שפעת: אפוקליפסה עכשיו?

התסריט כבר נכתב וידוע. יום אחד, באחת מ-15 המעבדות של ארגון הבריאות העולמי הפזורות ברחבי העולם, יזהה מנגנון הסריקה את הווירוס החדש. עדיין לא ידוע איך הוא יראה ואיך בדיוק יהיה המבנה שלו, אבל כשהוא יגיע יזהו אותו מיד ולא יהיה ספק שמדובר בזן חדש, אלים יותר מכל מה שהכרנו עד כה. העולם יעמוד בפתחה של מגפה עולמית חדשה.

תוך זמן קצר, הנמדד בשעות, יתחילו מעבדות בכל רחבי העולם לרקוח את התרכיב החיסוני נגד הנגיף החדש. אבל התפשטותו של הנגיף תהיה מהירה מאוד, הרבה יותר מהירה מכל מהירות הדבקה שידענו עד כה, וכבר היום ידוע, שלא יהיו מספיק תרכיבים חדשים לעצור את התפשטות המגפה. חלק מהחולים החדשים יושמו בבידוד, אלה הנמצאים בקבוצות סיכון יקבלו אנטיביוטיקה, כדי לעצור את הזיהומים והסיבוכים המשניים של המגפה החדשה. אבל למרות ההיערכות העולמית ולמרות כל מה שכבר ידוע על הנגיף, עדיין המחיר יהיה גבוה. בארה"ב בלבד ימותו על פי הערכות כ-100 אלף בני אדם וההוצאות לעצירת המגפה יגיעו לכ-150 ביליון דולר. "אין לנו ספק בכלל שהמגפה אכן תגיע", פוסק ד"ר צבי בן ישי, וירולוג ולשעבר סגן מנהל ביה"ח רמב"ם. "זו רק שאלה של זמן. הנעלם היחידי שנשאר הוא מתי בדיוק זה יקרה ויתכן שאנו כבר עומדים בפתחה של מגפה חדשה".

לא מדובר על מגפה חדשה, או מחלה שלא הכרנו עד כה. גם לא על מגפת דבר או אבעבועות שחורות. מדובר בשפעת. כן, אותה מחלה שנקראה פעם "גריפה", שכמעט כל אחד מאיתנו חולה בה לפחות פעם בשנה. איך בדיוק זה יקרה ואיך מחלה, שעל פניו נתפסת כחולפת וכל כך קלה לטיפול, תהפוך למגפה עולמית שתגבה את חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם?

כדי להבין את הסיפור הביולוגי המופלא של השפעת, יש לחזור אחורה בזמן ל-1918, ימי סוף מלחמת העולם הראשונה. אז התפרצה מגפת שפעת ברחבי אירופה ואמריקה הצפונית, והתפשטה מערבות אלסקה ועד האיים המרוחקים שבאוקיינוס השקט. זו הייתה מגפת השפעת הקטלנית ביותר שידעה ההיסטוריה המודרנית. שליש מתושבי העולם נדבקו ו-50 מיליון בני אדם איבדו את חייהם. "לא הרבה יודעים שהמחלה הזו סיימה למעשה את מלחמת העולם הראשונה", אומר ד"ר בן ישי. "האנטיביוטיקה לא הייתה אז בנמצא והמוות כנראה לא נגרם ישירות מהנגיף, אלה מהזיהומים המשניים, שפרצו למערכת הנשימה וגרמו לדלקת ריאות שהייתה קשורה למותם של רוב החולים".

"יש לשפעת שני סוגי תחלואה: מבחינים במגפות העונתיות של השפעת, התוקפות אותנו כל שנה שנתיים, הנקראות "אפידמיה", בהן נגיף השפעת תוקף אזורים מסוימים בעולם וגורם באזורים אלו לעליה חדה במספר ההיעדרויות מהעבודה ומבתי הספר עקב המחלה.

"ויש מגפה עולמית של שפעת, כמו זו שפרצה ב-1918, הנקראת "פנדמיה", והיא מתרחשת אחת ל-10 שנים ומעלה. ההבדל ביניהן נובע משינויים באופי המבנה של הנגיף, או ליתר דיוק - במעטה החיצוני שלו.

"אדם שנדבק בנגיף מתחסן נגדו על ידי כך שהוא מפתח נגדו נוגדנים", מסביר ד"ר בן ישי. "הנוגדנים נשארים בגופנו לאורך כל חיינו ומי שחלה במחלה לא יחלה עוד לעולם, אם מדובר בהתפרצות חוזרת של אותו נגיף. אולם, ברגע שהנגיף ישנה את מבנהו והמעטה החיצוני שלו ישתנה במידה מסוימת, הנוגדנים שבגופנו כבר לא יכולים להגן עלינו מפניו, כי המבנה של הנוגדנים מותאם להכרת מבנה המעטפת של הנגיף, כנגדו הם נוצרו".

