הפרעות שינה אצל ילדים
שוב לא שקט, שוב מתוח ובועט? הפרעות שינה הן תופעה די נפוצה אצל ילדים. אופן ההתמודדות של ההורים עשוי להיות מאוד משמעותי לפתרון מהיר ומוצלח של הבעיה
הפרעות שינה אצל ילדים הן הפרעות המורכבות ומושפעות ממספר גורמים, כמו למשל גורמים פסיכולוגיים, ביולוגיים, התפתחותיים, סביבתיים וחברתיים. בעיות השינה הנפוצות ביותר בינקות ובילדות המוקדמת הן בעיות הקשורות להירדמות ולשמירה על שינה רציפה. בעיות שינה אצל ילדים עלולות להיות כרוניות ולפגוע בתפקוד היומיומי, הן של הילד והן של הוריו.
מכיוון שלבעיות שינה אצל ילדים ישנה השפעה שלילית על ההתפתחות ההתנהגותית, הקוגניטיבית והרגשית - והן יכולות לנבא תגובות שלילית בילדים ומתבגרים, התערבות טיפולית בשלב התפתחותי זה הינה חשובה ביותר.
מהן הפרעות השינה הנפוצות בקרב ילדים?
הפרעות השינה הנפוצות בילדות כוללות סיוטים, ביעותי לילה, פחדי לילה, הרטבת לילה, התנגדות לשינה, יקיצות מרובות והפרעות נשימה בשינה.
מהם הגורמים להפרעות שינה בילדות?
ישנו מגוון מאוד רחב של הפרעות שינה אצל ילדים. יש הפרעות שהן על רקע התנהגותי, יש הפרעות שהן על רקע ביולוגי, ויש גם מזג אישי לילד (טמפרמנט), וכן קשר הדוק בין הפרעות השינה לאופן שהסביבה הקרובה שלו מתנהלת.
באופן עקרוני, יש לאבחן כל הפרעת שינה ספציפית אצל ילד ספציפי - ולבדוק את הגורמים היוצרים ומשמרים אותה. תלונה עיקרית, המגיעה מצד הורים, היא כלפי ילדים שקשה להם להירדם, או שהם מתעוררים לסירוגין במהלך הלילה, מגיל חצי שנה ומעלה. עד גיל זה, היכולת להרגעה עצמית ולהירדמות עצמאית מתחילה להתפתח.
הפרעה זו שכיחה ביותר וקשורה לקושי בהצבת גבולות הוריים. כהורים, לעתים, אנו מחבלים בשינה של ילדינו, על ידי יצירה של תנאים שהילד חייב כדי להירדם. כלומר: אסוציאציות שינה. אם הילד לומד שהוא חייב להירדם במיטה של אמא ואבא, תוך כדי הנקה, מגע, או תוך כדי נסיעה בעגלה - ומתרגל לישון באופן הזה - כך הוא ילמד להירדם כשהוא מתעורר בלילה. הוא גם יתעורר יותר. גם בגילאים יותר מאוחרים, נוכחותם של הוריו, או נוכחות של ההרגל הקבוע - יידרשו לו כדי להירדם. אלה גורמים סביבתיים שמשמרים את המצב.
ממה נובעות בעיות שינה אצל ילדים?
בעיות שינה כרוניות נובעות גם מהתנהגות של ההורים. לחלק מהן יש בהחלט בסיס משפחתי או גנטי, כמו במקרה של ביעותי לילה. במקרים רבים, כשילד סובל מסיוטים או מהליכה בזמן השינה, מישהו במשפחתו סבל מבעיה זו בעבר.
כיצד מתמודדים עם סיוטי לילה אצל ילדים?
ישנם סיוטים המגיעים בגיל מסוים באופן התפתחותי, וישנם סיוטים נקודתיים הנובעים מפחדים אחרים. השאלה העיקרית היא כיצד מתמודדים עם המצב. אם ההורים משמרים את תבניות ההרגעה שמרגיעות את הילד, תבניות שהשינה שלו מותנית בהן - הילד יירגע רק אם הוריו נוכחים. כך, למעשה, ההורים לא עוזרים לילד להתגבר, ומביאים למצב של שימור הבעיה העלול להגביר את התדירות ואת המצוקה סביב הנושא. לכן יש ללמד את הילד להתמודד לבדו ולהוריד את התלות בהוריו כספקי הרגעה.
ממה נובעות הפרעות נשימה בזמן השינה?
נושא זה בדרך כלל נבדק באופן פיזי, על ידי רופא אף אוזן גרון, אשר מפנה את הסובל מהפרעות שינה, במידת הצורך, לבדיקה במעבדת שינה.
באיזה גיל מופיעים פחדי לילה, בדרך כלל?
בדרך כלל, בגילאי 4 עד 6, ילדים מפחדים ממפלצות, מחושך, מיצורים דמיוניים - וזהו סימן התפתחותי נורמלי ידוע. אצל רוב הילדים, פחד זה נמשך לתקופה קצרה ולא מוביל לדרמה גדולה. אבל אצל חלק אחר מהילדים, אנחנו רואים שהפחדים עולים דרגה. ברגע שההפרעה נמשכת יותר זמן, נוצרת מצוקה גדולה שמשפיעה על השינה. חשוב מאוד לדעת איך לנטרל את הבעיה, כי במידה והילד לא יתגבר עליה, היא בדרך כלל תצבור יותר ויותר נפח.
מתי נדע שזאת בעיה כרונית ומתי כדאי לחכות שהילד יגדל - ושהפחדים אולי יעברו מעצמם?
התשובה לכך טמונה בעד כמה המצב משפיע על החיים של הילד ושל ההורים, ומה עוצמת הבעיה? כמה אנרגיה זה דורש מכולם ומשפיע על התפקוד היום יומי? במידה והדבר לא עובר תוך זמן סביר, כדאי לשים לב לנורות האדומות וללכת לייעוץ מקצועי. בדרך כלל, הנטייה של בעיית קשיי השינה היא לא לעבור מעצמה, אלא להיכנס למסלול קבוע וכרוני.
כיצד מטפלים בבעיה מבחינה מקצועית?
לכל הפרעת שינה, בכל גיל, יש את דרכי הטיפול שמאפיינות אותה. בגילאים מאוד קטנים, אנחנו נתקלים בעיקר בקשיים בהירדמות וביקיצות מרובות - ועובדים על אמונות ועל תפיסות ההורים ועל תגובותיהם, המשפיעות על המצב.
ככל שהגיל עולה, ישנה אפשרות לשלב את הילד בטיפול - לא תמיד חייבים - וגם להשתמש בסוגים שונים של מרכיבים טיפוליים. חשוב מאוד לקבל תמונה קלינית מקיפה כדי לתכנן טיפול מותאם ויעיל לילד.
ד"ר יונתן קושניר הוא דוקטור לפסיכולוגיה, פסיכולוג קליני וחבר מומחה באיגוד הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (איט"ה)
בואו לדבר על זה בפורום הפרעות שינה בקרב ילדים.