הקשיבו: מכשירי שמיעה חכמים

לקות שמיעה היא פגיעה בדרגה כלשהי ביכולת השמיעה של אדם. הפגיעה יכולה להיות זמנית או קבועה, עצבית, הולכתית או מעורבת - ובדרגות חומרה משתנות. למשל: בגיל הרך, אצל ילדים קטנים, נפוצה ירידת שמיעה עקב דלקות אוזניים והצטברות של נוזלים בחלל האוזן. ירידה זו היא הולכתית. כלומר: ישנה הפרעה במיקום כלשהו במערכת השמיעה במנגנון הולכת הקול מהאפרכסת אל המערכת העצבית שלנו.

במרבית המקרים, התערבות רפואית עשויה למנוע נזק קבוע - ועם התבגרות הילד, תופעות אלה חולפות בדרך כלל. לעומת זאת, נזקים למערכת השמיעה כתוצאה מרעש הם נזקים עצביים. כלומר: המנגנון במערכת השמיעה שלנו, האחראי על יצירת האותות העצביים אל המוח, נפגע באופן בלתי הפיך - ואין כמעט סיכוי לשקמו בהליך רפואי.

מה שיעור הסובלים מבעיות שמיעה בישראל?

ההערכה היא כי כ-10% מאוכלוסיית מדינת ישראל סובלת מבעיות שמיעה. באופן טבעי, ככל שהגיל עולה, שיעור הסובלים מהבעיה הולך וגדל. מעל גיל 65, כמעט כ-30% מהאנשים סובלים מבעיות שמיעה בדרגה כזו או אחרת. בישראל, בערך 1 ל-1,000 תינוקות נולד עם לקות שמיעה.
בשנים האחרונות, אנו רואים יותר ויותר אנשים המגיעים אלינו עקב ירידת שמיעה שמקורה בחשיפה לרעש, או קולות בעוצמות מזיקות.

אנשים רבים נחשפים במקום עבודתם - או בסביבתם - לעוצמות מזיקות של רעש, לאורך זמן ממושך, ללא אמצעי הגנה מתאימים. גם השימוש הנפוץ באוזניות אישיות עלול להגביר את נזקי השמיעה, עקב חשיפה למוזיקה בעוצמות גבוהות - ולאורך זמן.

כיצד מאבחנים לקות שמיעה?

ניתן לאבחן האם קיימת בעיית שמיעה באמצעות בדיקת סקירה. כדי לאבחן את סוג, חומרת ומאפייני בעיית השמיעה, יש לבצע בדיקת שמיעה מקיפה על-ידי קלינאי תקשורת מוסמך. בדיקת השמיעה נערכת במכון שמיעה בחדר אטום לרעש באמצעות ציוד מיוחד המשמיע צלילים בתדירויות ובעוצמות שונות.

כמו כן, במסגרת הבדיקה נבדקות היכולות לשמוע ולהבין דיבור. תוצאות הבדיקה מסוכמות, בין היתר, בצורה של סימונים גרפיים המכונים "אודיוגרמה". בתוצאות הבדיקה, ניתן לראות את ספי השמיעה של אותו אדם על-פני התדירויות הנבדקות, סוג ירידת השמיעה (אם קיימת כזו) - וכאמור: היכולת לשמוע ולהבין דיבור בעוצמה ובאחוזים המצוינים בסיכום הבדיקה.

מתי אדם לקוי שמיעה נזקק למעשה למכשיר שמיעה?

במרבית המקרים שבהם אדם סובל מירידה בשמיעה, קבועה ובלתי הפיכה, בדרגה קלה-בינונית ואילך, שימוש במכשירי שמיעה הוא הפתרון היעיל ביותר לשיפור השמיעה. לדוגמה: ייתכן כי לאדם כלשהו יש שמיעה תקינה לחלוטין בתדירויות הנמוכות, אך ירידת שמיעה בתדירויות הגבוהות. בין היתר, אדם זה יתקשה לשמוע קולות גבוהים ולפענח סימנים חשובים מאוד להבנת הדיבור. במקרה כזה, יישקל השימוש במכשירי שמיעה שייתנו דגש רב יותר לתדירויות הגבוהות ולשיפור מובנות הדיבור של המשתמש.

באיזה גילאים נפוץ שימוש במכשירי שמיעה?

