טינטון: להשתיק את הרעש

להפרעת השמיעה טינטון (טיניטוס, Tinnitus), שהיא למעשה תחושה של אדם השומע צליל שאין לו מקור חיצוני, נקשרו אגדות אורבניות רבות. היא מפחידה, מאיימת וגורמת לסובלים ממנה פחד ותסכול בלתי מוצדקים. הסובלים מטינטון חייבים להבין שאין ממה להיבהל - ברוב המקרים הבעיה ניתנת לטיפול על ידי העלמת הגורם לה; וביתר המקרים היא תחלוף מעצמה במהרה. ולא, הבעיה לא גורמת לחירשות.

זהו מצב בו לאדם יש תחושה שהוא שומע צליל, למרות שלצליל אין מקור חיצוני. הצליל הזה שיכול להישמע כרחש, שריקה או צפצוף, מופק מתוך מערכת השמיעה על ידי המוח והוא יכול להיות קבוע ומתמשך או לבוא וללכת - וגם עוצמותיו ותדריו יכולים להשתנות.

עד כמה מצב זה מפריע לאדם הסובל ממנו?

זה תלוי ומשתנה מאדם לאדם. אנשים עם סף גירוי נמוך, עם חרדה ועם צורך בשליטה, לרוב יתקשו יותר לתפקד עם הרעש. אחרים יתפקדו מצוין ויתעלמו מקיומו של הטינטון עד שיושלם הטיפול במצב. ההשלכות של טינטון תלויות במצב השמיעה, מאפייני ומבנה האישיות, נסיבות חייו של האדם, וגם - ובעיקר - התמיכה לה זוכה המטופל. זה לגמרי אינדיבידואלי.

מה הם הגורמים לטינטון?

ברבים מהמקרים יש קשר לאחד או יותר מהגורמים הבאים:

1. ירידה בשמיעה: ברוב המקרים, מופיעה בנוסף לטינטון גם ירידה בשמיעה. הטינטון הוא מעין "פעמון אזהרה" לכך שלא שומעים כמו בעבר

2. מצב הבריאות הכללי ירוד: הפרעות בריאותיות כמו מחלות שאינן מיוצבות או מטופלות, כאבים כרונים, דום נשימה בשינה, וכדומה

3. סיבות הקשורות לתפקוד המוח, כגון פגיעה בשל חבלת ראש או מחלה

4. רקע נפשי: הפרעות של דיכאון, מתח, חרדה

5. שימוש בתרופות: ישנן תרופות שעלולות לגרום להופעת טינטון, ובעיקר תרופות הפוגעות בשמיעה כמו אנטיביוטיקות מסוימות או כמוטרפיה, או תרופות בעלות השפעה מרכזית על המוח כמו תרופות הרגעה וכו'

6. כאבים באיזור האוזן, דלקות אוזניים, הפרעה במפרק הלסת, או כל תופעה הגורמת למיקוד תשומת הלב באיזור האוזניים

מהו המהלך הטבעי של הטינטון?

אצל הרוב המכריע של האנשים שחווים טינטון עם טיפול ראשוני והסבר נכון, המוח יסנן אותו כך שהוא יהפוך להיות זניח או בלתי קיים או בלתי מטריד, ומדובר בכ 85% מהאנשים שעברו את חווית הטנטון.

מהו הטיפול בטינטון?

הטיפול בטינטון מתמקד בניטרול הגורמים לטינטון. מרגע שמזוהה ומבודד הגורם לטינטון, עושים הכל כדי להעלים את הגורם הזה על מנת לאפשר למוח לסנן את הטינטון ביתר יעילות. לכן, הטיפול בטינטון הוא טיפול מורכב ורב שלבי ומותאם אישית למטופל.

בשלב הראשון של הטיפול נערך בירור של הגורם להפרעה, וניתן הסבר קצר ומרגיע על התופעה ועל יכולת המוח לסנן את הטינטון.

בשלב השני של הטיפול, מותאמת תכנית טיפולית להעלמת הגורם. שלב זה כולל טיפול במחלות הרקע, יכול לכלול שינויים תזונתיים, טיפול נפשי במידת הצורך, וטיפול בירידה בשמיעה, אם היא זו שברקע הטינטון (למשל על ידי ניקוי פקק, התאמת מכשיר שמיעה) ועוד. כאמור, טיפולים אלה מסייעים לכ-85% מהמטופלים.

