שפעת: מגפה או מחלה עונתית?
התחלואה בשפעת גוברת ואף גורמת למקרי תמותה. למרות שאנו בשיא העונה, מומלץ להתחסן ולשים לב לסימנים המבשרים על מחלה סוערת המצריכה השגחה וטיפול רפואי
שפעת אינה מחלה חדשה והיא פוקדת אותנו מדי חורף. ההסבר לכך טמון במזג האוויר - הטמפרטורה הנמוכה והלחות בחורף נוחים יותר לנגיף השפעת, אשר אינו סובל את החום, יציב יותר בקור ולכן גם מועבר אז ביעילות רבה יותר מאדם לאדם.
מה שכן משתנה משנה לשנה הם זני השפעת. "הבעיה היא הזנים החדשים שגופנו נתקל בהם", מסביר ד"ר נצר חירם, מומחה לרפואת משפחה. "כשהגוף פוגש בזן הדומה לזן שכבר פגש בעבר, אזי המחלה קלה יותר. הבעיה מתחילה כשהגוף נתקל בזן חדש שאינו מכיר. אז יכולה להתפתח מחלה סוערת אשר עלולה גם להסתבך".
רובנו חלינו לפחות פעם בחיינו בשפעת. הטיפול כלל מנוחה בבית עם כוס תה ולימון, הורדת החום באמצעות תרופות, וכמובן המתנה עד יעבור זעם. היום קיימת תחושה שהתחלואה חמורה יותר: אנשים פוקדים את חדרי המיון בהמוניהם והפאניקה בעיצומה. בשבוע הראשון של דצמבר דווח שנפטר מסיבוך מחלת השפעת נער בריא בן 16 ללא מחלות רקע.
האם הפאניקה מוצדקת? ד"ר חירם מסביר: "מדובר בשילוב של תקשורת המדווחת באופן רציף על התחלואה לצד עלייה במודעות הציבורית למחלה. נוסיף גם את הגורם הפסיכולוגי - אנשים מוכנים פחות 'לקבל' מחלות ויראליות שאינן ניתנות לטיפול, בניגוד למחלות הנגרמות מחיידקים וניתן לטפל בהן באמצעות אנטיביוטיקה. הטיפול הסימפטומטי בשפעת בעזרת משככי כאבים ותרופות להורדת חום אינו תמיד מספק את החולים ולעיתים הם חשים אכזבה מכך שלא קיבלו מענה תרופתי למחלה. רבים מחכים ל'תרופת הפלא' למחלת השפעת, אולם יש להבין שמדובר במחלה שבאה וחולפת מעצמה ועיקר הטיפול הוא בתסמינים".
אחד הפחדים הגדולים של מומחים למחלות זיהומיות בעולם הוא מגפה דומה למגפת השפעת הספרדית, שהתחוללה בשנת 1918. כמה מיליוני אנשים בכל העולם מתו מהמחלה שהיא "בת דודה" של שפעת החזירים.
"נגיף השפעת משתנה מדי שנה ועובר מוטציות. הדבר יכול לגרום לכך שמערכת החיסון שלנו לא תכיר את הווירוסים החדשים, וכך אנו חווים את השפעת העונתית בחורף", מסביר פרופסור עמוס פנט, חוקר בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית.
פרופ' פנט מציין שאין סימנים לכך שהשפעת היום חריפה יותר מזו של השנה שעברה. בכל 30-20 שנים מגיע זן חדש, שעלול לגרום למחלה סוערת יותר ולתמותה רבה יותר. "בשנה שעברה הגיע למחוזותינו זן חדש הקרוי שפעת החזירים, אולם הוא אינו שונה לגמרי מזנים אחרים של שפעת, ולכן גם לא גרם לתמותה גבוהה בדומה לזו שנגרמה מהשפעת הספרדית", אומר פרופ' פנט. "היו עוד גלים של שפעת חריפה בשנים 1957 ו-1968, אשר גרמו לשיעורי תמותה גבוהים מאוד".
