לקויות שמיעה אצל מבוגרים

אחד הסימנים הראשונים לליקוי שמיעה הוא קושי להבין דיבור בסביבה רועשת או בנוכחות מספר דוברים. אנשים עם ליקוי שמיעה מתלוננים לעתים כי הם שומעים כמעט ללא קושי כשהם מדברים עם אדם אחד, אבל כשהם נמצאים בחברה (ארוחה משפחתית, בית קפה וכו') הם מאוד מתקשים להבין את הנאמר. אנשים עם ליקוי שמיעה עשויים להתלונן גם על כך שדוברים רבים נשמעים להם לא ברור או כאילו הם ממלמלים.

הזיהוי של ליקוי שמיעה על ידי הסביבה יכול להיות מורכב. לעתים קרובות אנשים עם ליקוי שמיעה יבקשו מבן שיחם לחזור על דבריו שוב ושוב, אבל לעתים, בשל בושה ומבוכה, הם עשויים להמנע מכך. לעתים המאמץ לשמוע ולהבין הוא כה גדול, עד שהאדם לקוי השמיעה מתכנס בתוך עצמו ונמנע מהשתתפות בשיחה.

כמו כן, כיוון שהמסר השמיעתי נשמע לאדם לקוי השמיעה באופן משובש, הוא עשוי לזהות את הנאמר באופן שגוי, ולכן, פעמים רבות הוא ייראה לסובבים אותו כאילו הוא עונה "לא לעניין".

מהם הגורמים ללקות שמיעה שאינה מולדת?

לקות שמיעה שאינה מולדת עשויה להיגרם מסיבות שונות. בין הגורמים ללקות שמיעה, ניתן למנות התנוונות או פגיעה במבנים באוזן הפנימית או בעצב השמע (ליקוי תחושתי-עצבי) וכן פגיעות או מחלות באוזן החיצונית והתיכונה ובעור התוף, כגון הצטברות צרומן (שעווה) בתעלת האוזן, דלקות אוזניים, הצטברות נוזלים באוזן התיכונה ועוד (ליקוי הולכתי). ייתכן גם ליקוי מעורב, שמשלב מבנים לכל אורך המערכת השמיעתית.

רוב ליקויי השמיעה בגיל המבוגר נובעים משינויים באוזן הפנימית ובעצב השמע. ליקויי השמיעה הנפוצים ביותר בקרב מבוגרים, מקורם בתהליכי הזדקנות. עם הגיל, עולה מאוד מספר האנשים שסובלים מליקוי שמיעה, כך שכשליש מבני 65 ומעלה, וכ-80% מבני 85 ומעלה סובלים מתופעה זו.

גורם נוסף לליקוי שמיעה במבוגרים הוא חשיפה לרעש - הן רעש ממקור צבאי, הן ממקור תעסוקתי ואפילו חשיפה למוסיקה בעוצמות חזקות. לכן יש להימנע ככל האפשר מחשיפה לצלילים ולרעשים חזקים. כאשר שוהים בסביבת רעשים שעוצמתם חזקה, יש להגן על האוזניים באמצעות אטמים או אוזניות כדי למנוע פגיעה בשמיעה.

כן נמצא קשר בין ליקוי בשמיעה לבין מחלות שונות (כגון מחלות לב וכלי דם), נטילת סוגים שונים של תרופות, וכן גורמים שקשורים לאורח חיים, כגון עישון.

כיצד מאבחנים ליקוי שמיעה?

האבחון של ליקוי שמיעה מתחיל בביקור אצל רופא אף אוזן גרון, הבודק האם יש שינויים או מחלות שעלולים לגרום לליקוי שמיעה הולכתי. הרופא עשוי גם לערוך בדיקות של מערכת שיווי המשקל או בדיקות אחרות, בהתאם לתלונות הנבדק. לאחר מכן, מבצעים בדיקת שמיעה, ובמידת הצורך, עורכים גם סדרת בדיקות נוספות, כדי להגיע לאבחון מלא.

