חדשות סרטן השד

בדיקות אולטרסאונד וממוגרפיה גם יחד בקרב נשים, שאובחנו כחולות בסרטן השד במהלך ההריון, מאפשרות איסוף מידע קליני חשוב. כך מדווחים רופאים ממרכז אנדרסון לסרטן ביוסטון, אוניברסיטת טקסס.

במהלך ההריון, נפיחות ונוקשות יתר של השד עלולים להפריע באבחון סרטן השד. בקרב נשים אלה יתכן גם שעור גבוה יותר של סרטן שד מקומי-מתקדם, מאשר בחולות שאינן בהיריון, עובדה ההופכת את הכימותרפיה לטיפול מתאים עבורן.

ד"ר ווי צה יאנג ועמיתיו בחנו מחקרי דימות של 24 מקרים בקרב 23 חולות סרטן השד שאובחן במהלך ההריון בין השנים 1989-2003. ממוגרפיה הייתה שיטת ההדמיה היחידה בשלושה מקרים, ואולטרסאונד הייתה השיטה היחידה בארבעה מקרים. בכל שאר 17 המקרים נבדקו החולות באמצעות ממוגרפיה ואולטרסאונד כאחד.

סריקות ממוגרפיה בלבד הביאו לזיהוי של גידולים ממאירים ב-18 מתוך 20 מקרים. בדיקות אולטרסאונד זיהו את כל 21 הגידולים הממאירים בקרב 20 הנשים שהשתתפו במחקרים. יתרה מזאת, צילומי אולטרסאונד זיהו נכונה גרורות בבית השחי אצל 15 מתוך 18 נשים, וכן זיהו גידולים סרטניים בקרב שתי הנשים שקיבלו אבחנה שלילית שגויה בממוגרפיה.

16 מהנשים קיבלו טיפול כימותרפי מקדים-משלים (ניאו-אדג'ובנטי) מבוסס-אנטרציקלין במהלך ההיריון וטיפול כימותרפי מבוסס חומרים נטולי אנטרציקלין לאחר הלידה. החוקרים הבחינו עוד כי סריקות האולטרסאונד עזרו במעקב אחרי תגובת החולה לטיפול הכימותרפי.

"ממוגרפיה ואולטרסאונד ממלאים תפקידים המשלימים האחד את השני, בדימות בקרב חולות במהלך ההריון" מציינים החוקרים, ומציעים שימוש באולטרסאונד כשיטת הדימות הראשונה בנשים בהריון המגלות תסמיני המחלה. כמו כן, הם ממליצים כי נשים בהריון שאובחן אצלן גידול פולשני או מקומי צריכות לעבור בדיקת ממוגרפיה של זוג השדיים.

ממחקר תצפית רחב היקף שנערך לאחרונה, עולה כי נשים בריאות בשנות ה-70 לחייהן, שמפתחות גידול קטן ולא פולשני בשד עם בלוטות שליליות, הן בעלות סיכוי קטן יותר משמעותית לחזרת המחלה, במידה והן עוברות טיפול קרינתי אחרי הסרת הגידול (למפקטומיה). המחקר פורסם בכתב העת של האיגוד הלאומי לסרטן (the Journal of the National Cancer Institute).

למטופלות בגיל מתקדם עם סרטן שד לובולרי יש גם כן סיכוי גבוה להפיק תועלת מטיפול כזה, בשל הסיכון הגבוה שלהן לחזרת המחלה. אולם סיכוייהן של נשים הסובלות ממחלות נוספות מרובות להפיק תועלת מטיפול קרינתי כזה נמוכים יותר.

קיימות הנחיות הממליצות נגד טיפול הקרנה בנשים בגיל מתקדם עם סרטן שד מוקדם. בראיון שנערך עימו, מסר אחד החוקרים כי מחקר חדש זה מספק תובנה נוספת לגבי יישום ההנחיות הללו. לדבריו, קיימות קבוצות ספציפיות של נשים בגיל מתקדם עם סרטן שד מוקדם, שסיכוייהן להרוויח מטיפול קרינתי גבוהים, ולפיכך חייבים לפחות לשקול מתן טיפול כזה לגביהן.

החוקרים זיהו 8,724 נשים במאגר המידע של ה-Surveillance Epidemiology, and End Results Medicare, שגילן 70 או יותר, אשר עברו ניתוח שמרני להסרת גידול פולשני בקוטר שגודלו עד 2 ס"מ, עם קולטן אסטרוגן חיובי או עם קולטן שהסטטוס שלו אינו ידוע. מתוכן, 6,360 מטופלות קבלו טיפול קרינתי. התוצאות הראשונות להיבדק במחקר היו הימצאות גידול שני בשד האיפסילטרלי (גידול חוזר בשד שעבר טיפול), או צורך מאוחר יותר בהסרת שד מלאה (מסטקטומי).

במהלך מעקב ממוצע של 5 שנים, 84 מטופלות פיתחו גידול שני בשד האיפסילטרלי ו-166 עברו מסטקטומי. הסיכון לגידול שני בשד היה 5.1% בקרב אלו שלא עברו טיפול קרינתי ו-1.1% בקרב אלו שעברו טיפול קרינתי.

