העצמה

מימוש עצמי ואושר - שני מושגים אלה זכו בעשורים האחרונים למקום של כבוד בחיינו, אבל לא כולנו יודעים מה לעשות איתם ואיך באמת להשיג אותם. הדבר הופך לקשה עוד יותר בשל השינוי בחלוקת התפקידים בחברה ובמשפחה: אם בעבר היתה חלוקה זו מוגדרת וברורה יותר, כיום יש מקום רב יותר למעברים בחיים ולשינויי סטטוס. כמעט הכל לגיטימי. רק תבחרו...

וכאן עולות שאלות רבות: איך לבחור ולהחליט מה באמת מתאים לי? האם לבחור במה שמעניין אותי? אולי במה שיביא לי כבוד? כסף? ואם הדברים לא משתלבים יחדיו - על מה לוותר? האם באמת בחרתי במה שאני רוצה או במה שמצפים ממני משפחתית וחברתית? כיצד לגשת לעריכת שינוי בחיים? מה צריך על מנת להשיג את המטרות אליהן אנו שואפים? איך להגיע למצבי WIN WIN"" בהם שני הצדדים יוצאים מרוצים?

האמונה שעליה מבוסס תהליך ההעצמה ושמניסיוני גם מוכיחה את עצמה, היא שבכל אדם קיימות כל התכונות וכל היכולות- הן חיוביות והן שליליות ולהיכן שמופנה הזרקור, זה מה שנראה. לפיכך כל שצריך לעשות הוא רק להזיז את הזרקור במטרה להאיר תכונות חיוביות נוספות אצלנו - תכונות שאנו רוצים להעצימן. שהרי בסופו של דבר אני מאמינה כי האופן בו אדם רואה את עצמו ומתייחס אל עצמו כך גם יתייחסו אליו אחרים.
תכונה זו מכונה על ידי העצמה מעגלית: אדם המתייחס לעצמו באופן חיובי יקבל משוב חיובי מהסביבה ויקל עליו להתייחס לעצמו עוד יותר טוב וכן הלאה, תכונה זו פועלת גם בכיוון ההפוך.

למי מאיתנו לא יצא לראות אדם שנראה פחות מוכשר, אך עם זאת זכה ביחס של מלכות והערכה שאנו לא קיבלנו. או אולי אדם שמקבל משכורת גבוהה על אף שתפוקותיו נמוכות יותר. ואולי ניתן להסיק מכך מסקנה על עצמנו: איננו מקבלים בחיים את מה שאנחנו שווים, אנחנו מקבלים רק את מה שאנחנו חושבים שאנחנו שווים ומעיזים לבקש.

מניסיוני בטיפול במצבים מעין אלה, רבים האנשים שיאמרו "ניסינו ולא קיבלנו", "כרגע אין לי נתונים לבקש כי אני לא מספיק טוב" או ש"המצב של החברה לא טוב". אבל אני סבורה, כי ברוב המקרים (גם אם זו המציאות), מי שבאמת חושב שמגיע לו, ימצא את הדרך להשיג זאת.

איך משיגים ביטחון עצמי זה? לכך דרושים שני מרכיבים בסיסיים:
1. היכולת לראות קודם את צרכינו ורצונותינו, ורק אחר כך את אלה של אחרים.
2. היכולת לחשוב שאנו טובים מספיק טובים לפחות כמו כולם - למרות המגרעות.

מניסיוני, זה לא תמיד פשוט. למשל, שאלה ששאלתי רבים היא "מה אתם חושבים לעצמכם כשאתם מסתכלים בראי?". על כך זכיתי לתשובות כמו "אני לא ממש מסתכלת, אני רק מרפרפת על המראה שלי באופן כללי", "אני לא מדבר עם עצמי - זה דבילי" או "אני מביט על הקמט החדש/ ההתקרחות/ החצ'קון/ על השיער הלבן". גישה זו הוכיחה לי, שאם כבר - אנשים מרבים להתעמק מול הראי בפגמים ובחסרונות שלהם, ולאו דווקא בפרגון עצמי. אפילו כשאנו לבד, רבים חשים נבוכים לפרגן לעצמם והביקורת העצמית זורמת ביתר טבעיות.

ולכן, כמו כל דבר חדש ופחות טבעי בחיים, יש לתרגל גם את היכולת הזו. איך עושים את זה? אפשר למשל להכין רשימה של תכונות חיוביות שלנו, ולנסות לשנן אותם לעצמנו בכל יום, עד שיום אחד הן יהפכו לחלק טבעי מאיתנו (ואז להרחיב את הרשימה שוב).
היכולת להסתכל על עצמי באופן חיובי חשובה במיוחד ברגעים בהם אנו צריכים להפגין את יכולותינו בפומבי. למשל, לפני בקשת העלאה בשכר. במקרה כזה אני ממליצה לכם לפתוח את מעמד הבקשה בתזכורת קצרה לכם ולבוס, בה יודגשו יכולותיכם המקצועיות ותרגומן לתפוקות לתועלת במקום העבודה. תזכורת זו חשובה על מנת להאיר את יכולותיכם, אבל גם לשים אתכם במוקד (טבעי שהבוס ישים את צרכיו קודם וההצגה החיובית שלכם מעבירה את הזרקור אליכם).

לכולנו מגרעות ויש לכך שני צדדים מה שאנו לא אוהבים בנו ומה שאחרים לא אוהבים בנו. בדרך כלל קיימת התאמה ביניהם, ישנם מצבים בהם הסובבים אותנו חווים דרך תקשורת לא מילולית כי אנו לא אוהבים או ביקורתיים כלפי תכונה מסויימת בנו. ומאמצים, לכן, גישה דומה בהתייחסותם אלינו. (אם איננו אוהבים תכונה זו בעצמנו כנראה שיש לנו סיבה).
ההתייחסות למגרעות ,לדעתי, אמורה להיות שכדאי לשנות את מה שניתן ורוצים ולהשאיר ולהתיידד עם השאר. יש תכונות שאולי פחות נוח איתם אבל יתרונותיהם עולים על החסרונות.
למשל, לי יש חוש הומור ציני מפותח שבהחלט לא כולם חושבים שהוא מצחיק, אבל הוא עזר לי לאורך החיים להתמודד עם מצבי חיים שונים ולכן למרות שונותו הוא נשאר איתי באהבה.

בעזרת תהליך ההעצמה ניתן ללמוד לאהוב ולכבד את עצמנו כמו שאנחנו לא מושלמים, עם היתרונות והחסרונות שלנו שהרי בסופו של דבר השונות שלנו עושה את העולם למעניין ויפה יותר.