במעטפת נגיף השפעת ישנם שני 'אנטיגנים' (מולקולה המעוררת את מערכת החיסון ליצור נוגדנים), שעמם באים במגע הנוגדנים הנוצרים בגופנו, מנטרלים אותם וכך מגנים עלינו מפני הדבקת הווירוס והתפתחות המחלה.

לצורך ההסבר, נתעמק בהתקשרות של הנוגדן לאחד מהאנטיגנים הללו: לאנטיגן זה (הקרוי 'המאגלוטינין'), יש מבנה בעל חמישה אתרי קישור שאליהם מתחבר הנוגדן. הוא בונה את תבניתו בדיוק בהתאם לצורות השונות של אתרי הקישור, 'מתלבש' עליהם וחוסם אותם. ניתן לדמיין זאת כמו משחק ילדים עם צורות שונות (ריבוע, משולש, עיגול, כוכב וכד'), שאותן יש להכניס לתבנית המותאמת בדיוק לאותה צורה (הריבוע לתבנית המרובעת, המשולש לתבנית המשולשת וכד'). כך בונה הנוגדן תבנית 'המתלבשת' בדיוק על אתרי הקישור ומנטרלת אותם.

במגפה מסוג "אפידמיה", כזו המתפרצת מידי שנה-שנתיים, השינויים (מוטציות) שחלים במבנה האנטיגן שבמעטפת הנגיף הם קלים ונקראים "DRIFT". אם ניצמד לדוגמא של משחק הילדים, אז השינוי הקל במבנה הנגיף יהיה, לדוגמא, בצורת כוכב שיאבד פאה אחת. ואז, השינוי בנגיף ובאופי המחלה יהיה מזערי, והנוגדן עדיין יוכל להכיל את מרבית הצורות השונות של אתרי הקישור בתבנית שלו. לוקח לווירוס זמן (כשנה-שנתיים) עד שמצטברים מספיק אנשים שאין להם כבר נוגדנים שיכולים להתמודד איתו, ואז הם מעבירים אותו ופורצת מגפה מקומית/אזורית מסוג DRIFT.

ד"ר בן ישי: "הסיכוי שתיווצר כזו מוטציה, באתר קישור אחד בלבד, בחלקיק אחד של נגיף, הוא אחד למיליון. לשמחתנו, אין בעולם מספר כזה של נגיפי שפעת, ולכן זן חדש שבו כל חמשת אתרי הקישור משתנים, אינו יכול להיווצר ע"י מוטציות.

אולם, במגפה עולמית שמתפרצת אחת לכ-10 שנים, כל חמשת אתרי הקישור של הנגיף משתנים. איך בכל זאת זה קורה? זה לא קורה על ידי מוטציות. יש מנגנון אחר שיוצר את השינוי בכל חמשת אתרי הקשירה, קוראים לזה "SHIFT", והוא השינוי שכל כך חוששים ממנו.

מתברר, שנגיף השפעת לא מדביק רק בני אדם, אלא מספר אדיר של בעלי חיים, כמו עופות ובעיקר עופות מים, כלבי ים, חזירים, סוסים ועוד. אבל וירוס כידוע, תוקף רק את הזנים אליהם הוא מותאם. כלומר, וירוס שפעת של בני אדם ידביק רק בני אדם, וירוס שפעת של עופות ידביק רק עופות וכד'. אבל מעת לעת, מצליח חלקיק נגיף של מין אחד להדביק גם את משנהו.

ד"ר בן ישי: "כדי שייווצר השינוי הנקרא "SHIFT", צריך להיווצר מצב בו לתא אחד בדרכי הנשימה של העוף למשל, יחדור גם נגיף שפעת של עוף וגם נגיף שפעת של האדם. זה קורה לרוב באותם אזורים בהם בעלי חיים ובני אדם דרים בכפיפה אחת, כמו בסין ובמזרח אסיה.

"כאשר תא אחד ידבק בשני נגיפים ממקורות שונים, עלול לחול ערבוב בין החומר הגנטי של וירוס השפעת של האדם לבין החומר הגנטי של וירוס השפעת של העוף. כתוצאה מערבוב כזה יכול להיווצר זן חדש לגמרי של נגיף השפעת, אשר המעטפת שלו תכיל אנטיגן שמקורו בעוף וכל חמשת אתרי הקישור שלו אינם מותאמים למבנה הנוגדנים השונים שבדמה של האוכלוסייה. אך יחד עם זאת, הוא יכיל את הגנים אשר קובעים כי זן זה ידביק בני אדם ויופץ ביניהם.