החוקר הוסיף בראיון, כי מטופלות בגיל 70 עד 79 שנים שאין להן בעיות רפואיות משמעותיות אחרות, הן בעלות סיכויי תוחלת חיים ארוכה, ובגלל שהתועלת מטיפול קרינתי גדלה עם הזמן, יש להן את הסיכוי הגבוה ביותר להרוויח מטיפול קרינתי.

בנוסף, מציין החוקר: סיכוייהן של חולות בסרטן שד לובולרי, המהוות כ-10% מהחולות, לחזרת המחלה גבוהים ביותר במידה ואינן מקבלות טיפול קרינתי. מכאן משתמעת המסקנה כי מומלץ שנשים אלו אכן תקבלנה טיפול קרינתי לאחר למפקטומי.

החוקרים ציינו, כי מאפיינים קלים לזיהוי יכולים לקבוע לאיזה מהמטופלות יש את הסיכוי הגבוה ביותר להרוויח מטיפול קרינתי. ובהקבלה, זיהוי מטופלות בעלות סיכוי נמוך להרוויח מטיפול קרינתי ימזער את מספר הנשים בגיל מתקדם שייחשפו שלא לצורך לתופעות הלוואי, לעלויות ולאי הנוחות הכרוכים בטיפול קרינתי לשד.

החוקרים מסכמים ואומרים כי, לדעתם, פרט למטופלות בגיל מתקדם עם מחלות נוספות מרובות, טיפול קרינתי צריך להישאר כטיפול סטנדרטי.

על פי הערת העורכים, מדובר בממצאים קריטיים, כיוון שאין אחידות בסיכויי תוחלת החיים בקרב נשים בגיל מתקדם. כך לדוגמה, תוחלת החיים של אישה בת 70 שמצבה הבריאותי הוא ברביעון התחתון מוערכת ב-9 שנים, בעוד שתוחלת החיים של אישה בת 79 שמצבה הבריאותי הוא ברביעון העליון מוערכת ב-14.6 שנים.

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי גיל 75 הוא הגיל שנמצא מתאים להוות גיל הגבול העליון לביצוע ממוגרפיה כבדיקת סקר בכלל האוכלוסיה (population-based). המחקר פורסם בגליון אפריל של כתב העת הבינלאומי לסרטן (The International Journal of Cancer).

החוקרים, המשתייכים למוסדות רפואה ומחקר בהולנד, אספו את המידע מהתכנית הכלל ארצית לביצוע ממוגרפיה בהולנד, Dutch breast cancer screening program, בשנים 2000- 1998. המטרה הייתה לבחון את גיל הגבול העליון העכשווי על פיו מוזמנות נשים להשתתף בתוכנית. במהלך המחקר נערכה השוואה בין הפרמטרים העיקריים לגבי נשים בגילאי 70 עד 75 לבין אלו המתייחסים לנשים בגילאי 50 עד 69.

2.8 מיליון נשים הוזמנו לסקירה בין השנים 1998 ל-2000. מתוכן, הגיעו לבדיקה 78.7%. בכל קבוצות הגילאים, היתה היענות נמוכה יותר להזמנה לבדיקת הסקר הראשונה לעומת ההיענות לזימונים לבדיקות חוזרות. נשים בטווח הגילאים שבין 70 ל-75 הראו היענות נמוכה יותר מקבוצות אחרות, אך עדיין ניכרת (67.3%), לבדיקות החוזרות. ניכרה עלייה משמעותית בשיעור ההיענות של נשים בגילאי 70 עד 75 בין 1998 ל-2000. אצל נשים בגילאי 74 עד 75, העלייה האבסולוטית הייתה של כמעט 10%.

סך הכל בוצעו 187,207 בדיקות סקר בנשים בגילאי 70 עד 75. שיעור הגילוי הכללי בקבוצה זו היה 10.3 ל-1,000 נשים שנבדקו. שיעורי הגילוי, גם בבדיקת הסקר הראשונה וגם בבדיקות שלאחריה, עלו עם הגיל. החוקרים מציינים כממצא המשמעותי של המחקר את שיעור ההשתתפות הגבוה בבדיקות הסריקה בקרב נשים מבוגרות.

החוקרים הוסיפו, כי תוצאות מחקר זה מרמזות על עלייה מתמדת בזמן ההישארות (Sojourn time) של הגידולים בשד מעל גיל 69, עובדה המובילה לעלייה משמעותית במספר מקרי סרטן השד המאובחנים בגילאים אלו. זמן ההישארות הוא הזמן שבו הגידול הוא עדיין אסימפתומטי, אבל כבר ניתן לזהותו בבדיקות סריקה.

החוקרים מציינים כי בגלל ממצאים אלו, העלאה נוספת של גיל הגבול העליון, למשל עד גיל 80, תוביל לעליה בהיארעות מקרי סרטן השד ולטיפול יתר. לדעתם, בהווה, ניתן להתייחס לגיל 75 שנים כגיל הגבול העליון המתאים לתוכנית שהיתה נשוא המחקר.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.