נשבר לך?

ה"שבר" העומד במרכזה של הטראומה האורתופדית אינו פגיעה פשוטה בעצם, אלא פגיעה בגף או בעמוד השדרה. בפגיעה זו נפגעות גם הרקמות שסביב לעצם, פגיעה שעשויה להיות משמעותית עוד יותר מהפגיעה הגרמית.

עומס מוגבר על העצם יגרום לשבירתה, והעומס הנדרש תלוי בעיקר באיכות העצם. עצם חלשה (באוסטאופורוזיס לדוגמה) עשויה להישבר גם בלי מקרה חבלה משמעותי, בנפילה פשוטה, ובמקרים קיצוניים אפילו בלי טראומה. ואילו עצם בריאה תיפגע באירוע שפועלים בו כוחות חזקים יותר. לפיכך מסווגים נפגעי השברים לשתי קבוצות עיקריות: האחת כוללת בעיקר אוכלוסייה מבוגרת, הלוקה לעתים קרובות במחלות רקע מרובות; האחרת כוללת אוכלוסייה צעירה שהשבר הוא רק חלק מפגיעה גופנית משמעותית שחוותה, לעתים סכנת חיים, תאונה גדולה וכדומה.

בכל מקרה, השבר כולל פגיעה ברקמה שסביב לעצם - שרירים, שומן ועור ולעתים כלי דם ועצבים. שבר פתוח הוא שבר שבו העצם חשופה דרך העור, ושבר מאמץ הוא סדק בעצם שנגרם מעומס חוזר ונשנה על עצם בריאה ולא מאירוע חד-פעמי.

הגורמים השכיחים לשברים כוללים תאונות דרכים, נפילות מגובה או חבלות ישירות. גורמים נוספים הם עומסים גדולים ונשנים על העצם או פגיעות מכוונות, כגון מקרי התעללות בילדים.

פגיעה בעמוד השדרה יש לה מאפיינים מיוחדים. עמוד השדרה מורכב מרצף חוליות המחוברות זו לזו בשרשרת. במרכז כל חוליה יש חלל המיועד למעבר מוח השדרה, ולפיכך מוח השדרה מוגן בתוך עמוד השדרה מכל עבריו. שבר בחוליה או פגיעה ברצף החוליות ב"שרשרת" עלול לגרום לפגיעה במוח השדרה, ומכאן לפגיעה בתפקוד מערכת העצבים, קרי - בתפקוד הגפיים ומערכות גוף שונות. פגיעה זו עשויה להתבטא בנכות ולעתים במוות.

סימני השבר העיקריים הם כאבים ועיוות בצורת הגף או כאבים באזור השבר בחוליה. מעל אזור השבר שכיחים נפיחות, סימן חבלה חיצוני וסימני דמם. בגף תחול ירידה בתחושה באזור השבר ואף חשיפתו דרך העור. בדרך כלל קיימת הגבלה בתנועת הגף ורצון לקבעה למקום. בקרב ילדים וקשישים ייתכנו סימנים אחרים. לעתים לא תהיה מעורבת חבלה ולא תמיד ייראה עיוות ברור בצורת הגף. לדוגמה, כשילד מסרב לדרוך על אחת מרגליו, אפשר שמדובר בשבר.

הטיפול מתחיל בהערכת מצב הנשימה, שליטה בדימום והזעקת עזרה. יש לחפש פגיעות אחרות ולשלול את קיומן. במקרה פצע בעור - יש לכסותו בתחבושת נקייה. יש לקבע ככל האפשר את הגף השבורה במתלה או בסד כגון עיתון מגולגל או קרש דק. יש לקבע את הגף לאורכה, מעל האזור הפגוע ומתחתיו, להשכיב את הנפגע, להרים את רגליו ולכסותו. אין לנייד את הנפגע אם קיים חשד לפגיעת ראש או לפגיעה בעמוד שדרה. כל נפגע בחבלה משמעותית חשוד כמי שנפגע בעמוד שדרה צווארי או גבי עד שלא הוכח דבר אחר.