"הווירוס החדש הזה אם כן, מותאם להדביק בני אדם, אך המעטפת שלו (חמשת אתרי הקישור של אחד האנטיגנים) חדשה לגמרי ולאף אדם בעולם אין את הנוגדנים נגד הווירוס הזה".

כשמתרחש שינוי כזה בטבע, המאפשר לווירוס מסוים לעבור ממין אחד למשנהו, התוצאה היא וירוס אלים יותר ועל פי רוב גם קטלני. כך הצליח גם נגיף האיידס לעבור מהקוף לאדם ובמעברו הפך לאלים יותר, אם כי במנגנון שונה.

הווירוסים החדשים, האלימים, אלה שעברו "SHIFT" וגורמים למגיפות העולמיות ("פנדמיות"), מגיעים מהמזרח הרחוק. כך היה במגפת השפעת העולמית שפרצה ב-1957 ונקראה "שפעת אסייתית", וכך גם קרה בשנת 1968, עת התפרצה פנדמיה בשם "שפעת הונג קונג".

ד"ר בן ישי: "הסיבה לכך כאמור, טמונה באורח חייהם של הכפריים במזרח הרחוק, החיים בסמיכות ולפעמים אף תחת קורת גג אחת, עם בעלי החיים שהם מגדלים, בעיקר עופות וחזירים. מכיוון שנגיף השפעת מועבר בעיקר דרך התעטשות (אך גם דרך לחיצות ידיים), נוצרו שם התנאים האידיאליים להעברה של נגיף השפעת של בני אדם אל הריאות של אחת החיות (תרנגולת, במקרה של שפעת העופות)".

בעולם של היום, מספיק שהכפרי מהמזרח הרחוק שנדבק בשפעת הזו, ידביק את השכנה שלו ותוך שבועיים, במטוסים, אוניות ורכבים, יתפשט הווירוס הזה ברחבי העולם ויגרום להתפרצות מגפה עולמית חדשה.

ד"ר בן-ישי: "שלא כמו במגפות של 1918, 1957 או-1968, העולם כיום מאורגן לקראת התפרצות מגפה שכזו. ארגון הבריאות העולמי מתחזק כ-15 מעבדות בכל העולם, שבכל שנה, עם תחילת עונת השפעת, מבודדים בהם את הוירוסים, בודקים ומזהים בדיוק מהו המבנה של המעטפת החיצונית שלהם. גם את וירוס שפעת העופות יודעים לזהות ולכן אנו מבינים, שיום בהיר אחד יקרה ה-SHIFT ווירוס כזה יגיע לבני אדם.

"אמנם, מנגנון הסריקה של ארגון הבריאות העולמי יזהה מיד את הזן החדש ויתחילו להכין נגדו תרכיב. העניין הוא, שהווירוס יוכל להתפשט עוד לפני שיוכנו מספיק תרכיבים כנגדו. "בחודש פברואר מסתיים הזיהוי של הזן של הווירוס של השנה הנוכחית ובאוקטובר כבר מוכן התרכיב עם הזנים המחסנים. התרכיב הזה יכלול את הזן החדש ביותר שהיה בחודש פברואר. כל העולם מקבל את אותו החיסון. אך לצערנו, הוא איננו מוכן נגד הזן של ה-SHIFT, אלא רק נגד הזן של ה-DRIFT".

ד"ר בן-ישי: "בכל שנה אנחנו מבחינים בעלייה בתמותת זקנים וחולים במחלות כרוניות בעונת השפעת, ולכן יש להתחסן בכל שנה מחדש ואסור להקל ראש במחלה. מכיוון שהתרכיב שקיבלנו בשנה שעברה לא יכסה את ה-DRIFT של השנה הנוכחית, רק התרכיב החדש ימנע את ההדבקה בזן החדש של הווירוס, שיהיה רווח בהתפרצות של השנה הנוכחית.

"התרכיב מומלץ לכל אדם מעל גיל 50, אך לא רק - גם אנשים חולים (כמפורט במרשם החיסון) וכן תינוקות עד גיל שנתיים (וכיום אף יש המרחיבים עד גיל 5). מי שאינו רשאי לקבל את התרכיב, אלה אנשים עם אלרגיה לביצים, מכיוון שאת התרכיב מכינים בתוך ביצים מופרות, שמזריקים לתוכן את הווירוס".

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום מחלות זיהומיות
פורום רפואת משפחה