ניתוח השתלת עור תוף

ניתוח להשתלת עור התוף (טימפנופלסטיקה) נעשה במקרים בהם קיימים נקבים בעור התוף, כתוצאה מטראומה (חבלות, מכות, לחץ חזק, צלילות וכו') או כתוצאה מדלקות חוזרות וכרוניות.

הסיכוי שהנקב ייסגר ללא ניתוח הוא סיכוי נמוך - וקיים רק במקרה בו הנקב טרי וקטן ונובע מדלקת חריפה או חבלה. במקרה זה, ייעשה ניסיון לייבש את האזור בעזרת טיפות אנטיביוטיות ולהמתין לסגירת הנקב, באופן טבעי.

היכן ממוקם עור התוף מבחינה אנטומית?

האוזן מורכבת משלושה חלקים: אוזן חיצונית, אוזן תיכונה ואוזן פנימית. האוזן החיצונית כוללת את האפרכסת ותעלת השמע, אשר מסתיימת בעור התוף. דרך האוזן התיכונה, מתבצעת העברת גלי הקול / לחץ אוויר, אשר מרעידים את עור התוף ועוברים דרך שרשרת שמע אל האוזן הפנימית - ומשם מועברים זרמים חשמליים למרכז המוח.

מהם התסמינים לנקב בעור התוף?

נקב בעקבות דלקת מתבטא בהפרשה חוזרת מן האוזן; ואילו נקב הנגרם כתוצאה מטראומה מתאפיין בתחושה של ירידה בשמיעה, צפצופים, כאב, ו"בריחת אוויר" דרך האוזן.

כיצד מאבחנים נקב בעור התוף?

רופא אף אוזן גרון מאבחן זאת בבדיקת האוזן בעזרת מיקרוסקופ.

מאיזה גיל ניתן לבצע את הניתוח?

מגיל שמונה ואילך, מכיוון שקודם לכן הסיכוי לדלקות אוזניים חוזרות גבוה יותר - ולכן מומלץ להמתין, לפחות עד גיל זה, כאשר הילד כבר סובל פחות מדלקות אוזניים. כמובן שכל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לתנאי היווצרות הנקב, גודלו ומיקומו.

כיצד ניתן לשמור על האוזן כדי שלא יחדרו אליה מים ומדוע זה חשוב?

ע"י שימוש באטמי אוזניים מותאמים לגודל תעלת השמע.
חדירת מים לאוזן עם נקב בעור התוף תגרום להתפתחות דלקת והפרשה ותמנע אפשרות של סגירה עצמונית של הנקב.

מהן ההכנות ההכרחיות לביצוע הניתוח?

בדיקת שמיעה.
רשימת תרופות ומחלות מהן המטופל סובל.
בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה.
אק"ג, מעל גיל ארבעים.
תפקודי קרישה (במקרים ספציפיים).
צילום חזה (במקרים מסוימים).
הפסקת עישון, חודש טרם הניתוח.
הפסקת נטילת נוגדי קרישה כשבוע לפני הניתוח.
לעיתים, נדרשת בדיקת CT אוזניים לפני הניתוח, אך לא בכל מקרה.

כיצד מתבצע הניתוח?

הניתוח נעשה בעזרת מיקרוסקופ, דרך תעלת השמע או דרך חתך בעור מאחורי האוזן. לאחר לקיחת רקמה מהשריר או מן הסחוס באוזן, מבצעים הטריית שולי הנקב, על מנת לאפשר התחדשות. לאחר מכן, מרימים את עור התוף. כדי לקבע את השתל, ממלאים את חלל אוזן תיכונה בחומר נספג ויוצרים שלד - עליו יונח השתל. לסיום, מחזירים את עור התוף למקומו וממלאים גם את החלק החיצוני בתעלה בחומר מילוי, ליצירת קיבוע.

בזמן הניתוח, ניתן לטפל גם בנזקים של עצמות השמע כגון הרס של חלק מעצמות השמע. במקרה זה, ייעשה שימוש בחלקי סחוס, או בעצמות אוזן, או בתותב מיוחד כדי לאפשר שיקום מבנה האוזן ההתיכונה, שיוביל לשיפור משמעותי בשמיעה.

מה כולל תהליך ההחלמה לאחר הניתוח?

ההחלמה נמשכת 10-12 ימים; משך האשפוז הוא יום - יומיים. במהלך תהליך ההחלמה, המטופל נדרש לא להרטיב את האזור ולא לבצע פעילות מאומצת, כולל קינוח אף והפעלת לחץ אזורי כלשהו.

הסיבה לכך היא שהשתל רק מונח במקום, ללא תפרים (אי אפשר לתפור). קליטת השתל, בדרך כלל, היא לאחר כשלושה שבועות. וכאשר יש קליטה טובה של השתל, הנקב לא צפוי לחזור. עם זאת, לעיתים, השתל לא נקלט - או נקלט חלקית - ואז עולה הצורך לחזור על הניתוח.

מהם סיכויי הצלחת הניתוח?

אחוזי ההצלחה תלויים באופי הנקב, גודלו, עד כמה האוזן התיכונה פגועה וכו'. בעיקרון, אם הנקב איננו גדול, הסיכוי להצלחה מגיע ל-85%. ככל שהנקב גדול יותר ומתקרב לשולי האוזן התיכונה, אחוזי ההצלחה יורדים.

כיצד נגרם נקב בעור התוף?

נקב בעור התוף עלול להיגרם מהדף (פיצוץ או מכה חזקה באוזן), דלקות חריפות או כרוניות באוזן תיכונה, פגיעה פיזית מעצם חד באוזן ושינויי לחץ אוויר (צלילות, טיסות וכו'). כאשר יש נקב בעור התוף, העברת גלי הקול אל האוזן הפנימית משתבשת - ועלולה לגרום פגיעה בשמיעה.

האם עלולים להיות סיבוכים?

הניתוח נערך באזור האוזן, אשר ידוע כאזור עדין; לפיכך, במהלך הניתוח, האוזן עלולה להיפגע ברמות שונות: תלוי במורכבות ובגודל הנקב ומיקומו. עם זאת, חשוב לציין שהסיבוכים נדירים. שיעור הסיבוכים הכירורגיים בניתוח זה נמוך מאוד ועומד על 1%-2% ובהם: דימום, פגיעה עצבית וזיהום.

בנוסף, יש סיבוך ניתוחי שקיים בכל ניתוח כירורגי - ההרדמה כוללת לעיתים סיכון של חנק, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, פגיעה במיתרי הקול (בשל הצינורות המוחדרים לקנה הנשימה) ותגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

מדוע הכרחי לנתח?

קיים סיכוי שהנקב ייסגר ללא ניתוח. במקרה זה, ייעשה ניסיון לייבש את האזור בעזרת טיפות אנטיביוטיות ולהמתין לסגירת הנקב, באופן טבעי. שלמות עור התוף חיונית לשמירה על כושר השמיעה ולתפקודה המלא של האוזן כולה. כמו כן, יש הכרח לשחרר את האוזן מדלקות חוזרות, מכיוון שזה מהווה פתח לזיהומים חוזרים. זיהום, כשלעצמו, עלול לפגוע באיברים חיוניים אחרים בראש - ולכן המטרה של הניתוח היא קודם כל למנוע זיהומים.

פרופ' מ.ק. אבירם נצר היה סגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי רמב"ם.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות אף אוזן גרון.