הטו אוזן: 7 עובדות על אוזניים

1. עובדה: האוזן היא איבר מופלא ומורכב. האוזן מחולקת לשלושה חללים: אוזן חיצונה, שכוללת את האפרכסת ותעלת השמע ,אוזן תיכונה, שכוללת את עור התוף ושלושת עצמות השמע, ואוזן פנימית, שכוללת את שבלול האוזן ואת תאי השיער היוצרים את עצב השמיעה.

כשמושמע צליל הוא מגיע בצורת גלי קול אל האוזן ועובר דרך תעלת השמע. משם הוא עובר מעצם שמע אחת, לשנייה ולשלישית. כשזה קורה, הנוזל שנמצא מאחורי שבלול האוזן נע, והתנועה הזו מזיזה את תאי השיער. כשהשערות זזות הן מעבירות, באמצעות עצב השמיעה, את הרעד פנימה - אל המוח.

2. עובדה: לא כל ירידה בשמיעה היא בלתי הפיכה. למעשה, כל ירידה בשמיעה שמקורה בחלל שעד האוזן הפנימית ניתנת לתיקון. בין אם זה חור בעור התוף, דלקת בתעלה החיצונית או נוזלים בחלל האוזן, טיפול או ניתוח מסייע לבעיה. אולם ירידה בשמיעה שמקורה מהאוזן הפנימית והלאה, נקראת ירידת שמיעה עצבית ומחייבת מכשיר שמיעה.

3. עובדה: חשיפה לרעש חזק יכולה לגרום נזק לעצב השמיעה. על פי ההגדרה המילונית, רעש הוא צליל בלתי רצוי הגורם להפרעה. עוצמת הרעש נמדדת בדציבלים, ועוצמה של 80 דציבל ומעלה נחשבת רעש מזיק. במקרים של חשיפה ממושכת לרעש מזיק יכול להיגרם הרס של תאי השיער באוזן הפנימית. הפגיעה הזו באה לידי ביטוי בתחושה של אטימות או צלצולים באוזניים, ולרוב היא חולפת בעת מנוחה. אולם, כאשר הרעש ממושך או חזק יותר, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך.

כדאי לדעת: רעש המכיל בעיקר צלילים בתדרים גבוהים, כמו רעש מטוסים, יגרום למצב של פגיעה בשמיעה מהר יותר מרעש המכיל בעיקר תדרים נמוכים.

4. עובדה: מקלוני אוזניים יכולים לגרום נזק לעור התוף. באוזניים שלנו קיים מנגנון לניקוי עצמי שבאמצעותו ההפרשות יוצאות דרך תעלת האוזן החיצונה. שימוש במקלוני אוזניים מנוגד לתנועה הטבעית הזו ועלול לגרום, במקרה הקל, לפקק החוסם את תעלת האוזן. במקרים קשים יותר עלול להיגרם קרע לעור התוף ואף נזק לשרשרת עצמות השמע. במידה והאוזניים מפרישות יתר על המידה, ניתן לגשת לרופא שיערוך ניקוי מבוקר.

5. עובדה: ניתוח "כפתורים" מסייע במקרים של דלקות אוזניים חוזרות. דלקות אוזניים חוזרות מופיעות בקרב ילדים עד גיל שלוש, ומקורן מנוזלים המצליחים לחדור אל תוך חלל האוזן. במידה ומתגלה ירידת שמיעה על רקע נוזלים או דלקות חוזרות ונשנות, הפתרון היעיל הוא ניתוח כפתורים. זוהי פרוצדורה קצרה בהרדמה כללית שבמהלכה מנקרים את עור התוף, שואבים את הנוזל ומחדירים כפתור היוצר אוורור תמידי של האוזן. לאחר כשנה הכפתורים נפלטים לבד החוצה ועור התוף שב ונסגר.

6. עובדה: בדיקת סינון שמיעה יכולה להציל תינוקות מחרשות. ברוב בתי החולים בארץ מתבצעת בילודים בדיקת "סינון שמיעה". זוהי בדיקה קצרה ופשוטה, שמתרחשת ימים ספורים לאחר הלידה, בעת שהתינוק ישן. הבדיקה יכולה להצביע, ברמת הסתברות גבוהה, אם יש חשד לליקויי שמיעה. הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר שמסוגל לקלוט גלי קול שמתקבלים מהאוזן הפנימית. במידה ולא מתקבלים האותות, נשלח התינוק לבדיקות נוספות כדי לבדוק את רמת ליקויי השמיעה שלו. לאחר בחינת כל התוצאות ובהתחשב בעומק ירידת השמיעה, ניתן להתאים לתינוק מכשירי שמיעה או לבצע השתלה של שתל קוכליארי. השתל מיועד לתינוקות מגיל שנה ואילך שליקוי השמיעה שלהם חמור עד עמוק.

7. עובדה: ירידת שמיעה היא עניין של גיל. אחד מכל שלושה אנשים מעל גיל 65 מוגדר ככבד שמיעה. תפקוד תאי השיער באוזן יורד עם הגיל, וברוב המקרים נפגעות קודם התדירויות הגבוהות. כתוצאה מכך, מבוגרים רבים מדווחים על ירידה בשמיעה, בעיקר במצבי שיחה בקבוצות גדולות ורעשים בינוניים, הנתפשים באוזניהם כלא נעימים.

ייעוץ מקצועי: ד"ר סיוון גושן, סגנית מנהל מחלקת א.א.ג ומנהלת מרפאת א.א.ג בבית החולים מאיר בכפר סבא

מתוך "הדניוז", מגזין מבית הדים גליון מספר 3

בואו לדבר על זה בפורום מכשירי שמיעה ובעיות שמיעה.