שצריך ללמד אותו הכל מהתחלה. מובן שהצלחת התהליך תלויה גם ביכולות של הילד ובשיתוף הפעולה מצד הוריו מבחינת גירויים לילד ותרגילים. בתקופת השיקום הילד שומע, אבל הוא צריך ללמוד לזהות את אותות החשמל ולתרגם אותם לשמיעה, תהליך הדורש אימון".
בואו לדבר על זה בפורום אף אוזן גרון ילדים.