בקרב הנותרים, שסובלים יותר מהטינטון, ואיכות חייהם נפגעת, עוברים לשלב השלישי שכולל טיפול קוגניטיבי המכוון לטנטון. טיפול נקרא TRT, ( (Tinnitus Retraining Therapyומביא לשינוי עמדות כלפי התופעה. הטיפול כולל הסברים, הדרכה, הרגעה, תמיכה וליווי, וברוב המקרים יש צורך בהתאמת מכשירי שמיעה גם אם הליקוי בשמיעה קל יחסית. ישנם מכשירי שמיעה מיוחדים לטיפול בטנטון שבתוכם תוכנה מיוחדת הגורמת לרעש מיוחד כגירוי למערכת השמיעה כחלק מהטיפול, או מחוללי קול מכשירים דמויי מכשיר שמיעה המשמיעים רעש דומה ללא הגברת השמיעה.

זה עלול להיות מתסכל מאוד, לא?

זה אכן עלול להיות מתסכל, אבל זה לא מחויב המציאות. אמנם זה לא מאד נעים להתמודד עם בעיה שאין לה פתרון ברור ומיידי, אבל עדיין לא מדובר במחלה נוראית, מפלצתית שגורמת סבל רב למטופלים, או משהו שדומה לכתרים שקשרו לראשה. מה שמפתיע אותי בכל פעם מחדש: כמותן ואיכותן של האמונות הטפלות הממלאות את לב המטופלים באימה. חלק ניכר מהשלב השלישי בטיפול מתמקד בהרגעת המטופל וחשיפת האמת. המטופלים עוברים למידה מחדש של המציאות ולוקח להם זמן רב להשתכנע שהם לא עלולים להתחרש. אני ממש משקיעה זמן רב בדה-מיסטיפקציה ומרגיעה את הפאניקה, תוך הבהרה שישנן עוד דרכי פעולה והתמודדות.

כולם חייבים לדעת ולהבין שטינטון איננו כה נורא ואפשר לחיות איתו. כל מי ששומע טינטון בטוח שאין לכך טיפול וכי אי אפשר לחיות עם זה. אז חשוב להפריך ולנפץ את המיתוסים הללו ברוב מוחץ של המקרים יש לתופעה טיפול שמתמקד בגורמים לבעיה; ברוב המקרים זוהי בעיה זניחה ושולית שלרוב חולפת מעצמה; וכשאין גורם ברור, אז אפשר לחיות עם הבעיה בכל מיני דרכים ושיטות, עם ליווי וסיוע מתאימים; וגם לחכות שזה יחלוף, בידיעה שמרבית החולים משתפרים ושרוב הסיכויים שעם הזמן המוח יסנן לבד את הצליל.

אם מטופל מגיע לטיפול בגישה לפיה אין מה לעשות, אין עזרה ואין מזור, הוא רק מחריף את מצבו. הוא עסוק כל היום בצליל המציק, בודק כמה הוא חזק, האם הוא בא והולך והאם הוא השתנה. העיסוק הזה גורם להחמרת המצב ופוגע בתפקוד המטופל.

ישנם אמצעים שונים, כלים וטכניקות שמסייעים למטופל להרפות, לא להתעסק בצליל הזה, לחיות חיים רגילים ורגועים ולהתאזר בסבלנות עד שהתופעה תרגע, מה שבהחלט קורה. גם מהמטפלים נדרשת רגישות מספיק גבוהה והם חייבים למצוא דרך לסייע למטופל, לעודד אותו ולעורר את תקוותו - ולא לומר לו משפטים כגון: "אין מה לעשות, תחיה עם זה". זה מייאש, מתסכל ומגביר את הסטרס שמחזק ומחריף את הטינטון.

בשל כך, חשוב מאד שהמטופל ימצא מטפל אופטימי ונעים שיתמוך בו ויסייע לו למצוא את הדרך לטפל בבעיה - ולחיות איתה בשלום. למרות שלעתים קשה למטופל להאמין בכך, ניתן לחיות עם הטינטון בשלום, ויש רבים שעושים את זה. ככל שהמטופל רגוע יותר ומבין את מצבו, שמיעתו תפקודית והטיפול הקוגניטיבי נותן לו כלים חשיבתיים נכונים, כך המוח מסנן ביתר יעילות את הטינטון. המטופל, הודות לשיקום השמיעה ולסיוע הנכון, ילמד לא לשקוע במרה שחורה, לא לרחם על עצמו ולא לחוש מסכן. עם המידע הנכון, יבין המטופל שהשד לא כל כך נורא - וזה בעצם הטיפול הכי יעיל במצבו.

ד"ר טליה מרק בנטנקור היא מומחית ברפואת אא"ג; מנהלת רפואית של "אופקים" - המרכז לאיכות השמיעה; ומנהלת המרכז הישראלי לטיניטוס

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום סחרחורת וטינטון (רעשים באוזניים).