בתי חולים ללא אנטיביוטיקה

כן, אומר מרק שפיגלמן, פרופסור אורח במרכז קובין למחלות מידבקות וטרופיות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. פרופ' שפיגלמן מתייחס לדו"ח שפורסם באחרונה ב-BBC לפיו נמצאו עדויות על זיהומים חיידקיים במטופלים בבתי חולים ציבוריים בבריטניה (החמורים ביותר באירופה), בעיקר זיהומים של החיידק הקטלני MRSA (סטפילוקוקוס אוראוס עמיד מתיצילין). על אף שהחיידק מסתובב זה ארבעים שנה, הוא עודנו מצוי אך ורק בבתי חולים. השאלה ששפיגלמן שואל היא למה?

שפיגלמן, שהוא גם פרופסור אורח באוניברסיטת קולג' לונדון, טוען במאמר המופיע במהדורה המקוונת של כתב העת של האיגוד המקצועי המלכותי של המנתחים באנגליה (the Annals of the Royal College of Surgeons of England) כי ההקפדה על שימוש באנטיביוטיקה ועל קרצוף הידיים בסבון מחטא (אנטיספטי) עשויה למעשה לגרום להתפתחות צורות אלימות יותר של חיידקים שיפגעו במטופלים. זאת משום שצעדי מנע אלו משמידים את החיידקים המועילים בעוד שהחיידקים 'הרעים' לומדים לשרוד לאחר שהם מסתגלים לאמצעים המופעלים נגדם.

מאחר שזנים שונים של חיידק אינם נמצאים בדרך כלל על אותם משטחים, עדיף, אומר פרופ' שפיגלמן, לאפשר לחיידקים 'הטובים' לחיות בסביבת בית החולים וכך ליצור סוג של הגנה טבעית נגד הזנים הקטלניים.

לבחינת השערותיו, הציע שפיגלמן לבצע ניסוי של בתי חולים חופשיים מאנטיביוטיקה שבהם חיידקים בלתי מזיקים יחיו בחופשיות מבלי שייווצר 'תמריץ' סביבתי להתפתחותם של זנים אלימים יותר. מטופלים שיזדקקו לאנטיביוטיקה יועברו לבתי חולים אחרים (שבהם כמקובל ניתנת אנטיביוטיקה). רופאים בבתי חולים חופשיים מאנטיביוטיקה לא ייכנסו לבתי חולים שמשתמשים בהם באנטיביוטיקה.

בהתאם לכך הוא מציע שרופאים יטבלו ידיהם בתמיסות רוויות בחיידקים בלתי מזיקים, כמו "יוגורט ביו-פעיל", לאחר שירחצו את הידיים בחומר חיטוי. גישה זהה צריך אולי לאמץ כאשר מטפלים ברקמות של חולים העוברים ניתוח.

שפיגלמן מודה שרעיונותיו עלולים להישמע אבסורדיים, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שהחיידק הקטלני MRSA הפך נפוץ דווקא בבתי חולים בישראל כמו גם בבריטניה היכן שנמצאת רוב האנטיביוטיקה המתקדמת ונעשים מאמצי חיטוי קפדניים. "מחובתנו להתחיל לטפל בגורם ולא בתוצאה של מחלה זו".

בואו לדבר על כך בפורום מידענות רפואית