מכשירי שמיעה: נעשה ונשמע

מהרגע שבו עולה החשד לבעיה בשמיעה ועד לשלב קבלת מכשיר השמיעה, על המטופל לעבור תהליך אבחון מדויק שכולל מספר שלבים ובדיקות. "השלב הראשוני הוא למעשה השלב בו מגיע המטופל למכון הדים לביצוע בדיקת שמיעה על רקע של קושי בשמיעה", מסבירה שרה ווייל, קלינאית תקשורת בכירה במכון הדים, מוסמכת מה- American speech and hearing association. "קודם לכך מומלץ לקבל הפניה מרופא אף אוזן גרון שתכלול ציון מצב אוטוסקופי של האוזן. אוטוסקופיה תקינה משמעותה כי האוזן נקייה ואין סיבה המונעת מהנבדק להיעזר במכשירי שמיעה.

הבדיקה הראשונה היא בדיקת שמיעה רגילה, בה משמיעים למטופל בין היתר מילים בעוצמה נוחה. לאחר מכן אנו מבצעים בדיקה ייחודית להדים, במסגרתה בודקים איך האדם מתפקד שמיעתית על רקע רעש. בבדיקה מושמעים באוזן אחת מילים בליווי רעש, הנקרא Speech Noise. בדיקה זו מאפשרת לנו להבין את הקושי השמיעתי של המטופל בעולם האמיתי, המוצף רעשי רקע שונים. המידע מסייע לנו בבחירת מכשיר שמיעה העונה על צרכיו השמיעתיים של הלקוח ועוזר לתאם את הציפיות ממכשירי השמיעה".

- אבל האם אותו רעש רקע לא יפריע לכל אדם באשר הוא?

שרה: "לאו דווקא. אנשים בעלי שמיעה תקינה יכולים להבין היטב דיבור על רקע רעש, גם אם הוא חזק יותר מהעוצמה של הדיבור. ככל שהשמיעה נפגעת יותר, חשוב כי עוצמת הדיבור תהיה חזקה יותר מעוצמת הרעש הסביבתי. ישנם מכשירי שמיעה רבים היום, שמאפשרים וויסות רעשי הרקע והדגשת אותות דיבור".

בדיקת הבנת הדיבור על רקע רעש בודקת יחסי אות- רעש (SNR =Signal-to-noise ratio). "לעיתים התוצאות מצביעות על אי יכולתנו לעזור למטופל, גם אם ניעזר במכשיר שמיעה המשוכלל ביותר", מוסיפה שרה.

"בנוסף אנו בודקים מהן העוצמות הכי חזקות, שאדם יכול לסבול. קוראים לזה UCL Comfortable Level) (Un והתוצאות מכוונות אותנו לבחירת מכשיר שמיעה, בעל עוצמת הגברה, שאינה עוברת את סף הסבילות לעוצמה חזקה (UCL). בדיקה נוספת שמבוצעת במכון נקראתMCL (Most Comfortable Level),אשר מראה לנו את העוצמה, בה הנבדק שומע נוח ביותר. תוצאות הבדיקה עוזרות לנו לבחור עבור הלקוח רמת הגברה, שתאפשר לו להבין ולשמוע בעוצמה נוחה".

להכיר את האדם לעומק

במקביל מבצעים גם בדיקות נוספות, וזאת בכדי לבצע התאמה אופטימלית של המכשיר. "העניין הוא הרבה יותר מורכב מאשר ביצוע בדיקות טכניות", אומרת שרה. "אנו מסתכלים על התוצאות של הבדיקה הטונלית (עם צלילים) וגם על התוצאות של הבדיקות עם המילים. בנוסף, יש לנו שאלון כדי להכיר את האדם לעומק. לא מספיק לנו רק לבדוק שמיעה ועל סמך זה לקבוע מה מתאים לו. יש עוד מרכיבים חשובים כמו לשאול על המצב הרפואי באופן כללי: האם יש מחלות כמו סוכרת או אם עבר אי פעם כימותרפיה. אנו בודקים את תפקוד הידיים, כיוון ששימוש במכשיר שמיעה מותנה ביכולות מוטוריות בהפעלתו ובהחלפת סוללות. עוד אנו שואלים שאלות לגבי הרקע הרפואי באוזניים: האם עבר ניתוחים או סובל מהפרשות, דבר שעוזר לנו להגדיר איזה מבנה של מכשיר שמיעה מתאים לאדם. אנחנו בודקים גם את תעלת האוזניים, את גודלה ואת תנועת מפרק הלסת בתעלות השמע. כמובן שאנו בודקים את הצרכים של כל אדם ואדם: האם הוא עובד ואיפה, האם הוא חשוף לרעשי רקע ואפילו אם הוא נוהג לצאת לבלות בתיאטרון. זה לא רק השמיעה שמעניינת אותנו, אלא מיהו האדם ואיך הוא מתפקד, וכל המכלול הזה עוזר לנו להחליט איזה סוג של מכשיר מתאים לאותו אדם".

- האם יש תקופת הסתגלות למכשיר?

"בהחלט. אנו מקפידים להסביר לאדם על חווית השמיעה עם מכשירי שמיעה. במיוחד עבור אדם עם ליקוי משמעותי בשמיעה, אשר יתחיל פתאום לשמוע קולות ורעשים, שלא שמע או ששמע מאד חלש- זה יכול להישמע אפילו חזק בתחילה. אני גם מספרת להם שפתאום הם ישמעו את הקול של עצמם קצת מוזר. אני רוצה לשים את כל הקלפים על השולחן כדי שלא תהיינה הפתעות במהלך תקופת הסתגלות. לוקח זמן למוח לקבל את כל הגירויים שלא קיבל עד הרכבת מכשיר שמיעה ולחזור לעולם השומעים עם שמיעה טובה יותר".

וכמה זמן לוקח להסתגל?

"המחקרים מדברים אפילו על חודשיים, אבל מניסיוני, רוב ההסתגלות היא בהתחלה. לפעמים כבר לאחר מסירת המכשיר ללקוח אפשר לראות את השינוי, כאשר אני מדברת בקול חלש ורואה שהאדם שומע ומבין אותי. אנחנו נותנים למטופלים שלנו חודש ניסיון עם מכשירי השמיעה. אנשים חוזרים לביקורת אחרי שבועיים, ומתפקדים די טוב עם המכשיר".

- קורה שמחליפים מכשיר?

"אין הרבה מקרים של החלפות, אבל זה יכול לקרות. רוב האנשים מסתדרים עם המכשיר לאחר שהותאם להם באופן אישי, אבל אם יש בעיה- אנחנו מחליפים את המכשיר לדגם אחר".

טובות השתיים

במידה וקיימת בעיית שמיעה בשתי האוזניים, מומלץ להתחיל מייד עם מכשירי שמיעה לשתי האוזניים. "זה לא אותו דבר לשמוע במונו ולא בסטריאו" אומרת שרה. "לא נבראנו סתם עם שתי אוזניים. כל אוזן תורמת להבנת הדיבור, ומה שאוזן אחת מפספסת- השנייה יכולה להשלים כדי לספק את הבנת הדיבור המרבית. שמיעה דו צדדית גם מאפשרת למקד מאיפה בא הדיבור. מחקרים מראים כי כשיש ירידה בשמיעה באוזן והאדם לא מרכיב מכשיר שמיעה- במהלך הזמן השמיעה של הצלילים יכולה אומנם להישאר זהה, אולם מופיעה ירידה ביכולת הבנת הדיבור".

מתוך "הדניוז", מגזין מבית הדים

בואו לדבר על זה בפורום מכשירי שמיעה ובעיות שמיעה.