ניוד לא נכון של נפגע כזה עלול להסתיים בפגיעה קשה ותמידית. אין להאכילו או להשקותו, שכן לעתים יידרש ניתוח במקום השבר מיד עם הגיע הפצוע לבית החולים והוא יידרש לצום. כל נפגע בתאונת דרכים, בנפילה מגובה רב או בחבלת ראש - יש לנהוג בו כאילו נפגע בעמוד השדרה.

חשוב להזעיק סיוע רפואי לאזור האירוע, אם קיים חשד לפגיעת ראש או עמוד שדרה, אגן או ירך. גם כשלא ניתן לקבע היטב את הגף הפגועה, כשקיים דמם ניכר, כשהעצם נראית חשופה או במקרה שהגף קרה, לבנה/כחולה - חשוב לקרוא לסיוע רפואי.

הערכת הפגיעה תיעשה בבית החולים או במרפאה המצוידת במכונת רנטגן. הטיפול תלוי בגורמים רבים הקשורים למטופל מצד אחד, ולשבר עצמו מצד אחר. הטיפול ייקבע לפי מיקום השבר, מידת הריסוק שלו ומידת הפגיעה ברקמות שסביבו. שבר פתוח או שבר המערב פגיעה בכלי דם או עצב בסביבתו יטופלו פעמים רבות בדחיפות. לעתים ייקבע הטיפול לפי המטופל - גילו, תיפקודו לפני הפגיעה ומצב בריאותו.

עיקרון חשוב בטיפול בשבר הוא קיבועו. זה הטיפול הטוב ביותר בכאב לצמצום הפגיעה ברקמה ובכלי הדם והעצבים שבסביבת השבר וכמו כן לצמצום הדמם. לעצם יש יכולת מופלאה להתחדש ולגרום לחיבור מחדש באזור השבר. תפקיד הרופא הוא להביא את השבר למעמד שיאפשר ריפוי טוב ככל האפשר, באופן שבסיום תהליך הריפוי תהיה יכולת התפקוד של המטופל ושל הגף כשהייתה לפני השבר.
בשברים תוך-מפרקיים שנגרם בהם נזק למשטח המפרקי הסחוסי, יש להחזיר את העצם ככל האפשר למעמדה האנטומי. לפיכך יש לעתים צורך בניתוח להעמדת מרכיבי השבר התוך-מפרקיים קרוב למצבם טרם הפגיעה. באופן זה מצומצם הנזק התוך-מפרקי ונמנע במידה רבה המשך שחיקת הסחוס והמפרק.

קיבוע השבר נעשה במגוון שיטות. סד או גבס מלא מספקים לעתים יציבות מספיקה כדי לרפא את השבר היטב. במקרים אחרים נדרשת התערבות ניתוחית - ניתוח לשיפור מעמד השבר או לקיבועו - בסיוע מסמר תוך-לשדי, פלטה עם ברגים, מקבע חיצוני ואמצעים אחרים.

טיפול מונע הוא תמיד הטיפול הטוב, הזול והיעיל ביותר. בזמן פעילות ספורטיבית יש להיעזר באמצעי בטיחות. יש לשמור על סביבה בטוחה לילדים ואין תחליף להשגחה עליהם. במיוחד נדרשת זהירות בסביבת חלונות, מעקות וגרמי מדרגות. יש להימנע מעמידה על כיסאות או חפצים שאינם יציבים ולהרחיק שטיחים שאינם מקובעים או חוטי חשמל החוצים את החדר. יש לשים מעקה במדרגות ולפרוס שטיח באמבט. אין ספק, חינוך לבטיחות חשוב כבר בגיל צעיר ובכוחו למנוע אירועי פגיעה רבים.

ד"ר שי לוריא - המחלקה האורתופדית בית החולים האוניברסיטאי, הדסה ירושלים.

בואו לדבר על זה בפורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול, בפורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס ובפורום אורתופדיית ילדים.