אוסטיאופורוזיס: מבט לעתיד

ממאמר שפורסם בחודש יוני על ידי המכון לעצם ולמחקר של אונ' סידני במגזין LANCET, עולה הערכה מדאיגה כי מספר השברים בצוואר הירך יעלה בעולם מ-1.7 מיליון בשנת 1990 ל-6.3 מיליון בשנת 2050.

זוהי ההערכה מדאיגה, מאחר שפרט לשכיחות ההולכת וגדלה של מחלת האוסטיאופורוזיס, הרי ששברים בכלל ושברים בצוואר הירך בפרט מהווים מעמסה כלכלית אדירה. בארה"ב לבדה 73% מכלל השברים האוסטיאופורוטיים בקרב נשים הינם שברים לא חולייתיים (בצוואר הירך) ועלותם הכלכלית מגיעה לכ-94% מעלותם של כלל השברים האוסטיאפורוטיים.
ההערכות הן שלנשים מעל גיל 50 קיימת הסתברות של כ-40% לשבר במהלך חייהן, סיכון זה דומה לסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם.

ההערכות הן כי ב-1997 העלות הכלכלית העולמית של שברים בצוואר הירך הגיעה ל-131.5 מיליארד דולר. שברים אלה נחשבים ל"יקרים" ביותר מבחינת עלותם הכלכלית ומצריכים אשפוז ושיקום ממושך של החולים. אנשים ששברו את עצם צוואר הירך, הופכים למוגבלים ומאבדים את עצמאותם, כ-40% מתוכם אינם יכולים ללכת אחרי השנה הראשונה לנפילה. שברים באגן אף עלולים לגרום למוות (כ-10%-20% בשנה הראשונה). רוב השברים בצוואר הירך מתרחשים אחרי נפילה, בעיקר אצל אנשים מעל גיל 50, כאשר 80% מהשברים קורים בנשים.

כיום ישנם מספר טיפולים לאוסטיאופורוזיס, החל בנטילת סידן ויטמין D וכלה בפיתוח פתרונות ביולוגיים להחלפת עצמות. מחקרים מראים כי נטילת סידן בתוספת ויטמין D מביאים לשיפור מועט בצפיפות העצם של נשים אחרי גיל 50. גם טיפול בהורמונים מסייע במידה מסוימת לצפיפות העצם, אך זהו טיפול שאינו מומלץ לנשים עם גורמי סיכון קרדיו-וסקולאריים, מאחר שהוא עלול לגרום או להחמיר בעיות בלב. טיפול הורמונלי נמצא מתאים יותר לטווח קצר בקרב נשים מעל גיל 50 שמצויות בסיכון גבוה לשבור עצם.

הטיפול המקובל והיעיל לטיפול בשברי צוואר הירך הוא באמצעות תרופות ממשפחת הביספוספונטים, כגון אקטונל ופוסלאן. בזמן שקיימת יעילות דומה של תרופות ממשפחת הביספוספונטים לטיפול בשברים חולייתיים, הרי שבטיפול בשברי צוואר הירך יעילות התרופות משתנה. למשל, במחקר יעודי שבדק ארעות שברים בצוואר הירך בקרב נשים מעל גיל 50 נמצא, כי הטיפול באקטונל הוריד את הסיכון לשברים בצוואר הירך באופן משמעותי.

אוסטאופורוזיס פירושה "עצם מחוררת". כלומר עצם המאבדת חלק מהתשתית שלה (ע'י אובדן סידן) והופכת עקב כך למדוללת ביותר. בעצם כזו נוצרים חללים מרובים הפוגעים ביכולתה לשאת את משקל הגוף. כתוצאה מכך העצם קורסת ונוצרים שברים. השברים האופיניים לעצם אוסטאופורוטית הינם שברים בעצמות הנושאות משקל, כלומר חוליות עמוד השדרה וצוואר עצם הירך. עם זאת, ישנם גם שברים בעצמות לא חולייתיות כגון האגן. שברים אלה מתרחשים בדר"כ בעשור השביעי והשמיני לחיים.

אוסטיאופורוזיס מוגדרת היום כמחלה כלל עולמית אשר נפגעו ממנה כ-75 מיליון באירופה, יפן וארה"ב. ההערכה היא כי בקרב האוכלוסייה הלבנה מעל גיל 50, כ-50% מהנשים וכ-20% מהגברים עלולים ללקות באוסטיאופורוזיס. אחת מ-6 נשים לבנות ישברו את האגן שלהן לעומת 1 מ-9 נשים לבנות שילקו בסרטן השד. הסיבה לכך שאוסטיאופורוזיס הופכת למחלה עולמית טמונה בהזדקנות האוכלוסייה העולמית.

בישראל נאמד מספר החולים באוסטיאופורוזיס בכ-200,000 נשים וגברים. אחת מכל 2 נשים ואחד מכל 7 גברים יסבלו מאוסטיאופורוזיס. בנוסף, בכל שנה מתווספים כ-6,000 שברים חדשים בצוואר בירך.

גורמי הסיכון למחלה הינם השתייכות לאוכלוסייה של בני 50+ בתוספת אחד או יותר מהגורמים הבאים: היסטוריה משפחתית, עישון, צריכת אלכוהול מוגזמת, משקל גוף נמוך, תזונה דלה בסידן, חוסר פעילות גופנית. באמצעות בדיקה פשוטה של צפיפות עצם ניתן לזהות את המחלה.

בואו לדבר על זה בפורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס.