רשלנות וטיפול רפואי

בעקבות מקרים של רשלנות רפואית שהתפרסמו לאחרונה בתקשורת אנו מציגים לציבור מידע כיצד ניתן להבטיח קבלת טיפול רפואי נאות, להימנע מתאונה רפואית וכיצד לנהוג במקרה של חשש שהנזק נגרם מרשלנות רפואית.

חוק זכויות החולה תשנ"ו 1996 קובע כי "כל מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת יחסי האנוש".
זכות זו של המטופל נגזרת מזכותו של כל אדם לקבל מידע מלא על עצמו (הזכות לאוטנומיה) לרבות אודות הטיפול הרפואי שייעשה בו וכן פרטים על המטפל הכשרתו ניסיונו ומיומנותו. כנגד זכות זו עומדת חובה של הרופא המטפל למסור למטופל את כל המידע הרלבנטי לטיפול כולל מידע אודות מיומנותו, ניסיונו הכשרתו הרפואית וכן ובעיקר אודות היקף הטיפול הרפואי, הסיכויים הסיכונים שבטיפול הרפואי הפרוגנוזה ואפשרויות הטיפול החילופי כלומר האם קיים טיפול רפואי אחר כלשהוא והכל על מנת שהמטופל יוכל להחליט מהו הטיפול אותו הוא מעונין לקבל. אי מסירת המידע כאמור מהווה הפרה של הזכות לתת "הסכמה מדעת" לטיפול הרפואי.

רשלנות רפואית היא תאונה רפואית הנגרמת כתוצאה מטעויות בטיפול או כתוצאה מהפרת החובות המוטלות על הרופא כאמור למשל מינון לא נכון של תרופה אשר עלול לגרום לנזק. אם הרופא לא מסר למטופל מידע כי עליו ליטול את התרופה במינון מסוים או שקיימת תרופה חילופית הרי שהפרת החובה עשויה להצמיח לנפגע זכות לתבוע אם נגרם נזק כתוצאה מהפרת החובה. דוגמה אחרת היא תקלה בניתוח שגורמת נזק כמו שארע לאישה שנפטרה השבוע בניתוח לשאיבת שומן. לפי הפרסומים מדובר בניתוח שנעשה ע"י מי רופא שאינו מומחה בכירורגיה פלסטית. בכל ניתוח יש סיכונים, אך אם הרופא מגביר את הסיכון, בין באי מסירת מידע כאמור או בביצוע טיפול רפואי שאינו טיפול נאות הוא עלול להיות חייב אף אם התקלה בניתוח נ נגרמה מטעות.

יחד עם זאת לא כל טעות של רופא היא רשלנות רפואית, ויש צורך במיומנות רבה כדי להבחין בין מקרים הנחזים כרשלנות אך נגרמים מטעויות. בהגדרה הרשלנות הרפואית היא כאשר הרופא הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל והנזק שנגרם הוא תוצאה של הפרת חובה. כלומר יש 3 תנאים לרשלנות: הפרת חובה, נזק וקשר סיבתי בין הפרת החובה והנזק.

סיכויי האפשרות להגשת תביעה ברשלנות רפואית יכולה להיעשות רק על ידי עו"ד המיומן בתביעות רשלנות רפואית.

ישנן סיבות רבות למקרים של רשלנות רפואית, אך ראוי לציין שרוב המקרים של הרשלנות נגרמים לא כתוצאה מיומנות רפואית נמוכה של הרופא הבודד אלא כתוצאה מהתנהלות לקויה של המערכת הרפואית או חוסר תקשורת בין הגורמים המטפלים או חוסר תקשורת בין הרופא והמטופל.
הרפואה מתאפיינת כיום בהתמקצעות והחולה מטופל על ידי מס' גורמים.

לעיתים קרובות המטופל מקבל טיפול על ידי מס' גורמים חוץ מהרופא המטפל או המומחה המייעץ. למשל כיום מקובל לעשות אבחנה תוך הסתמכות על התייעצויות עם מומחים ועל בדיקות עזר כגון בדיקות מעבדה, בדיקת הדמיה (MRI, CT). החולה מתרוצץ בין הרבה גורמים מטפלים ודי שתהיה תקלה באחת החוליות כדי ליצור קצר בתקשורת בין הגורמים המטפלים ע"מ שייגרם נזק. סיבה שכיחה נוספת היא כאשר רופאים פועלים בניגוד להנחיות מקצועיות, אינם מתייעצים וחורגים ממגבלות ידיעותיהם.


מעל כל אלה הגורם העיקרי לחשד שהנזק נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית היא תקשורת לקויה בין מטפל ומטופל באשר לסיבות שהביאו לנזק.

להמשך הכתבה ולמאמר המלא: לחצו כאן
הנושאים שידונו: האם יש יותר טעויות ורשלנויות? כיצד נדע האם יש לנו עילה לתביעה? מה בין רפואה אלטרנטיבית לקונבנציונלית וכיצד מתנהלת תביעת רשלנות רפואית (עורכי דין, שכר טרחה והתנהלות מול הרשויות, בואו לקרוא)