הנחיה: לטפל בחיידק "ניו דלהי"

היחידה הארצית למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה במשרד הבריאות מרעננת את הנחיותיה לבתי החולים בנוגע לטיפול בחולים שהגיעו מהודו ומתאשפזים בישראל.

זאת, בעקבות מקרה ראשון של נשאית חיידק המעיים "ניו דלהי" אשר הגיעה מהודו, לאחר שאושפזה שם בבית חולים. הנשאית אינה חולה במחלה ומאושפזת בבידוד בבית החולים שיבא.

מקרה זה מצטרף למקרים נוספים שהתגלו בארצות שונות בעולם שמקורם בתחלואה בבתי החולים בהודו. יצוין כי החיידק המדובר עמיד בפני אנטיביוטיקה.

לאור זאת, מערכת הבריאות הנחתה את בתי החולים כי כל חולה שאושפז בהודו או טופל על ידי מערכת הבריאות בהודו ומתאשפז בבית חולים בישראל, יידרש להיבדק האם הוא נושא חיידקים עמידים מסוגי "ניו דלהי" מטלו בטא לקטמל. מדובר בחיידקי מעיים מסוגים שונים, כולל אי קולי קלסביאלה ואחרים.

ד"ר אפי הלפרין, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים 'ביקור חולים' ומנהל פורום מחלות זיהומיות באתר doctors, התייחס לנושא זה: "החיידק שהתגלה בניו דלהי מפתח עמידות לתרופות האנטיביוטיות החדשות ורחבות הטווח, על ידי כך שהוא מייצר אנזים, שמפרק אותן".

מה שגורם ל"מיני פאניקה" בעולם וכעת גם בישראל היא העובדה שהחיידק עלול להיות מופץ גם מחוץ לגבולותיה של הודו בשל המטיילים הרבים בה. לאחרונה התגלה מקרה בבריטניה של אישה שחזרה מהודו ונושאת את החיידק.

ד"ר הלפרין מסביר: "החשש הוא כי החיידק עלול לגרום לזיהום אשר יחייב טיפול. טיפול בחולים אלו מורכב מאוד, מאחר שהוא מצריך תרופות הנחשבות כקו טיפול אחרון. מדובר בתרופות יקרות מאוד, אשר לצערנו הטיפול בהן לא תמיד עוזר, והחולה עלול למות מזיהום". מטרת הבידוד של חולים נשאי החיידקים העמידים היא לאפשר לחיידקים הטובים' לגבור על החיידקים 'הרעים', מאחר שזו סביבה שאינה מאפשרת לחיידקים "הרעים" להתרבות.

איתור, זיהוי, בידוד והיגיינה

ד"ר הלפרין מפרט את ההנחיות החדשות: "משרד הבריאות מנסה למנוע את התפשטות החיידק בישראל. זאת באמצעות בדיקת הימצאות של החיידק בקרב חולים, שהיו לאחרונה בהודו ומגיעים לבתי החולים, גם אם אין להם סימני זיהום. מאחר שמדובר בחיידק מעיים, אחת הדרכים לבדוק את הימצאותו היא על ידי בדיקת תרבית מפי הטבעת. במידה ונמצא החיידק, מבודדים את החולה בלי קשר להימצאותם של סימפטומים. כמובן חשוב להקפיד על כללי היגיינה בקרב הצוותים בבתי החולים".

מרוץ חימוש מתמיד

מאז המצאת האנטיביוטיקה, לפני 80 שנה (פניצילין וסולפה), אנו נמצאים בתחרות מתמדת נגד החיידקים "הרעים". שהרי כבר אז הבחינו שהחיידקים מפתחים עמידות לתרופות האנטיביוטיות. חיידק שהגיב לאנטיביוטיקה בתחילת השימוש בה, כבר לא מגיב אחרי מספר שנים ומפתח עמידות. חיידקי האי קולי למשל מתחלקים לעיתים קרובות מאוד, תוך 20 דקות - חצי שעה. התרבות כה מהירה גורמת לכך שתמיד יימצא חיידק, שמבחינה אבולוציונית חזק יותר מחבריו והדרך שלו לשרוד נוכח מתקפת האנטיביוטיקה היא לפתח כלפיה חסינות. ד"ר הלפרין מציין כי "בשנים האחרונות רוב החיידקים העמידים מופיעים בבתי חולים. זה נובע מכך שבבתי חולים יש מרוץ חימוש של שימוש בתרופות אנטיביוטיות. לבתי החולים מגיעים חולים קשים ויש צורך להשתמש בתרופות רחבות טווח ומתוחכמות יותר. לכן בשנים האחרונות ברוב בתי החולים בעולם המערבי והמתפתח נוצרים בדרך זו סוגים שונים של חיידקים עמידים".

עוד אומר ד"ר הלפרין כי "בישראל, התגלו בעשור האחרון שני חיידקים עמידים. האחד, VRE אנטרוקוקוס, שעמיד לאנטיביוטיקה ונקומיצין. החיידק השני הוא KPC, קלבסיאלה, שעמיד לאנטיביוטיקה רחבת הטווח קרבפנם. בעקבות הופעת הזנים הללו החל משרד הבריאות לבדוק את שכיחות החיידקים בבתי חולים בארץ בעזרת דיווח שוטף, שמתבצע מכל בית חולים בארץ. בנוסף, משרד הבריאות הוציא הנחיות כיצד לצמצם התפשטותם בבתי חולים, למשל על ידי בידוד של חולים ושמירה על כללי היגיינה".

בואו לדבר על זה בפורום מחלות זיהומיות.