פרופ' פנט מסביר שווירוס השפעת מתחיל את מסלולו בחצי הכדור הדרומי ומגיע אלינו, לחצי הכדור הצפוני. בהתאם למהלך זה, ארגון הבריאות העולמי מקבל כבר בחודשים אפריל-מאי מידע על הזנים שחוללו את המחלה בחצי הכדור הדרומי ומעבירו לחברות התרופות, אשר מייצרות בהתאם את החיסון. "בדרך כלל המידע שמתקבל מחצי הכדור הדרומי מדויק מאוד. יוצא דופן היה מקרה שפעת החזירים בשנה שעברה אשר לא נערכו לו מבעוד מועד. החיסון כולל מדי שנה שני זנים של אינפלואנזה A וזן אחד של אינפלואנזה B, אשר ההידבקות והתחלואה ממנו נדירות יותר".
פרופ' פנט וד"ר חירם ממליצים להתחסן גם כעת, כאשר אנו בראשית החורף שאיחר לבוא.
"בשנה שעברה חלו בשפעת החזירים בעיקר אנשים צעירים, מאחר שמבוגרים בני 70-60 לקו בשנות ה-40 וה-50 בזנים קרובים של שפעת החזירים והגוף שלהם היה חסין יותר למחלה. ככל שחולים יותר פעמים במחלת השפעת, כך אנו חסינים יותר לזנים החדשים. גם קבלת החיסון נגד שפעת מדי שנה מסייע לנו לעבור את המחלה בצורה טובה יותר", מסביר פרופ' פנט.
"שפעת אינה שונה ממחלות ויראליות אחרות, פרט לכך שהיא חריפה יותר - גורמת לחולשה רבה יותר, לכאבי שרירים משמעותיים יותר ולחום גבוה יותר. אולם חשוב לציין כי החיסון נגד שפעת אינו מחסן אותנו מפני וירוסים אחרים. יכול להיות שנתחסן ולא נפגוש את מחלת השפעת כל החורף, אולם נלקה בווירוסים אחרים", מסביר ד"ר חירם. "עם זאת, עדיין כדאי להתחסן נגד שפעת, מאחר שיש קרבה חיסונית בין המחלות. כלומר, בכל שנה יש זן שפעת שהוא ה'כוכב' באותו החורף. אם הגוף שלנו חוסן בעבר או נחשף לזנים דומים, הרי שאם ילקה בשפעת, סביר שמהלך המחלה יהיה קל יותר. לכן ההמלצה היא להתחסן כדי להגדיל את מספר הזנים של נגיף השפעת שהגוף שלנו מכיר וכך להקטין את הסיכון למחלת שפעת סוערת".
ד"ר חירם מבחין בין מהלך מחלה המאפשר טיפול תומך בבית לבין שפעת אשר דורשת השגחה רפואית וטיפול. "ככלל, אנשים עם מחלות רקע ומחלות כרוניות צריכים להיות ערניים וזהירים יותר לגבי מצבם - אנשים עם מחלות ריאה ומחלות לב, סוכרת או אנשים עם דיכוי של מערכת החיסון, זקנים וילדים, כלולים בקבוצות הסיכון".
לגבי אנשים בריאים, השאלה מורכבת יותר ואין נוסחת פלא, מסביר ד"ר חירם: "יש להתייחס לחיוניות ולמצב הכללי של המטופל האם החום נשלט באמצעות תרופות להורדת חום? מה קורה בזמן שאין חום, האם התחושה של החולה טובה, האם הוא אוכל ושותה? האם הוא מתפקד? במידה שהסימנים הללו טובים, המחלה בשליטה. אולם, אם אנו רואים שהחום אינו יורד למרות התרופות, החולה מעורפל או מבולבל, אז יש להגיע למרפאה להיבדק. אני מעדיף שהמטופלים יבואו פעם אחת מיותרת מאשר פעם אחת פחות מדי".
למרות שחדרי המיון עמוסים לעייפה באנשים הסובלים מנגיפים מסוגים שונים, עדיין ממליץ ד"ר חירם על השגחה רפואית לאלו הזקוקים לכך.
לשאלתנו האם כבכל שנה גם החורף הזה גל המחלה צפוי להסתיים בפברואר, עונה ד"ר חירם, שלמרות שאנו עדים למחלת השפעת בעיקר בין החודשים דצמבר לפברואר, הרי שקשה לחזות מתי אנו צפויים לרגיעה. השפעת תלויה בגורמים רבים, ביניהם זן המחלה ומזג האוויר, שאותו, כידוע, קשה מאוד לחזות.
בואו לדבר עם ד"ר נצר חירם בפורום שפעת ומחלות חורף.