מגיל ינקות - ועד 120. מטבע הדברים, עיקר המשתמשים במכשירי שמיעה הם אנשי הגיל השלישי. כאמור, אנחנו רואים מגמה הולכת וגוברת של ירידה בממוצע גיל המשתמשים וכן של המשתמשים בפעם הראשונה. אלה נובעים בעיקרם ממודעות ומפתיחות הולכת וגוברת בחברה לשימוש במכשירי שמיעה והחשיבות שלהם - וכן כתוצאה מנזקי הרעש הסביבתי.

מהם מכשירי השמיעה החכמים שישנם כיום? כיצד הם פועלים בעזרת אפליקציות?

מכשירי שמיעה חכמים יודעים להתאים עצמם אוטומטית ובמהירות לסביבות המשתנות שבהן נמצא המשתמש במהלך היום - ולקשר אותו למכשירי טלפון חכמים והתקנים אלחוטיים אחרים. באמצעותם, המשתמש יכול ליהנות מהבנת דיבור טובה יותר, האזנה נינוחה ואיכותית ותקשורת מיטבית עם הסביבה.

למשל: אם מכשיר הטלפון החכם שלי מזהה באמצעות מערכת ה-GPS שלו שהגעתי לבית הקפה האהוב עלי (אהוב, אך רועש...) הוא מודיע למכשירי השמיעה שעליהם לעבור לתוכנית מיוחדת, שנשמרה במיוחד מבעוד מועד עבור מקום זה.

כמשתמש, אני יכול לקבוע באמצעות האפליקציה - באופן מידי - את עוצמת נטרול הרעש שאני מעוניין בה במקום מסוים, או הפחתה של רעשי הרוח, אם אני רוכב על אופניים. במילים אחרות: למשתמש מוענקות יכולות חסרות תקדים לתפור לעצמו חבילת האזנה חכמה וחזקה, באמצעות האפליקציה, בכל מקום ובכל שעה.

מהו גודלו האידיאלי של מכשיר שמיעה?

אין גודל אידיאלי עבור מכשיר שמיעה. הכל בעיני המתבונן. כיום, מכשירי שמיעה מעוצבים על-ידי מיטב המעצבים התעשייתיים בעולם. המכשירים נוחים, ארגונומיים, שוקלים גרמים ספורים - וגודלם איננו עולה על מספר סנטימטרים. באופן כללי, ניתן לומר כי ככל שחומרת ירידת השמיעה גדולה יותר, נזדקק למכשירי שמיעה מעט יותר גדולים, מכיוון שיש צורך ברמקול חזק ובסוללה גדולה יותר.

כיצד מתאימים ובוחרים מכשיר שמיעה?

השאיפה היא להעניק פתרון מיטבי ואינדיבידואלי לכל מטופל. התאמת ובחירת מכשירי שמיעה היא תהליך משותף - בין קלינאי התקשורת המתמחה בתחום לבין המטופל. מגוון רב של גורמים והעדפות נלקחים בחשבון. בין הגורמים: חומרת ירידת השמיעה של המטופל, אורח חייו, צרכיו התקשורתיים, יכולותיו הפיזיות, מבנה אנטומי של אוזניו וכמובן העדפותיו.
למשל: עבור אדם שעיקר פעילותו היא שהייה בבית, שיחות מועטות בטלפון ומעט מפגשים חברתיים, יידרשו מכשירי שמיעה בטכנולוגיה בסיסית יותר, יחסית לאדם פעיל מאוד, העובד שעות ארוכות, מבלה הרבה במקומות רועשים ובפגישות ומשוחח באופן אינטנסיבי בטלפון.

בכמה אחוזים מהמקרים מסייע מכשיר שמיעה לאיכות השמיעה?

לאנשים הזקוקים לכך, מכשירי שמיעה מהווה פתרון טוב - ואפילו טוב מאוד - לשיפור השמיעה. מידת שיפור השמיעה והיכולות התפקודיות משתנה מאדם לאדם. אנו בהחלט רואים הצלחות רבות ושינוי דרמטי אצל אנשים שהחלו להשתמש במכשירי שמיעה. ממצב של הימנעות חברתית, מיעוט בקשר עם אנשים ואפילו פגיעה ביכולות העבודה, למצב שבו אנשים אלה פתוחים לתקשורת, בטוחים יותר בעצמם ונהנים מחיים מלאים ומספקים.

שימוש במכשירי שמיעה תורם רבות גם לסביבה של אותו משתמש: המשפחה, חברים וחברים לעבודה אשר יכולים לתקשר באופן טוב ויעיל יותר עם אותו אדם, כך שניתן לשכך מתחים שמקורם בקשיי תקשורת.

אהוד לב-רן הוא קלינאי תקשורת ומנכ"ל אודיו-מדיק.