בבדיקת השמיעה, הנערכת בתא אקוסטי אטום לרעש, משמיעים לנבדק סדרה של צלילים בתדרים שונים ובודקים מהי העוצמה הנמוכה ביותר שבה הנבדק מצליח לשמוע כל אחד מהצלילים (סף השמיעה). באופן דומה, נבדק גם סף השמיעה למילים, וכן היכולת של הנבדק לחזור במדויק על רשימת מילים המוגשת לו בעוצמת שמיעה נוחה.

מהן דרכי הטיפול הנפוצות בלקות שמיעה?

בליקוי שמקורו בבעיה הולכתית, ניתן לעתים קרובות לטפל בעזרת תרופות או באמצעות התערבות כירורגית. ואילו ליקוי שמקורו תחושתי-עצבי, לרוב לא ניתן לטיפול באמצעים אלה. לאחר מיצוי כל האפשרויות לטיפול רפואי עוברים לשלב השיקום.

מה כולל שיקום השמיעה?

שיקום שמיעה כולל בחינה של מצב השמיעה ושל צרכי המטופל, התאמת עזרים טכנולוגיים (מכשירי שמיעה ואביזרי עזר שמיעתיים) וליווי המטופל בתהליך השיקום. לעתים, בעיקר בליקויי שמיעה חמורים, מומלץ שיקום באמצעות שתל קוכלארי או שתלי שמיעה.

ברוב המקרים ליקוי השמיעה הוא דו צדדי, ולכן בדרך כלל יש להתאים מכשירי שמיעה לשתי האוזניים. לשיקום דו צדדי חשיבות רבה, שכן שימוש במכשירים בשתי האוזניים מחקה את השמיעה הטבעית האנושית. בשימוש בשני מכשירים, השמיעה בסביבות רועשות טובה יותר. בהשוואה לשמיעה עם מכשיר אחד, דיבור וצלילים נשמעים ברורים וצלולים יותר, וניתן לזהות ביתר קלות את מקור הקול. בטווח הרחוק, בשימוש במכשיר אחד בלבד, תיתכן התנוונות של עצב השמע וירידה בזיהוי המדויק של מילים באוזן שאין בה מכשיר שמיעה. שימוש בשני מכשירים מונע תופעה זו.

האם יש לקויות שמיעה אצל מבוגרים שניתן לרפא אותן ולפתור אותן לתמיד?

כאמור, ישנם ליקויי שמיעה שניתן לטפל בהם באמצעים רפואיים, ועם השגת ריפוי, ניתן לשפר את השמיעה. עם זאת, אין כמובן הבטחה שהבעיה לא תחזור. כמו בתחומים רבים אחרים, פעולות מניעה (כגון: הימנעות מחשיפה לרעש ומעישון) יכולות לשפר את הסיכוי לשמר את השמיעה.

מה תפקיד קלינאי/ת התקשורת בטיפול במבוגרים לקויי שמיעה?

קלינאי תקשורת הם ציר מרכזי בתהליך האבחון והטיפול באנשים עם ליקוי שמיעה. הם מעורבים לכל אורך הדרך, החל משלב האבחון והייעוץ והמשך בבחירת אמצעי השיקום המתאימים וליווי המטופל בתהליך השיקום.

במהלך התאמת מכשירי שמיעה, קלינאי התקשורת מסייעים למטופל בבחירת המכשירים המתאימים לשמיעתו ולצרכיו, מכוונים את המכשירים ומתאימים אותם למצב השמיעה ולדיווחי המטופל. קלינאי התקשורת מדריכים את המטופל, מלווים אותו בשלבי ההסתגלות למכשירים, ומציידים אותו באסטרטגיות לתקשורת יעילה.

קלינאי תקשורת מעורבים גם בשיקום באמצעות שתלי שמיעה ושבלול - הן בשלב האבחון ובדיקת ההתאמה לשתל, והן לאחר ההשתלה, במיפוי השתל, בהתאמתו למטופל ובליווי של האדם המושתל בתהליך ההסתגלות לשתל והשימוש בו.

ד"ר לימור לביא היא קלינאית תקשורת, מנהלת מכון מזורפון, מקבוצת מדטכניקה אורתופון, וראש תחום אודיולגיה בחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה

בואו לדבר על זה בפורום ליקויי שמיעה, מכשירי שמיעה, שתלי שמיעה ושבלול.